משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות ייבום וחליצה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁלֹּא יָבוֹא הַיָּבָם עַל יְבִמְתּוֹ, עַד שֶׁיְּקַדַּשׁ אוֹתָהּ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים בִּפְרוּטָה, אוֹ בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה; וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מַאֲמָר. וְאֵין הַמַּאֲמָר קוֹנֶה בַּיְּבָמָה קִנְיָן גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; וְהָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ--לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שְׁאֵין הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת אֵלָא לִרְצוֹנָהּ. וּקְטַנָּה מִן הָאֵרוּסִין, אֵין עוֹשִׂין בָּהּ מַאֲמָר אֵלָא מִדַּעַת אָבִיהָ.
ב וּכְשֵׁם שְׁהוּא מְקַדֵּשׁ אֶת יְבִמְתּוֹ, כָּךְ הוּא מְבָרֵךְ בִּרְכַת נִשּׂוּאִין בַּעֲשָׂרָה; וְכוֹתֵב כְּתֻבָּה, כְּדִין כָּל נוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְאִם בָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְלֹא עָשָׂה מַאֲמָר--קָנָה קִנְיָן גָּמוּר, וְאֵינוּ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדַּשׁ אַחַר הַבְּעִילָה; וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וְכוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה.
ג הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ--בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין שֶׁהָיָה הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה הִיא מְזִידָה וְהוּא שׁוֹגֵג אוֹ אָנוּס, בֵּין שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה בֵּין שֶׁהָיְתָה עֵרָה, בֵּין שֶׁבָּא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, אֶחָד הַמַּעֲרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר--קָנָה.
ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁנִּתְכַּוַּן לִבְעֹל; אֲבָל אִם נָפַל וְנִתְקַע בָּהּ, אוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ שִׁכּוֹר שְׁאֵינוּ מַכִּיר כְּלוּם, אוֹ יָשֵׁן--לֹא קָנָה. נִתְכַּוַּן לְהַטִּיחַ בַּכּוֹתָל, וְהִטִּיחַ בִּיבִמְתּוֹ--לֹא קָנָה; לְהַטִּיחַ בַּבְּהֵמָה, וְהִטִּיחַ בִּיבִמְתּוֹ--קָנָה, שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוַּן לְשֵׁם בְּעִילָה מִכָּל מָקוֹם.
ה יְבָמָה שֶׁנִּתְיַבְּמָה, וְאָמְרָה בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, לֹא נִבְעַלְתִּי--וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא אוֹמֵר, בָּעַלְתִּי--כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחְלֹץ לָהּ, הוֹאִיל וְקָדַם וְגֵרְשָׁהּ בְּגֶט; וְאִם עֲדַיִן לֹא גֵרַשׁ, כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיִּבְעֹל, אוֹ יַחְלֹץ וְיוֹצִיא בְּגֶט.
ו גֵּרְשָׁהּ לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְהִיא אוֹמֶרֶת, לֹא נִבְעַלְתִּי--מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְלֹץ לָהּ; וְאִם הָיָה מוֹדֶה שֶׁלֹּא בָעַל, כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחְלֹץ. הִיא אוֹמֶרֶת, נִבְעַלְתִּי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא בָעַלְתִּי--אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה: שְׁאֵין זֶה נֶאֱמָן לְאָסְרָהּ עַל כָּל אָדָם, אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ.
ז [ו] מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אַחִים רַבִּים--מִצְוָה עַל הַגָּדוֹל לְיַבַּם אוֹ לַחְלֹץ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד . . ." (דברים כה,ו): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר אֵלָא בַּבְּכוֹר שֶׁלָּאַחִין, כְּלוֹמַר גְּדוֹל הָאַחִין יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר תֵּלֵד"--מַשְׁמָעוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָאֵם, עִם מַשְׁמָע אֲשֶׁר תֵּלֵד הַיְּבָמָה.
ח [ז] לֹא רָצָה הַגָּדוֹל לְיַבַּם, מְחַזְּרִין עַל כָּל הָאַחִין; לֹא רָצוּ--חוֹזְרִין אֵצֶל הַגָּדוֹל וְאוֹמְרִין לוֹ, עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבַּם. וְאֵין כּוֹפִין אֶת הַיָּבָם לְיַבַּם, אֲבָל כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחְלֹץ.
ט [ח] אָמַר הַגָּדוֹל, הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּגְדִּיל הַקָּטָן, אוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא הַהוֹלֵךְ, אוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא הַחֵרֵשׁ, וְנִמְלָכִין בּוֹ, וְאִם לֹא יִרְצֶה, אֲנִי אֲיַבַּם אוֹ אֶחְלֹץ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; אֵלָא אוֹמְרִין לוֹ, עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ יַבַּם אוֹ חֲלֹץ.
י [ט] וְכֵן אִם הָיָה הַגָּדוֹל בִּמְדִינָה אַחֶרֶת--אֵין אָחִיו הַקָּטָן יָכוֹל לוֹמַר, עַל אָחִי הַגָּדוֹל הִיא הַמִּצְוָה, הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא; אֵלָא אוֹמְרִין לְזֶה שְׁהוּא כָּאן, יַבַּם אוֹ חֲלֹץ.
יא [י] יְבָמָה הָרְאוּיָה לְיִבּוּם שֶׁלֹּא רָצָת לְהִתְיַבַּם--דִּינָהּ כְּדִין מוֹרֶדֶת עַל בַּעְלָהּ, וְכוֹפִין אֶת יְבָמָהּ לַחְלֹץ לָהּ; וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. הִנִּיחַ אָחִיו נָשִׁים רַבּוֹת--כָּל מִי שֶׁתָּבַע הַיָּבָם מֵהֶן לְיִבּוּם וְלֹא רָצָת--הִיא הַמּוֹרֶדֶת, וְחוֹלֵץ לָהּ; וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. וּשְׁאָר צָרוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא נִתְבְּעוּ, נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּתָן כִּשְׁאָר הָאַלְמָנוֹת.
יב [יא] הָיוּ הַיְּבָמִין רַבִּים, וְתָבַע אוֹתָהּ הַגָּדוֹל לְיִבּוּם, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה בּוֹ, וְרוֹצָה בְּאָחִיו--אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, שֶׁמִּצְוָה בַּגָּדוֹל. [יב] אָמַר הַגָּדוֹל, אֵינִי רוֹצֶה לֹא לַחְלֹץ וְלֹא לְיַבַּם, הֲרֵי אַחַי לְפָנַיִךְ, וְתָבַע אוֹתָהּ אֶחָד מִן הָאַחִין לְיִבּוּם, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה בּוֹ, וְרָצָת בְּאָח אַחֵר, וְהוּא רוֹצֶה בָּהּ--אֵין זוֹ מוֹרֶדֶת: מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּלַּק הַגָּדוֹל שֶׁמִּצְוָה בּוֹ, הֲרֵי כֻּלָּן רְאוּיִין; וְהוֹאִיל וְהִיא רוֹצָה בְּאֶחָד מֵהֶן, וְהוּא רוֹצֶה בָּהּ--הֲרֵי זוֹ לֹא מָרְדָה.
יג וְלֹא עוֹד, אֵלָא אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, וְאָמְרָה, הֲרֵינִי מַמְתֶּנֶת עַד שֶׁיָּבוֹא וִייַבַּם אוֹתִי, אֲבָל זֶה אֵינִי רוֹצָה בּוֹ--אֵין זוֹ מוֹרֶדֶת. וְאוֹמְרִין לְזֶה שְׁאֵינוּ הַגָּדוֹל שֶׁתּוֹבֵעַ אוֹתָהּ, אִם תִּרְצֶה לַחְלֹץ לָהּ וְלִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ, חֲלֹץ; וְאִם לָאו, הֲרֵי רָצָת שֶׁתֵּשֵׁב עַד שֶׁיָּבוֹא אָחִיךָ--הוֹאִיל וְאֵין לָךְ דִּין קְדִימָה עָלָיו.
יד [יג] בָּא זֶה שֶׁתָּלְתָה בּוֹ, וְלֹא רָצָה בָּהּ--חוֹזְרִין אֵצֶל זֶה שֶׁתָּבַע אוֹתָהּ לְיִבּוּם, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה בּוֹ. וְאוֹמְרִין לָהּ, אֵין כָּאן מִי שֶׁרוֹצֶה לְיַבַּם אֵלָא זֶה, וּמִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת--אוֹ תִּתְיַבַּם לוֹ, אוֹ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה כְּדִין כָּל מוֹרֶדֶת.
טו [יד] כָּל יְבָמָה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁדִּינָהּ שֶׁתַּחְלֹץ וְלֹא תִתְיַבַּם--הֲרֵי זוֹ נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ, אִם יֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה, כִּשְׁאָר כָּל הָאַלְמָנוֹת. וְכֵן אִם הָיָה יְבָמָהּ מֻכֵּה שְׁחִין, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁאָר מוּמֵי אֲנָשִׁים--חוֹלֵץ לָהּ, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ. נֻלְּדוּ בָּהּ מוּמִין, כִּשְׁהִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם--נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ: וְאִם לֹא רָצָה לְיַבַּם, יַחְלֹץ וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.
טז [טו] יְבָמָה שֶׁנָּדְרָה הֲנָיָה מִיְּבָמָהּ בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, אוֹ שֶׁנָּדְרָה הֲנָיָה מִכָּל הַיְּהוּדִיִּים--כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחְלֹץ לָהּ, וְתִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם נָדְרָה לְאַחַר מִיתַת בַּעְלַהּ, מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְלֹץ לָהּ; וְאִם לֹא רָצָה, הֲרֵי זוֹ מוֹרֶדֶת. וְכֵן אִם נִתְכַּוְּנָה בְּנִדְרָהּ, אַפִלּוּ בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְיַבַּם אוֹתָהּ--אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחְלֹץ, אֵלָא אִם כֵּן מָרְדָה וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.
יז [טז] יְבָמָה שֶׁתְּבָעָהּ הַיָּבָם לַחֲלִיצָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת, אֵינִי חוֹלֶצֶת וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה, אֵלָא אֵשֵׁב בְּבֵית בַּעְלִי כִּשְׁאָר הָאַלְמָנוֹת--אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ: שֶׁהֲרֵי הִקְנוּ אוֹתָהּ לְזֶה מִן הַשָּׁמַיִם; וְרָצָה מְיַבֵּם, רָצָה חוֹלֵץ וְנוֹתֵן כְּתֻבָּתָהּ. וְלֹא עוֹד, אֵלָא אַפִלּוּ אָמְרָה, אֲנִי נִזֹּנֶת מִשֶּׁלִּי, וְאֵשֵׁב עֲגֻנָּה כָּל יָמַי--אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ: שֶׁהֲרֵי הַיָּבָם אוֹמֵר לָהּ, כָּל זְמָן שֶׁאַתְּ זְקוּקָה בִּי, אֵין נוֹתְנִין לִי אִשָּׁה; וְאַפִלּוּ הָיָה נָשׂוּי, אִפְשָׁר שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, אוֹ תִּהְיֶה לוֹ מְרִיבָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, מִפְּנֵי הַיְּבָמָה.
יח [יז] יְבָמָה שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ עַל בַּעְלָהּ כְּתֻבָּה, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה עָלָיו, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לַיָּבָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר--אִם רָצָה הַיָּבָם לְיַבַּם, מְיַבֵּם; וְאֵין לָהּ עָלָיו כְּתֻבָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ עַל בַּעְלָהּ. וְדִינָהּ עִם יְבָמָהּ בַּתּוֹסֶפֶת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִם בַּעְלָהּ; אֲבָל אִם לֹא כָתַב לָהּ בַּעְלָהּ כְּתֻבָּה, אוֹ שֶׁמָּכְרָה לוֹ כְּתֻבָּתָהּ, אוֹ מָחֲלָה אוֹתָהּ--צָרִיךְ הַיָּבָם לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה, כִּשְׁאָר הָאַלְמָנוֹת.
יט [יח] הַיְּבָמָה--קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ יְבָמָהּ, אוֹ קֹדֶם שֶׁיַּחְלֹץ לָהּ--הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לְזָר, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר" (דברים כה,ה). וְאִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר, וּבְעָלָהּ--לוֹקֶה הוּא וְהִיא, וּמוֹצִיאָהּ בְּגֶט, וְאַפִלּוּ הָיוּ לָהּ כַּמָּה בָּנִים; וְנֶאְסְרָה עָלָיו, וְעַל יְבָמָהּ. וִיבָמָהּ חוֹלֵץ לָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לַאֲחֵרִים.
כ [יט] נִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, לֹא נֶאְסְרָה עַל יְבָמָהּ; אֵלָא נוֹתֵן לָהּ הַזָּר שֶׁקִּדְּשָׁהּ גֶּט, וִיבָמָהּ מְיַבֵּם אוֹ חוֹלֵץ. וְאִם הָיָה יְבָמָהּ כּוֹהֵן, שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׂא גְּרוּשָׁה--תֵּצֵא מִן הַזָּר בְּגֶט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחוֹטֶא נִשְׂכָּר; וְיַחְלֹץ לָהּ יְבָמָהּ.
כא [כ] חָזַר הַזָּר שֶׁגֵּרְשָׁהּ מִן הָאֵרוּסִין, וּנְשָׂאָהּ אַחַר שֶׁחָלַץ לָהּ יְבָמָהּ--אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ. אֲבָל אִם גֵּרְשָׁהּ מִן הַנִּשּׂוּאִין, וְחָזַר וּנְשָׂאָהּ אַחַר שֶׁחָלְצָה--מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ: מִפְּנֵי שְׁהִיא דּוֹמָה לְאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּשֵּׂאת, וּבָא בַּעְלָהּ, שְׁהִיא אֲסוּרָה עַל זֶה וְעַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַיְּבָמָה שֶׁזִּנָּת, וְהִיא זְקוּקָה--לֹא נֶאְסְרָה עַל יְבָמָהּ; אֵלָא רָצָה חוֹלֵץ, רָצָה מְיַבֵּם.
כב [כא] כָּל יְבָמָה שְׁהִיא סָפֵק מִדִּבְרֵיהֶם אִם יֵשׁ עָלֶיהָ זִיקַת יָבָם, אוֹ אֵין עָלֶיהָ זִיקַת יָבָם--כְּגוֹן יְבָמָה שֶׁיָּלְדָה וֶלֶד שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, שֶׁדִּינָהּ שֶׁתַּחְלֹץ מִסָּפֵק מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--אִם הָלְכָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר קֹדֶם חֲלִיצָה, חוֹלֵץ לָהּ יְבָמָהּ וְתֵשֵׁב עִם בַּעְלָהּ; וְאִם נִתְקַדְּשָׁה לְכוֹהֵן שְׁהוּא אָסוּר בַּחֲלוּצָה, אֵינוּ חוֹלֵץ לָהּ, שְׁאֵין אוֹסְרִין עַל זֶה אִשְׁתּוֹ, מִסָּפֵק דִּבְרֵיהֶם. גֵּרְשָׁהּ הַכּוֹהֵן, אוֹ מֵת--הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת, וְאַחַר כָּךְ תִּנָּשֵׂא לַאֲחֵרִים לְכַתְּחִלָּה.
משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות ייבום וחליצה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח