משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות סוטה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
א אִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ, וְנִסְתְּרָה--אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת: אֵלָא אִם רָצָת, וְאָמְרָה הִין נִטְמֵאתִי--תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וְנֶאְסְרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם; וְאֵינָהּ שׁוֹתָה. וְכֵן אִם אָמְרָה אֵינִי טְמֵאָה, וְאֵינִי שׁוֹתָה--אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. וְכֵן אִם אָמַר בַּעְלָהּ אֵינִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, אוֹ שֶׁבְּעָלָהּ בַּעְלָהּ אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה--הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצְאָה; וְהִיא אֲסוּרָה עָלָיו לְעוֹלָם.
ב וְאֵלּוּ הֶן הַנָּשִׁים שְׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהִיא רוֹצָה לִשְׁתּוֹת, וּבַעְלָהּ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֵלָא יוֹצְאוֹת בְּלֹא כְּתֻבָּה, מִשֶּׁיָּבוֹאוּ עֵדֵי סְתִירָה אַחַר עֵדֵי קִנּוּי, וְיֵאָסְרוּ עַל בַּעְלֵיהֶן לְעוֹלָם; וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים הֶן, וְאֵלּוּ הֶן: אֲרוּסָה, וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, וּקְטַנָּה אֵשֶׁת הַגָּדוֹל, וּגְדוֹלָה אֵשֶׁת הַקָּטָן, וְאֵשֶׁת אַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְאֵשֶׁת הַסּוֹמֶה, אוֹ הַחִגֵּר, אוֹ הָאִלֵּם, אוֹ מִי שְׁאֵינוּ שׁוֹמֵעַ, אוֹ שְׁהוּא כְּרוּת יָד, וְכֵן הַחִגֶּרֶת, וְהָאִלֶּמֶת, וְהַסּוֹמָה, וּכְרוּתַת כַּף, וּשְׁאֵינָהּ שׁוֹמַעַת--כָּל אַחַת מֵאֵלּוּ, אֵינָהּ רְאוּיָה לִשְׁתּוֹת.
ג וּמְנַיִן שְׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ" (במדבר ה,כט)--"תַּחַת אִישָׁהּ", פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שְׁאֵינָהּ תַּחַת אִישָׁהּ; "אִשָּׁה", פְּרָט לִקְטַנָּה; "אִישָׁהּ", פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן וְאֵשֶׁת אַנְדְּרֻגִּינוֹס שְׁאֵינוּ אִישׁ; "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ" (במדבר ה,יג), פְּרָט לְאֵשֶׁת סוֹמֶה; "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת-הָאִשָּׁה" (במדבר ה,יח), פְּרָט לְחִגֶּרֶת; "וְנָתַן עַל-כַּפֶּיהָ" (שם), פְּרָט לְמִי שְׁאֵין לָהּ כַּף, אוֹ שֶׁהָיְתָה עֲקוּמָה, אוֹ יְבֵשָׁה שְׁאֵינָהּ יְכוּלָה לִקַּח בָּהּ, וְאַפִלּוּ כַּפָּהּ אַחַת שֶׁנֶּאֱמָר "כַּפֶּיהָ"; "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה" (במדבר ה,כב), פְּרָט לְאִלֶּמֶת; "וְאָמַר אֶל-הָאִשָּׁה" (במדבר ה,יט), פְּרָט לְמִי שְׁאֵינָהּ שׁוֹמַעַת. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ" (במדבר ה,כט), עַד שֶׁתִּהְיֶה הִיא שְׁלֵמָה כָּמוֹהוּ וְהוּא שָׁלֵם כְּמוֹתָהּ: הַא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת, מְעַכֵּב אֶת בַּעְלָהּ מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ; וְכָל הַמְּעַכֵּב אֶת הַבַּעַל מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ, מוּם כָּמוֹהוּ מְעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת.
ד קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ--אִם זִנָּת בִּרְצוֹנָהּ, נֶאְסְרָה עַל בַּעְלָהּ; לְפִיכָּךְ מְקַנִּין לָהּ--לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֵלָא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל קְטַנָּה בַּת מֵאוּן--אֵין מְקַנִּין לָהּ, שְׁאֵין לָהּ רָצוֹן לְהֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ; וְאַפִלּוּ הָיָה כּוֹהֵן, לֹא נֶאְסְרָה עָלָיו.
ה קִנֵּא לַאֲרוּסָתוֹ אוֹ לִזְקוּקָתוֹ, וְנִסְתְּרָה אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ--הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה, כִּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים. נְשׂוּאָה שֶׁקִּנֵּא לָהּ, וְנִסְתְּרָה קֹדֶם שֶׁיִּבְעֹל אוֹתָהּ בַּעְלָהּ--אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה, וַאֲסוּרָה עָלָיו לְעוֹלָם: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת-שְׁכָבְתּוֹ, מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ" (במדבר ה,כ), שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת הַבַּעַל לִשְׁכִיבַת הַבּוֹעֵל.
ו הַגִּיּוֹרֶת, וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת, וְאֵשֶׁת הַגֵּר, וְאֵשֶׁת עֶבֶד מְשֻׁחְרָר, וּמַמְזֶרֶת, וְאֵשֶׁת מַמְזֵר, וְאֵשֶׁת הַסָּרִיס בֵּין סְרִיס חַמָּה בֵּין סְרִיס אָדָם הַמֻּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן--הֲרֵי הֶן כְּכָל הַנָּשִׁים וְשׁוֹתוֹת. [ז] מְעֻבֶּרֶת וּמְנִיקָה--מְקַנֵּא לָהּ וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, כְּמוֹת שְׁהִיא. אִשָּׁה הָעוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת, וּמֵת בַּעְלָהּ קֹדֶם שֶׁתִּשְׁתֶּה--אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה.
ז [ח] כָּל אִישׁ שֶׁבָּא בִּיאָה אֲסוּרָה, מִיָּמָיו אַחַר שֶׁהִגְדִּיל--אֵין הַמַּיִם הַמְּאָרְרִים בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ; אַפִלּוּ בָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו, שֶׁאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנִקָּה הָאִישׁ, מֵעָוֺן; וְהָאִשָּׁה הַהִיא, תִּשָּׂא אֶת-עֲוֺנָהּ" (במדבר ה,לא)--בִּזְמָן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָווֹן, הָאִשָּׁה נוֹשְׁאָה אֶת עֲווֹנָהּ.
ח [ט] לְפִיכָּךְ אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו מֵחַיָּבֵי לָאוִין אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, אַפִלּוּ שְׁנִיָּה, וְקִנֵּא לָהּ, וְנִסְתְּרָה--אֵינָהּ שׁוֹתָה, אֵלָא תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וְתִהְיֶה אֲסוּרָה עָלָיו, אַף מִשֵּׁם זֶה. עָבַר וְנָשָׂא מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ, וּמְנִיקַת חֲבֵרוֹ--הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה, שְׁאֵין כָּאן עֲבֵרָה.
ט [י] מִי שְׁאֵין לוֹ אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְוֶלֶד וְלֹא בָּנִים, וְנָשָׂא עֲקָרָה אוֹ זְקֵנָה אוֹ אַיְלוֹנִית--אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה; הָיוּ לוֹ בָּנִים, אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת רְאוּיָה לְוֶלֶד--הֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שְׁהִיא זְקֵנָה אוֹ עֲקָרָה אוֹ אַיְלוֹנִית וְאֵינָהּ רְאוּיָה לְוֶלֶד: שֶׁלֹּא נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְנִזְרְעָה זָרַע" (במדבר ה,כח) אֵלָא בָּרְאוּיָה לְוֶלֶד--שְׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, תֵּלֵד בְּרֵוַח; הָיָה דַּרְכָּהּ לֵילֶד נְקֵבוֹת, תֵּלֵד זְכָרִים.
י [יא] הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וּמֵתוּ בֵּין קִנּוּי לִסְתִירָה--כְּבָר נִרְאֵית לִשְׁתּוֹת, וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ. לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְלֹא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְוֶלֶד, אֵלָא זוֹ הָאַיְלוֹנִית וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, וְנֻלַּד לוֹ בֵּן מִגְּרוּשָׁתוֹ בֵּין קִנּוּי לִסְתִירָה--כְּבָר נִדְחֵית הָאַיְלוֹנִית מִלִּשְׁתּוֹת.
יא [יב] כָּל אִשָּׁה שֶׁהָיָה לָהּ קִנּוּי וּסְתִירָה, וְלֹא שָׁתָת מֵי הַמָּרִים--בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ, בֵּין שֶׁלֹּא רָצָת הִיא לִשְׁתּוֹת, בֵּין שֶׁבָּא לָהּ עֵד טֻמְאָה, אוֹ הוֹדָת, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֵאֵלּוּ הַנָּשִׁים שְׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת, אוֹ שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין--הוֹאִיל וְנֶאְסְרָה עַל בַּעְלָהּ מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה עַל זֶה שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִמּוֹ לְעוֹלָם, כְּדֶרֶךְ שְׁהִיא אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ. וְאִם עָבַר וּנְשָׂאָהּ--מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחְתָּיו בְּגֶט, אַפִלּוּ הָיוּ לָהּ מִמֶּנּוּ בָּנִים: מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ--כְּשֵׁם שֶׁטְּמֵאָה לַבַּעַל, כָּךְ טְמֵאָה לַבּוֹעֵל.
יב [יג] אֲבָל אִם לֹא קָדַם קִנּוּי, וּבָאוּ עָלֶיהָ עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה, וְרָאוּ דָּבָר מְכֹעָר, כְּגוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ אַחֲרָיו וּמְצָאוּהָ חוֹגֶרֶת חֲגוֹרָה אוֹ מָצְאוּ רֹק לְמַעְלָה מִן הַכִּילָה וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה--אִם הוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ בְּדָבָר מְכֹעָר זֶה--הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא לַנִּטְעָן, אֵלָא אֲסוּרָה עָלָיו. וְאִם עָבַר וּנְשָׂאָהּ, וְהָיוּ לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ--לֹא תֵצֵא; וְאִם לֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, תֵּצֵא.
יג [יד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁנָּבוֹכָה הָעִיר עָלֶיהָ וְעַל זֶה הַנִּטְעָן יוֹם וּמֶחְצָה אוֹ יוֹתֵר, וְאָמְרוּ פְּלוֹנִי זָנָה עִם פְּלוֹנִית, וְלֹא פָסַק הַקּוֹל--וְהוּא, שֶׁלֹּא הָיוּ לָהּ אוֹ לוֹ אוֹיְבִים שֶׁמַּעְבִירִין הַקּוֹל. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה שָׁם רִנָּה לְדָבָר זֶה בָּעִיר, אוֹ שֶׁפָּסַק הַקּוֹל שֶׁלֹּא מֵחֲמַת יִרְאָה--אִם נִשֵּׂאת לַנִּטְעָן--לֹא תֵצֵא, אַף עַל פִּי שְׁאֵין לָהּ בָּנִים; אַפִלּוּ בָּא עֵד אֶחָד שֶׁזִּנָּת עִמּוֹ, לֹא תֵצֵא.
יד [טו] מִי שֶׁהוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ בְּעֵדֵי דָּבָר מְכֹעָר, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵרְשָׁהּ--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לַנִּטְעָן שֶׁיָּצַאת מִתַּחַת בַּעְלָהּ בִּגְלָלוֹ; וְאִם נִשֵּׂאת--לֹא תֵצֵא, אַף עַל פִּי שְׁאֵין לָהּ בָּנִים.
טו [טז] כָּל אִשָּׁה שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים, וְהֵעִידוּ שֶׁזִּנָּת עִם זֶה כְּשֶׁהָיְתָה תַּחַת בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן--הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא מִזֶּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה בָּנִים. וְכָל שֶׁאָמַרְנוּ תֵּצֵא, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.
משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות סוטה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד