תנ"ך -
שמות - הכול פרק לב
האזנה לפרק זה
א וַיַּרְא הָעָם, כִּי־בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן־הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל־אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי־זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לוֹ.
ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי.
ג וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל־הָעָם, אֶת־נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל־אַהֲרֹן.
ד וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ--אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
ה וַיַּרְא אַהֲרֹן, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר.
ו וַיַּשְׁכִּימוּ, מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים; וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק. {פ}
ז וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה: לֶךְ־רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
ח סָרוּ מַהֵר, מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם--עָשׂוּ לָהֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ, וַיִּזְבְּחוּ־לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
ט וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה: רָאִיתִי אֶת־הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא.
י וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר־אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי גָּדוֹל.
יא וַיְחַל מֹשֶׁה, אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו; וַיֹּאמֶר, לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה.
יב לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים, וּלְכַלֹּתָם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ.
יג זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם.
יד וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל־הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. {פ}
טו וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה, מִן־הָהָר, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, בְּיָדוֹ: לֻחֹת, כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם--מִזֶּה וּמִזֶּה, הֵם כְּתֻבִים.
טז וְהַלֻּחֹת--מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא--חָרוּת, עַל־הַלֻּחֹת.
יז וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת־קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל־מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה, בַּמַּחֲנֶה.
יח וַיֹּאמֶר, אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְאֵין קוֹל, עֲנוֹת חֲלוּשָׁה; קוֹל עַנּוֹת, אָנֹכִי שֹׁמֵעַ.
יט וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל־הַמַּחֲנֶה, וַיַּרְא אֶת־הָעֵגֶל, וּמְחֹלֹת; וַיִּחַר־אַף מֹשֶׁה, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת־הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם, תַּחַת הָהָר.
כ וַיִּקַּח אֶת־הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, וַיִּטְחַן, עַד אֲשֶׁר־דָּק; וַיִּזֶר עַל־פְּנֵי הַמַּיִם, וַיַּשְׁקְ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן, מֶה־עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה: כִּי־הֵבֵאתָ עָלָיו, חֲטָאָה גְדֹלָה.
כב וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אַל־יִחַר אַף אֲדֹנִי; אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־הָעָם, כִּי בְרָע הוּא.
כג וַיֹּאמְרוּ לִי--עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ: כִּי־זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֹא יָדַעְנוּ, מֶה־הָיָה לוֹ.
כד וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב, הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ־לִי; וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ, וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה.
כה וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי־פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם.
כו וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי; וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו, כָּל־בְּנֵי לֵוִי.
כז וַיֹּאמֶר לָהֶם, כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימוּ אִישׁ־חַרְבּוֹ, עַל־יְרֵכוֹ; עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר, בַּמַּחֲנֶה, וְהִרְגוּ אִישׁ־אֶת־אָחִיו וְאִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ, וְאִישׁ אֶת־קְרֹבוֹ.
כח וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּפֹּל מִן־הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.
כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה, כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ, וּבְאָחִיו--וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם, בְּרָכָה.
ל וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם, אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה; וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל־יְהוָה, אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם.
לא וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה, וַיֹּאמַר: אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם, אֱלֹהֵי זָהָב.
לב וְעַתָּה, אִם־תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם־אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.
לג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה: מִי אֲשֶׁר חָטָא־לִי, אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.
לד וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת־הָעָם, אֶל אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי לָךְ--הִנֵּה מַלְאָכִי, יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ; וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם.
לה וַיִּגֹּף יְהוָה, אֶת־הָעָם, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־הָעֵגֶל, אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. {ס}