תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
נחום - הכול
פרק
א
ב
ג
א משא, נינווה--ספר חזון נחום, האלקושי. ב אל קנוא ונוקם יהוה, נוקם יהוה ובעל חמה; נוקם יהוה לצריו, ונוטר הוא לאויביו. ג יהוה, ארך אפיים וגדול-כוח, ונקה, לא ינקה; יהוה, בסופה ובשערה דרכו, וענן, אבק רגליו. ד גוער בים ויבשהו, וכל-הנהרות החריב; אומלל בשן וכרמל, ופרח לבנון אומלל. ה הרים רעשו ממנו, והגבעות התמוגגו; ותישא הארץ מפניו, ותבל וכל-יושבי בה. ו לפני זעמו מי יעמוד, ומי יקום בחרון אפו; חמתו ניתכה כאש, והצורים ניתצו ממנו. ז טוב יהוה, למעוז ביום צרה; ויודע, חוסי בו. ח ובשטף עובר, כלה יעשה מקומה; ואויביו, ירדף-חושך. ט מה-תחשבון, אל-יהוה--כלה, הוא עושה; לא-תקום פעמיים, צרה. י כי עד-סירים סבוכים, וכסובאם סבואים; אוכלו--כקש יבש, מלא. יא ממך יצא, חושב על-יהוה רעה--יועץ, בלייעל. {ס}
יב כה אמר יהוה, אם-שלמים וכן רבים, וכן נגוזו, ועבר; ועיניתיך--לא אענך, עוד. יג ועתה, אשבור מוטהו מעלייך; ומוסרותייך, אנתק. יד וציווה עליך יהוה, לא-ייזרע משמך עוד; מבית אלוהיך אכרית פסל ומסכה, אשים קברך--כי קלותה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
נחום - הכול
פרק
א
ב
ג