תנ"ך -
שמות - הכול פרק ב
האזנה לפרק זה
א וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת־בַּת־לֵוִי.
ב וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי־טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים.
ג וְלֹא־יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח־לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת־הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל־שְׂפַת הַיְאֹר.
ד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ.
ה וַתֵּרֶד בַּת־פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל־הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל־יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת־הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת־אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ.
ו וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת־הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה־נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.
ז וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל־בַּת־פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת־הַיָּלֶד.
ח וַתֹּאמֶר־לָהּ בַּת־פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת־אֵם הַיָּלֶד.
ט וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת־פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי, אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ; וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד, וַתְּנִיקֵהוּ.
י וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה, וַיְהִי־לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן־הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ.
יא וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו.
יב וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת־הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל.
יג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי־אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.
יד וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי; וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר.
טו וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל־הַבְּאֵר.
טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.
יז וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם.
יח וַתָּבֹאנָה, אֶל־רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם.
יט וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן.
כ וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת־הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם.
כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת־הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת־צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה.
כב וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם: כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. {פ}
כג וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים, מִן־הָעֲבֹדָה.
כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת־נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ, אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב.
כה וַיַּרְא אֱלֹהִים, אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע, אֱלֹהִים. {ס}