משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות תענייות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
א בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשֶּׁבַע תַּעְנִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁלְּמָטָר, מִתְפַּלְּלִין עַל סֵדֶר זֶה: מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר, וְכָל הָעָם מִתְקַבְּצִים וּמִתְכַּסִּים בְּשַׂקִּים; וְנוֹתְנִין אֵפֶר מֻקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, וְעַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, כְּדֵי לְהַרְגִּיל אֶת הַבְּכִיָּה, וּלְהַכְנִיעַ לִבָּם. וְאֶחָד מִן הָעָם נוֹטֵל מִן הָאֵפֶר, וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אָב בֵּית דִּין, בִּמְקוֹם הַנָּחַת תְּפִלִּין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּלְמוּ וְיָשׁוּבוּ; וְכָל אֶחָד וְאֶחָד, נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.
ב וְאַחַר כָּךְ מַעְמִידִין בֵּינֵיהֶן, וְהֶן יוֹשְׁבִין, זָקֵן חָכָם. לֹא הָיָה שָׁם זָקֵן חָכָם, מַעְמִידִין חָכָם; לֹא הָיָה שָׁם לֹא זָקֵן וְלֹא חָכָם, מַעְמִידִין אָדָם שֶׁלְּצוּרָה. וְהוּא אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, אַחֵינוּ לֹא שַׂק וְלֹא תַּעְנִית גּוֹרְמִין, אֵלָא תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים--שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁלֹּא נֶאֱמָר בָּהֶן וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעְנִיתָם, אֵלָא "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֵׂיהֶם" (יונה ג,י). וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל-בִּגְדֵיכֶם" (יואל ב,יג). וּמוֹסִיף בְּעִנְיָנוֹת אֵלּוּ, כְּפִי כּוֹחוֹ, עַד שֶׁיַּכְנִיעַ לִבָּם, וְיָשׁוּבוּ תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה.
ג וְאַחַר שֶׁגּוֹמֵר זֶה דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, עוֹמְדִין בַּתְּפִלָּה; וּמַעְמִידִין שְׁלִיחַ צִבּוּר, הָרָאוּי לְהִתְפַּלַּל בְּעִנְיָנוֹת אֵלּוּ. וְאִם הָיָה אוֹתוֹ שֶׁאָמַר דִּבְרֵי הַכִּבּוּשִׁין רָאוּי לְהִתְפַּלַּל, מִתְפַּלֵּל; וְאִם לָאו, מוֹרִידִין אַחֵר.
ד וְאֵיזֶה הוּא הָרָאוּי לְהִתְפַּלַּל בְּעִנְיָנוֹת אֵלּוּ--אִישׁ שְׁהוּא רָגִיל בַּתְּפִלָּה, וְרָגִיל לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, וּמִטַּפֵּל וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ לוֹ יְגִיעָה בַּשָּׂדֶה. וְלֹא יִהְיֶה בְּבָנָיו וּבִבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל קְרוֹבָיו וְהַנִּלְוִים עָלָיו, בַּעַל עֲבֵרָה--אֵלָא יִהְיֶה בֵּיתוֹ רֵיקָן מִן הָעֲבֵרוֹת. וְלֹא יָצָא עָלָיו שֵׁם רָע בְּיַלְדּוּתוֹ, שְׁפַל בֶּרֶךְ, וּמְרֻצֶּה לָעָם; וְיֵשׁ לוֹ נְעִימָה, וְקוֹלוֹ עָרֵב. וְאִם הָיָה זָקֵן עִם כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, הֲרֵי זֶה מְפֹאָר; וְאִם אֵינוּ זָקֵן, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, יִתְפַּלַּל.
ה וּשְׁלִיחַ צִבּוּר מַתְחִיל, וּמִתְפַּלֵּל עַד בִּרְכַת גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל; וְאוֹמֵר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת מֵעֵין הַצָּרָה, וְאוֹמֵר "אֶל-ה', בַּצָּרָתָה לִּי" (תהילים קכ,א), "אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים . . ." (תהילים קכא,א), "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" (תהילים קל,א), "תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף" (תהילים קב,א). [ו] וְאוֹמֵר דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, כְּפִי כּוֹחוֹ; וְאוֹמֵר רְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, וּמִתְחַנֵּן; וְאוֹמֵר בַּסּוֹף תַּחֲנוּנָיו--מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
ו [ז] וּמַתְחִיל לְהוֹסִיף שֵׁשׁ בְּרָכוֹת שְׁהוּא מוֹסִיף, זוֹ אַחַר זוֹ; מִתְחַנֵּן בְּכָל אַחַת מֵהֶן בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וּפְסוּקִים מִדִּבְרֵי קַבָּלָה וּמִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כְּפִי שְׁהוּא רָגִיל, וְחוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן, בַּחֲתִימוֹת אֵלּוּ:
ז [ח] בָּרִאשׁוֹנָה הוּא חוֹתֵם--מִי שֶׁעָנָה אֶת מֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת.
ח [ט] בַּשְּׁנִיָּה הוּא חוֹתֵם--מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשׁוּעַ בְּגִלְגָּל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה.
ט [י] בַּשְּׁלִישִׁית הוּא חוֹתֵם--מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
י [יא] בָּרְבִיעִית הוּא חוֹתֵם--מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
יא [יב] בַּחֲמִישִׁית הוּא חוֹתֵם--מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.
יב [יג] בַּשִּׁשִּׁית הוּא חוֹתֵם--מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.
יג וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹנִין אַחַר כָּל הַבְּרָכוֹת. [יד] וְאוֹמֵר רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא . . ., וְגוֹמֵר הַתְּפִלָּה עַל הַסֵּדֶר; וְתוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת. וְכַסֵּדֶר הַזֶּה, עוֹשִׂין בְּכָל מָקוֹם.
יד [טו] כְּשֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם, הָיוּ מִתְכַּנְּסִין בְּהַר הַבַּיִת כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח; וּמִתְפַלְּלִין כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לוֹמַר מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם, אוֹמֵר--בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם; בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. וְהֶן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד; וְחַזָּן הַכְּנֶסֶת אוֹמֵר לַתּוֹקְעִים, תִּקְעוּ הַכּוֹהֲנִים, תִּקְעוּ. וְחוֹזֵר הַמִּתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין הַכּוֹהֲנִים, וּמְרִיעִין וְתוֹקְעִין.
טו [טז] וְכֵן בַּבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה לְזוֹ, שְׁהִיא רִאשׁוֹנָה מִן הַשֵּׁשׁ שֶׁמּוֹסִיף, חוֹתֵם בָּהּ--בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם; בָּרוּךְ אַתָּה ה', זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת. וְהֶן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד; וְחַזָּן הַכְּנֶסֶת אוֹמֵר לָהֶן, הָרִיעוּ בְּנֵי אַהֲרוֹן, הָרִיעוּ. וְחוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וְאוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת מֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; וְאַחַר כָּךְ מְרִיעִין, וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין.
טז [יז] וְכֵן עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, בְּאַחַת אוֹמֵר תִּקְעוּ, וּבְאַחַת אוֹמֵר הָרִיעוּ--עַד שֶׁיִּגְמֹר כָּל שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת; וְנִמְצְאוּ הַכּוֹהֲנִים פַּעַם תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין וְתוֹקְעִין, וּפַעַם מְרִיעִין וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין--שֶׁבַע פְּעָמִים. וְאֵין עוֹשִׂים סֵדֶר זֶה אֵלָא בְּהַר הַבַּיִת, בִּלְבָד; וְכִשְׁהֶן תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין שָׁם, תּוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָר כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
יז [יח] שֶׁבַע תַּעְנִיּוֹת הָאֵלּוּ--כָּל מָקוֹם שֶׁגּוֹזְרִין אוֹתָם שָׁם--אַחַר שֶׁמִּתְפַלְּלִין, יוֹצְאִין כָּל הָעָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וּבוֹכִין וּמִתְחַנְּנִים שָׁם: כְּלוֹמַר, הֲרֵי אַתֶּם מֵתִים כְּאֵלּוּ, אִם לֹא תָשׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם. וּבְכָל תַּעְנִית מִתַּעְנִיּוֹת הַצָּרוֹת שֶׁגּוֹזְרִין עַל הַצִּבּוּר, מִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת נְעִילָה בְּכָל מָקוֹם.
יח [יט] יָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים--עַד מָתַי יִהְיוּ יוֹרְדִין, וְיִפְסְקוּ הַצִּבּוּר הַתַּעְנִית--מִשֶּׁיֵּרְדוּ בְּעֹמֶק הָאָרֶץ הַחֲרֵבָה טֶפַח, וּבַבֵּינוֹנִית טִפְחַיִם; וּבָעֲבוּדָה, עַד שֶׁיֵּרְדוּ בְּעָמְקָהּ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים.
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות תענייות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה