משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת נִזְקֵי מָמוֹן פֵּרֶק יא

א  כַּמָּה הוּא הַכֹּפֶר:  כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִין שְׁהוּא דְּמֵי הַנֶּהְרָג--הַכֹּל לְפִי שָׁוְיוֹ שֶׁלַּנֶּהְרָג, שֶׁנֶּאֱמָר "כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו" (שמות כא,ל).  וְכֹפֶר הָעֲבָדִים בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, זְכָרִים אוֹ נְקֵבוֹת--שְׁהוּא הַקְּנָס הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה, שְׁלוֹשִׁים סֶלַע כֶּסֶף יָפֶה, בֵּין שֶׁהָיָה הָעֶבֶד שׁוֹוֶה מֵאָה מָנֶה, בֵּין שְׁאֵינוּ שׁוֹוֶה אֵלָא דֵּינָר.  וְכָל הַמְּעֻכָּב גֶּט שִׁחְרוּר--אֵין לוֹ קְנָס, הוֹאִיל וְאֵין לוֹ אָדוֹן:  שֶׁהֲרֵי יָצָא לְחֵרוּת.

ב  לְמִי נוֹתְנִין הַכֹּפֶר, לְיוֹרְשֵׁי הַנֶּהְרָג.  וְאִם הֵמִית אִשָּׁה--הַכֹּפֶר לְיוֹרְשֶׁיהָ מֵאָבִיהָ, וְאֵינוּ לַבַּעַל.  הֵמִית מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד, וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין--נוֹתֵן חֲצִי הַקְּנָס לְרִבּוֹ; וְהַחֵצִי, רָאוּי לִתֵּן וְאֵין לוֹ מִי יִקָּחֶנּוּ.

ג  שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאִשָּׁה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מוּעָד לִגַּח, הַבְּעָלִים פְּטוּרִין מִדְּמֵי וְלָדוֹת:  שֶׁלֹּא חִיְּבָה תּוֹרָה בִּדְמֵי וְלָדוֹת, אֵלָא לָאָדָם.  [ד] נָגַח שִׁפְחָה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ--מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנָּגַח חֲמוֹר מְעֻבֶּרֶת; וְאִם הָיָה תָּם, מְשַׁלֵּם חֲצִי דְּמֵי וְלָדוֹת מִגּוּפוֹ.

ד  [ה] כֵּיצַד שָׁמִין אוֹתָן:  אוֹמְדִין כַּמָּה הָיְתָה שׁוֹוָה שִׁפְחָה זוֹ כְּשֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, וְכַמָּה הִיא שׁוֹוָה עַתָּה; וְנוֹתֵן לִבְעָלֶיהָ הַפְּחָת, אוֹ חֶצְיוֹ.  וְאִם הֵמִית אֶת הַשִּׁפְחָה, מְשַׁלֵּם הַכֹּפֶר הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה בִּלְבָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ה  [ו] שׁוֹר שֶׁנִּתְכַּוַּן לַבְּהֵמָה, וְנָגַח אֶת הָאָדָם--אַף עַל פִּי שְׁאִם הֱמִיתוֹ, פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--אִם חָבַל בּוֹ, חַיָּב בַּנֶּזֶק:  וְאִם תָּם הוּא, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ; וְאִם מוּעָד, נֶזֶק שָׁלֵם.

ו  [ז] שׁוֹר תָּם שֶׁהֵמִית וְהִזִּיק--דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְאֵין דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מְמוֹנוֹת.  וּמוּעָד שֶׁהֵמִית וְהִזִּיק--דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מְמוֹנוֹת, וְחוֹזְרִין וְדָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת.

ז  קָדְמוּ וְדָנוּהוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה, חוֹזְרִין וְדָנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מְמוֹנוֹת.  [ח] וּמֵהֵיכָן מִשְׁתַּלֵּם, מִן הַשְּׁבָח שֶׁהִשְׁבִּיחַ בִרְדִיָּתוֹ אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ--כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לִסְקֵלָה, אֵין לוֹ בְּעָלִים שֶׁיִּתְחַיְּבוּ בִּנְזָקָיו.  דָּנוּהוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וּבָרַח--אֵין דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מְמוֹנוֹת.

ח  [ט] שׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם, וְהִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו--אֵינוּ קָדוֹשׁ.  וְכֵן אִם הִפְקִירוֹ, אֵינוּ מֻפְקָר; מְכָרוֹ, אֵינוּ מָכוּר; הִחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו, אֵינָהּ חֲזָרָה.  שְׁחָטוֹ, בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּהֲנָיָה.

ט  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לִסְקֵלָה.  אֲבָל עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ לִסְקֵלָה--אִם הִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו, הֲרֵי זֶה קָדוֹשׁ; וְאִם הִפְקִירוֹ, הֲרֵי זֶה מֻפְקָר; וְאִם מְכָרוֹ, מָכוּר; הִחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו, הֲרֵי זֶה מֻחְזָר.  וְאִם קָדַם וּשְׁחָטוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה.

י  שׁוֹר שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, שֶׁנִּתְעָרַב בִּשְׁוָרִים אֲחֵרִים--כֻּלָּן פְּטוּרִין:  לְפִי שְׁאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁלְּשׁוֹר אֵלָא בִּפְנֵי הַשּׁוֹר, כְּדִין הָאָדָם.  נִגְמַר דִּינוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְעָרַב בַּאֲחֵרִים--אַפִלּוּ בְּאֶלֶף, כֻּלָּן נִסְקָלִין וְנִקְבָּרִין; וְהֶן אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה, כְּדִין כָּל בְּהֵמָה הַנִּסְקֶלֶת.

יא  פָּרָה מְעֻבֶּרֶת שֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם, וְכֵן כָּל בְּהֵמָה מְעֻבֶּרֶת שֶׁנֶּעֶבְרָה בָּהּ עֲבֵרָה--הֲרֵי עֻבְרָהּ כָּמוֹהָ, הִיא וְעֻבְרָהּ נָגְחָה, הִיא וְעֻבְרָהּ נִרְבְּעָה.  [יב] נָגְחָה וְהֵמִיתָה, וְאַחַר כָּךְ נִתְעַבְּרָה--אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָהּ נִתְעַבְּרָה, וְיָלְדָה קֹדֶם גְּמָר דִּין--וַלְדָהּ מֻתָּר.  וְאִם יָלְדָה אַחַר גְּמָר דִּין--וַלְדָהּ אָסוּר, שֶׁהָעֹבֶר כְּיֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא.  וְאִם נִתְעָרַב וֶלֶד זֶה בַּאֲחֵרִים--כּוֹנְסִין אֶת כֻּלָּן לַכִּיפָה, עַד שֶׁיָּמוּתוּ שָׁם.

יב  [יג] שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁהוּזְמוּ עֵדָיו, כָּל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה:  שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ, הִפְקִירוּהוּ בְּעָלָיו.  וְאִם הֵעִידוּ שֶׁבְּעָלָיו רְבָעוּהוּ, וְהֵזִים אֶת הָעֵדִים--הֲרֵי הַשּׁוֹר לִבְעָלָיו, וְהַקּוֹדֵם וּמְשָׁכוֹ לֹא זָכָה בּוֹ:  שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַבַּעַל יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא חָטָא וְשֶׁאֵלּוּ עֵדֵי שֶׁקֶר, וַהֲרֵי הוּא מְיַחֵל לַהֲזִימָם--לֹא הִפְקִיר.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד