משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הלכות קידוש החודש פרק טז

א  העגולה שסובב בה הירח תמיד, היא נוטה מעל העגולה שסובבת בה השמש תמיד--חצייה נוטה לצפון, וחצייה נוטה לדרום; ושתי נקודות יש בה זו כנגד זו, שבהן פוגעות שתי העגולות זו בזו.  לפיכך כשיהיה הירח באחת משתיהן, נמצא סובב בעגולה של שמש כנגד השמש בשווה; ואם ייצא הירח מאחת משתי הנקודות, נמצא מהלך לצפון השמש או לדרומה.

ב  הנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לצפון השמש, היא הנקראת ראש; והנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לדרום השמש, היא הנקראת זנב.  ומהלך שווה יש לזה הראש, שאין בו לא תוספת ולא גירעון; והוא הולך במזלות אחורנית מטלה לדגים לדלי, וכן הוא סובב תמיד.

ג  [ב] מהלך הראש האמצעי ביום אחד, שלושה חלקים ואחת עשרה שנייות; נמצא מהלכו בעשרה ימים, אחד ושלושים חלקים ושבע וארבעים שנייות; ונמצא מהלכו במאה יום, חמש מעלות ושבעה עשר חלקים ושלוש וארבעים שנייות--סימנם ה' י"ז מ"ג; ונמצא מהלכו באלף יום, שתיים וחמישים מעלות ושבעה וחמישים חלקים ועשר שנייות--סימנם נ"ב נ"ז י'; ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום, מאה ותשע ושישים מעלות ואחד ושלושים חלקים וארבעים שנייות--סימנם קס"ט ל"א מ'.  ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום, מעלה אחת ושניים ושלושים חלקים ותשע שנייות--סימנם א' ל"ב ט'; ונמצא מהלכו לשנה סדורה, שמונה עשרה מעלות וארבעה וארבעים חלקים ושתיים וארבעים שנייות--סימנם י"ח מ"ד מ"ב.  ואמצע הראש בתחילת ליל חמישי שהוא העיקר, היה מאה ושמונים מעלות ושבעה וחמישים חלקים ושמונה ועשרים שנייות--סימנם ק"פ נ"ז כ"ח.

ד  [ג] אם תרצה לידע מקום הראש בכל עת שתרצה--תוציא אמצעו לאותו העת כדרך שתוציא אמצע השמש ואמצע הירח, ותגרע האמצע משלוש מאות ושישים מעלות.  והנשאר, הוא מקום הראש באותה העת; וכנגדו, לעולם יהיה מקום הזנב.

ה  [ד] כיצד:  הרי שרצינו לידע מקום הראש לתחילת ליל ערב שבת שיומו שני לחודש אייר משנה זו שהיא שנת העיקר--ומניין הימים הגמורים מתחילת ליל העיקר עד תחילת ליל זה שאנו רוצים לידע מקום הראש בו, תשעה ועשרים יום.

ו  [ה] תוציא אמצע הראש לעת הזאת על הדרך שידעת, והוא שתוסיף מהלכו לתשעה ועשרים יום על העיקר; ייצא לך אמצע הראש מאה ושתיים ושמונים מעלות ותשעה ועשרים חלקים ושבע ושלושים שנייות--סימנם קפ"ב כ"ט ל"ז; תגרע אמצע זה משלוש מאות ושישים, יישאר לך מאה ושבע ושבעים מעלות ושלושים חלקים ושלוש ועשרים שנייות--סימנם קע"ז ל' כ"ג; וזה הוא מקום הראש, ואל תפנה אל השנייות.  נמצא מקום הראש, במזל בתולה בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים; ומקום הזנב כנגדו, במזל דגים בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים.

ז  [ו] לעולם יהיה בין הראש ובין הזנב, חצי הגלגל בשווה; לפיכך כל מזל שתמצא בו מקום הראש, יהיה הזנב במזל שביעי ממנו בכמו מניין המעלות והחלקים בשווה--אם יהיה הראש בעשר מעלות במזל פלוני, יהיה הזנב בעשר מעלות ממזל שביעי ממנו.

ח  [ז] ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הזנב ומקום הירח האמיתי, התבונן בשלושתן--אם מצאת הירח עם הראש או עם הזנב במעלה אחת וחלק אחד, תדע שאין הירח נוטה לא לצפון השמש ולא לדרומה; ואם ראית מקום הירח לפני מקום הראש והוא הולך כנגד הזנב, תדע שהירח נוטה לצפון השמש; ואם היה הירח לפני מקום הזנב והרי הוא הולך כנגד הראש, תדע שהירח נוטה לדרום השמש.

ט  [ח] הנטייה שנוטה הירח לצפון השמש או לדרומה, היא הנקראת רוחב הירח; ואם היה נוטה לצפון, נקרא רוחב צפוני, ואם היה נוטה לדרום, נקרא רוחב דרומי.  ואם היה הירח באחת משתי הנקודות--לא יהיה לו רוחב, כמו שביארנו.

י  [ט] לעולם לא יהיה רוחב הירח יתר על חמש מעלות, בין בצפון בין בדרום; אלא כך הוא דרכו:  יתחיל מן הראש ויתרחק ממנו מעט מעט, והמרחק הולך ונוסף עד שיגיע לחמש מעלות; ויחזור ויתקרב מעט מעט, עד שלא יהיה לו רוחב כשיגיע לזנב; ויחזור ויתרחק מעט מעט, והמרחק נוסף עד שיגיע לחמש מעלות; ויחזור ויתקרב, עד שלא יהיה לו רוחב.

יא  [י] אם תרצה לידע רוחב הירח כמה הוא בכל עת שתרצה, ואם צפוני הוא או דרומי--תוציא מקום הראש ומקום הירח האמיתי לאותה העת, ותגרע מקום הראש ממקום הירח האמיתי; והנשאר, הוא הנקרא מסלול הרוחב.  אם יהיה מסלול הרוחב ממעלה אחת עד מאה ושמונים, תדע שרוחב הירח צפוני; ואם היה המסלול יתר על מאה ושמונים, תדע שרוחב הירח דרומי; ואם היה מאה ושמונים בשווה או שלוש מאות ושישים בשווה, אין לירח רוחב כלל.  ותחזור ותראה מנת מסלול הרוחב כמה היא, והוא שיעור נטייתו לצפון או לדרום; והוא הנקרא רוחב הירח הדרומי או הצפוני, כמו שביארנו.

יב  [יא] וכמה היא מנת מסלול הרוחב--אם יהיה מסלול הרוחב עשר מעלות, תהיה מנתו שניים וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול הזה עשרים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים; ואם יהיה המסלול שלושים, תהיה מנתו שתי מעלות ושלושים חלקים; ואם יהיה המסלול ארבעים, תהיה מנתו שלוש מעלות ושלושה עשר חלקים; ואם יהיה המסלול חמישים מעלות, תהיה מנתו שלוש מעלות וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול שישים, תהיה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים; ואם יהיה המסלול שבעים, תהיה מנתו ארבע מעלות ושניים וארבעים חלקים; ואם יהיה המסלול שמונים, תהיה מנתו ארבע מעלות וחמישה וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול תשעים, תהיה מנתו חמש מעלות.

יג  [יב] ואם יהיו אחדים עם העשרות--תיקח הראוי להם לפי היתר שבין שתי המנות, כמו שעשית במסלול השמש ובמסלול הירח.  כיצד:  הרי שהיה מסלול הרוחב שלוש וחמישים מעלות--וכבר ידעת שאילו היה המסלול חמישים, הייתה מנתו שלוש מעלות וחמישים חלקים, ואילו היה המסלול שישים, הייתה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים; נמצא היתר בין שתי המנות, שלושים חלקים, שלושה חלקים, לכל מעלה; ונמצא לפי חשבון מסלול זה שהוא שלוש וחמישים, מנתו שלוש מעלות ותשעה וחמישים חלקים.  ועל דרך זו, תעשה בכל מניין ומניין.

יד  [יג] מאחר שתדע מנתו של מסלול הרוחב עד תשעים כמו שהודענוך, תדע מנות של כל מניינות המסלול:  שאם יהיה המסלול יתר על תשעים עד מאה ושמונים--תגרע המסלול ממאה ושמונים, והנשאר תדע בו המנה.

טו  [יד] וכן אם היה המסלול יתר ממאה ושמונים עד מאתיים ושבעים--תגרע ממנו מאה ושמונים, והנשאר תדע בו המנה.

טז  [טו] ואם היה המסלול יתר על מאתיים ושבעים עד שלוש מאות ושישים--תגרע אותו משלוש מאות ושישים, והנשאר תדע בו המנה.

יז  [טז] כיצד:  הרי שהיה המסלול מאה וחמישים--תגרע אותו ממאה ושמונים, נשאר שלושים.  וכבר ידעת שמנת שלושים, שתי מעלות ושלושים חלקים; וכך תהיה מנת מאה וחמישים, שתי מעלות ושלושים חלקים.

יח  [יז] הרי שהיה המסלול מאתיים--תגרע ממנו מאה ושמונים, יישאר עשרים.  וכבר ידעת שמנת עשרים, היא מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים; וכך תהיה מנת מאתיים, תהיה מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים.

יט  [יח] הרי שהיה המסלול שלוש מאות--תגרע אותו משלוש מאות ושישים, נשאר שישים.  וכבר ידעת שמנת שישים, ארבע מעלות ועשרים חלקים; וכך היא מנת שלוש מאות, ארבע מעלות ועשרים חלקים.  ועל דרך זו, בכל המניינות.

כ  [יט] הרי שרצינו לידע רוחב הירח כמה הוא, ובאיזה רוח הוא אם צפוני ואם דרומי, בתחילת ליל ערב שבת שני לחודש אייר משנה זו:  וכבר ידעת שמקום הירח האמיתי, היה בליל זה בשמונה עשרה מעלות וארבעים חלקים ממזל שור--סימנו י"ח מ'; ומקום הראש היה באותה העת, בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים ממזל בתולה--סימנו כ"ז ל'.  תגרע מקום הראש ממקום הירח, ייצא לך מסלול הרוחב מאתיים אחת ושלושים מעלות ועשרה חלקים--סימנו רל"א י'--לפי שאין משגיחין על החלקים, בכל מסלול.  ונמצאת המנה של מסלול זה בדרכים שביארנו בפרק זה, שלוש מעלות ושלושה וחמישים חלקים; וזה הוא רוחב הירח בתחילת ליל זה, והוא דרומי--שהרי המסלול יתר על מאה ושמונים.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט