משנה תורה - ספר זרעים - הלכות ביכורים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


הִלְכּוֹת בִּכּוּרִים פֵּרֶק ח

א  הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח--אֵינָהּ חַלָּה, וְגָזֵל בְּיַד כּוֹהֵן, וּשְׁאָר הָעִיסָה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה; וְאוֹתוֹ הַקֶּמַח שֶׁהִפְרִישׁ לְשֵׁם חַלָּה--אִם יֵשׁ בּוֹ עֹמֶר, וְעָשָׂהוּ עִיסָה--הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ חַלָּה, כִּשְׁאָר כָּל קֶמַח חֻלִּין.

ב  אֵימָתַי מַפְרִישִׁין הַחַלָּה:  כְּשֶׁיִּתֵּן הַמַּיִם, וְיִתְעָרַב הַקֶּמַח בַּמַּיִם--מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ הַחַלָּה מִתְּחִלַּת דָּבָר שֶׁנִּלּוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם" (במדבר טו,כ).  וְהוּא שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שָׁם קֶמַח בָּעֲרֵבָה שֶׁלֹּא נִתְעָרַב בַּמַּיִם, שֵׁעוּר עֹמֶר; וְאִם אָמַר הֲרֵי זוֹ חַלָּה עַל הָעִיסָה וְעַל הַשְּׂאוֹר וְעַל הַקֶּמַח שֶׁנִּשְׁתַּיַּר, וְלִכְשֶׁתֵּעָשֶׂה כֻּלָּהּ עִיסָה אַחַת תִּתְקַדַּשׁ זוֹ שֶׁבְּיָדוֹ לְשֵׁם חַלָּה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

ג  הִנִּיחַ הָעִיסָה עַד שֶׁלָּשׁ הַכֹּל וְעֵרְבָהּ, וְאַחַר כָּךְ הִפְרִישׁ--אֵין בְּכָּךְ כְּלוּם; וְאִם לֹא הִפְרִישׁ הַחַלָּה בָּצֵק, אֵלָא אָפָה הַכֹּל--הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ מִן הַפַּת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ד  מֵאֵימָתַי תִּתְחַיַּב הָעִיסָה בַּחַלָּה:  מִשֶּׁתִּתְגַּלְגַּל בַּחִטִּים וְיִתְעָרַב הַקֶּמַח בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁתִּטַּמְטַם בַּשְּׂעוֹרִים וְתֵעָשֶׂה כֻּלָּהּ גּוּף אֶחָד; וְאוֹכְלִין עֲרַאי מִן הָעִיסָה, עַד שֶׁתִּתְגַּלְגַּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטַם בַּשְּׂעוֹרִים.  וְהַכֻּסְּמִין כַּחִטִּים, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן כַּשְּׂעוֹרִים.

ה  נִתְגַּלְגְּלָה בַּחִטִּים וְנִטַּמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים--הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה קֹדֶם הַפְרָשַׁת חַלָּה חַיָּב מִיתָה, מִפְּנֵי שְׁהִיא טֶבֶל.  לְפִיכָּךְ אִם הָיְתָה הָעִיסָה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה מִן הַתּוֹרָה, הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה לוֹקֶה כְּכָל אוֹכֵל טֶבֶל; וְאִם הָיְתָה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה מִדִּבְרֵיהֶם, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ו  עִיסָה שֶׁנִּדְמְעָה עַד שֶׁלֹּא תִתְגַּלְגַּל, פְּטוּרָה; וּמִשֶּׁנִּתְגַּלְגְּלָה, חַיֶּבֶת.  וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ עִיסָתוֹ אוֹ הַמַּפְקִיר אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁתִּתְגַּלְגַּל, וּפְדָיָהּ וְזָכָה בָּהּ, וְאַחַר כָּךְ גִּלְגְּלָהּ, אוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁהּ אוֹ הִפְקִיר אוֹתָהּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה, וּפְדָיָהּ וְזָכָה בָּהּ--הֲרֵי זוֹ חַיֶּבֶת בַּחַלָּה.

ז  הִקְדִּישָׁהּ קֹדֶם שֶׁתִּתְגַּלְגַּל, וְנִתְגַּלְגְּלָה בְּיַד הַהֶקְדֵּשׁ, וְאַחַר כָּךְ פְּדָיָהּ--פְּטוּרָה:  שֶׁבְּשָׁעַת חוֹבָתָהּ, הָיְתָה פְּטוּרָה.

ח  וְכֵן נָכְרִי שֶׁנָּתַן לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ עִיסָה, וּנְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָהּ--חַיֶּבֶת; וְאִם נְתָנָהּ לוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה, פְּטוּרָה.  [ט] גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר וְהָיְתָה לוֹ עִיסָה--נִתְגַּלְגְּלָה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיַּר, פְּטוּרָה; וּמִשֶּׁנִּתְגַּיַּר, חַיֶּבֶת.  וְאִם סָפֵק--חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, לְפִי שְׁהוּא עֲווֹן מִיתָה; וְזָר שֶׁאָכַל חַלַּת סָפֵק זוֹ וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, אֵין חַיָּב עָלֶיהָ חֹמֶשׁ.

ט  [י] עִיסָה שֶׁנֻּלַּד בָּהּ סְפֵק טֻמְאָה קֹדֶם שֶׁתִּתְגַּלְגַּל--יַעֲשֶׂנָּה בְּטֻמְאָה, לְפִי שֶׁמֻּתָּר לְטַמֵּא חֻלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְתִשָּׂרֵף חַלָּתָהּ.  נֻלַּד לָהּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה סְפֵק טֻמְאָה, שֶׁוַּדָּאָהּ מְטַמֵּא אֶת הַחֻלִּין מִן הַתּוֹרָה--יִגְמְרֶנָּה בְּטַהְרָה:  שֶׁכָּל שֶׁוַּדָּיוֹ מְטַמֵּא אֶת הַחֻלִּין--גָּזְרוּ עַל סְפֵקוֹ בַּחֻלִּין הַטְּבוּלִים לַחַלָּה, שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ אוֹתָן הוֹאִיל וְנִטְבְּלוּ לַחַלָּה.  וְתִהְיֶה הַחַלָּה הַזֹּאת תְּלוּיָה, לֹא נֶאֱכֶלֶת וְלֹא נִשְׂרֶפֶת.

י  [יא] לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם עִיסָתוֹ בְּטֻמְאָה לְכַתְּחִלָּה, אֵלָא יִזָּהֵר וְיִשְׁתַּדַּל; וְיִטַּהֵר הוּא וְכֵלָיו, כְּדֵי לְהַפְרִישׁ חַלָּה בְּטַהְרָה.  הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם יָתֵר מֵאַרְבַּעַת מִילִין--יַעֲשֶׁנָּה בְּטֻמְאָה, וְיַפְרִישׁ חַלָּה טְמֵאָה.

יא  [יב] אֵין עוֹשִׂים חַלַּת עַם הָאָרֶץ בְּטַהְרָה, אֲבָל עוֹשִׂים עִיסַת חֻלִּין בְּטַהְרָה.  כֵּיצַד:  מְגַבֵּל הָעִיסָה זֶה הֶחָבֵר, וּמַפְרִישׁ מִמֶּנָּה כְּדֵי חַלָּתָהּ; וּמַנִּיחָהּ בִּכְלֵי גְּלָלִים אוֹ כְּלֵי אֲבָנִים אוֹ כְּלֵי אֲדָמָה, שְׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה.  וּכְשֶׁיָּבוֹא עַם הָאָרֶץ--נוֹטֵל אֶת שְׁתֵּיהֶן, אֶת הָעִיסָה וְאֶת הַחַלָּה; וְאוֹמְרִים לוֹ הִזָּהֵר שֶׁמֶּא תִּגַּע בַּחַלָּה, שֶׁלֹּא תַחְזֹר לְטִבְלָהּ.  וּמִפְּנֵי מַה הִתִּירוּ לוֹ זֶה, מִשּׁוֹם כְּדֵי חַיָּיו שֶׁלַּמְּגַבֵּל.

יב  [יג] אֵשֶׁת חָבֵר, מְרַקֶּדֶת וּבוֹרֶרֶת עִם אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ; אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל מַיִם לָעִיסָה--לֹא תְסַיַּע אוֹתָהּ, מִפְּנֵי שְׁהִיא עוֹשָׂה עִיסָתָהּ בְּטֻמְאָה.  וְכֵן הַנַּחְתּוֹם שְׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטֻמְאָה--לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ, שְׁאֵין מְחַזְּקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה; אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַּת לַפַּלְטָר.

יג  [יד] הַלּוֹקֵחַ מִנַּחְתּוֹם עַם הָאָרֶץ בְּסוּרְיָה, וְאָמַר לוֹ הִפְרַשְׁתִּי חַלָּה--אֵינוּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִסָּפֵק:  כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ עַל תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, כָּךְ לֹא נֶחְשְׁדוּ בְּסוּרְיָה עַל הַחַלָּה.  [טו] אֲבָל הַלּוֹקֵחַ בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִן הַנַּחְתּוֹם, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִסָּפֵק; אֲבָל הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמִּתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ--אֵינוּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִסָּפֵק.


משנה תורה - ספר זרעים - הלכות ביכורים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב