משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות מחוסרי כפרה - הכול
פרק א ב ג ד ה


הלכות מחוסרי כפרה פרק ה

א  איזה הוא תנוך אוזן, זה גדר האמצעי.  נתן על צידי הבוהנות, כשר; נתן על צידי צידיהן, פסול.  בין שנתן השמן על דם האשם עצמו מלמעלה, בין שנתן בצד הדם--אפילו נתקנח הדם קודם שייתן השמן--נותן השמן על הבוהנות, שנאמר "על מקום, דם האשם" (ויקרא יד,כח).

ב  אין לו בוהן יד ימנית, או בוהן רגל ימנית, או שאין לו אוזן ימנית--אין לו טהרה עולמית.

ג  [ב] אשם מצורע ששחטו שלא לשמו, או שלא נתן מדמו על גבי בוהנות--הרי זה עולה למזבח, וטעון נסכים כנסכי אשם מצורע; וצריך המצורע אשם אחר, להכשירו.  [ג] הקדים חטאתו לאשמו--לא יהיה אחד ממרס בדמה, אלא תעבור צורתה, ותצא לבית השריפה.

ד  יש לאדם להביא אשמו היום, ולוגו אחר עשרה ימים; ואם רצה לשנות הלוג לאשם מצורע אחר--משנה, אף על פי שקידש בכלי.  חסר הלוג עד שלא יצק, ימלאנו; חסר מאחר שיצק, יביא אחר כתחילה.

ה  יצק מן השמן לכפו, והתחיל להזות, ונשפך הלוג--אם עד שלא גמר מתן שבע, נשפך הלוג--יביא אחר, ויתחיל במתן שבע; גמר מתן שבע, ונשפך הלוג--יביא אחר, ויתחיל לכתחילה בבוהנות; התחיל בבוהנות, ונשפך הלוג קודם שיגמור--יביא אחר, ויתחיל לכתחילה בבוהנות.  גמר הבוהנות, ואחר כך נשפך הלוג, קודם שייתן שאר השמן שבכפו על ראש המיטהר--אינו צריך להביא לוג אחר:  שמתנת הראש אינה מעכבת--שנאמר "והנותר, בשמן" (ויקרא יד,יח), "ומיתר השמן" (ויקרא יד,יז).

ו  הקדים מתן שמן למתן הדם--ימלא הלוג שמן, ויחזור וייתן השמן אחר הדם; הקדים מתן השמן על הבוהנות למתן שבע--ימלא הלוג, ויחזור וייתן על הבוהנות אחר מתן שבע:  שנאמר "זאת תהיה תורת המצורע" (ויקרא יד,ב), שתהיה כל תורתו על הסדר.  [ז] נתן שבע המתנות שלא לשמן--לא הורצה, והוכשר המצורע.

ז  [ח] מצורע שנתנגע אחר שהביא אשמו, צריך קרבן אחר לצרעת שנייה; וכן אם הביא אשמו ונתנגע, הביא אשמו ונתנגע--צריך קרבן על כל אחת ואחת.  אבל אם נתנגע, ונתרפא, והביא ציפוריו, וחזר ונתנגע, ונרפא, והביא ציפוריו--קרבן אחד לכולן.

ח  [ט] מצורע שהביא קרבן עני, והעשיר, או עשיר והעני, קודם שיקריב קרבנותיו--הכול הולך אחר האשם:  אם היה בשעת שחיטת האשם עשיר, ישלים קרבן עשיר; ואם היה עני, ישלים קרבן עני.

ט  [י] שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהן, ונזרק דם אחת משתי החטאות שלהן, ואחר כך מת אחד מן המצורעים--כיצד עושה זה המצורע החי:  להביא חטאת בהמה, אינו יכול--שמא זו שנזרק דמה חטאתו היא, ואין מביאין חטאת בהמה על הספק; ולהביא חטאת העוף, אינו יכול--שעשיר שהביא קרבן עני, לא יצא.  וכיצד יעשה:  יכתוב כל נכסיו לאחר, ונמצא עני, ויביא חטאת העוף מספק, ולא תיאכל כמו שביארנו; ונמצא אוכל בקודשים.

י  [יא] עשיר שאמר קרבנו של מצורע זה עליי, והיה המצורע עני--הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר, שהרי יד הנודר משגת.  ועני שאמר קרבנו של מצורע זה עליי, והיה המצורע עשיר--הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר, שהרי זה הנודר חייב בקרבנות עשיר.


משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות מחוסרי כפרה - הכול
פרק א ב ג ד ה