משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
א עדי נפשות--צריכין שיהיו שניהם רואין העושה עבירה כאחד, וצריכין להעיד כאחד, ובבית דין אחד. אבל בדיני ממונות, אינן צריכין לכך.
ב כיצד: היה אחד רואהו מחלון זה כשעבר העבירה, והעד השני רואהו מחלון אחר--אם היו שני העדים רואין זה את זה, מצטרפין; ואם לאו, אין מצטרפין. היה זה המתרה בו רואה את העדים, והעדים רואין אותו--אף על פי שאין רואין זה את זה, המתרה מצרפן.
ג היו שני העדים בבית אחד, והוציא אחד מהן ראשו מן החלון, וראה זה שעושה מלאכה בשבת, ואחד מתרה בו, והכניס ראשו, וחזר העד השני והוציא ראשו מאותו החלון וראהו--אין מצטרפין: עד שיראו שניהם כאחד.
ד היו שני עדים רואין אותו מחלון זה, ושני עדים רואין אותו מחלון אחר, ואחד מתרה בו באמצע--בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, הרי זו עדות אחת; ואם לא היו רואין אלו את אלו, ולא צירף אותן המתרה--הרי אלו שתי עדייות. לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת--הוא והן נהרגין, שהרי הוא נהרג בעדות הכת השנייה.
ה [ב] אבל בדיני ממונות--אף על פי שראו זה אחר זה, עדותן מצטרפת. כיצד: אמר האחד בפניי הלווהו ביום פלוני, או בפניי הודה לו, ואמר העד השני וכן אני הלווהו בפניי, או הודה לו ביום אחר--הרי אלו מצטרפין.
ו [ג] וכן אם אמר האחד בפניי הלווהו, והשני אומר בפניי הודה לו, או שאמר הראשון בפניי הודה לו, והשני שהעיד אחר זמן אמר בפניי הלווהו--הרי אלו מצטרפין.
ז [ד] וכן בעת שמעידין בבית דין--יבוא אחד, ושומעין דבריו היום, וכשיבוא העד השני לאחר זמן, שומעין דבריו; ומצטרפין זה לזה, ומוציאין בהן הממון.
ח [ה] וכן אם היה עד אחד בכתב, ועד אחד על פה--מצטרפין. ואם אמר זה שלא כתב עדותו, קניתי מידו על דבר זה, ולא בא המלווה הזה, ולא שאל ממני לכתוב--שניהם מצטרפין; ונעשת מלווה בשטר, ואינו יכול לומר פרעתי.
ט [ו] העיד העד האחד בבית דין זה, והעיד השני בבית דין אחר--יבוא בית דין אצל בית דין, ויצטרפו עדותן. וכן אם העידו שני העדים בבית דין זה, וחזרו והעידו בבית דין אחר--יבוא אחד מכל בית דין ובית דין, ויצטרפו. אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו, אין מצטרפין.
י [ז] אף על פי שמצרפין העדות, בדיני ממונות, צריך שיעיד כל עד אחד משניהם, בכל הדבר כמו שביארנו. אבל אם העיד אחד במקצת הדבר, והעיד השני במקצתו--אין מקיימין את הדבר מעדות שניהם: שנאמר "יקום דבר" (דברים יט,טו), ולא חצי דבר.
יא כיצד: זה אומר אכל שדה זו שנה פלונית, וזה העיד שאכלה בשנה שנייה, וזה העיד שאכלה בשנה שלישית--אין מצרפין עדות שלושתן ואומרים הרי אכלה שלוש שנים: שכל אחד ואחד, העיד במקצת הדבר.
יב וכן אם העיד זה שאני ראיתי שערה אחת בצד ימינו של זה, וזה אומר ואני ראיתי שערה אחת בצד שמאלו באותו היום--אין מצטרפין דברי שניהם כדי שנאמר הרי העידו שניהם שהיה זה גדול ביום פלוני: לפי שכל אחד, העיד במקצת הסימנין.
יג אפילו העידו שניים בשערה אחת, והעידו שניים אחרים בשערה אחת, שהרי כל כת מהם העידה על חצי דבר--אין זו עדות.
יד אבל אם העיד האחד שראה שתי שערות בצד ימין, והעיד השני שראה שתי שערות בצד שמאל--מצטרפין. וכן כל כיוצא בזה.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב