משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות שקלים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
א תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, מַה יֵעָשֶׂה בָּהּ--לוֹקְחִין מִמֶּנָּה תְּמִידִין שֶׁלְּכָל יוֹם, וְהַמּוּסָפִין, וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְנִסְכֵּיהֶם, וְהַמֶּלַח שֶׁמּוֹלְחִין בּוֹ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת; וְכֵן הָעֵצִים, אִם לֹא הֵבִיאוּ עֵצִים וְלֹא מָצְאוּ אֵלָא בְּדָמִים; וְהַקְּטֹרֶת וּשְׂכַר עוֹשֶׂיהָ, וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׂכַר עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים, וְהָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּפָרָה אֲדֻמָּה, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְלָשׁוֹן שֶׁלִּזְהוֹרִית שֶׁקּוֹשְׁרִין בֵּין קְרָנָיו: כָּל אֵלּוּ, בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.
ב אֲבָל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁלַּצִּבּוּר, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה--בַּתְּחִלָּה גּוֹבִין לָהֶן, וְאֵינָן בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. פָּרוֹכוֹת שֶׁלַּהֵיכָל תַּחַת בִּנְיָן עֲשׂוּיוֹת, וְאֵינָן בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה אֵלָא מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת; אֲבָל פָּרוֹכוֹת שֶׁלַּשְּׁעָרִים, בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. הַמְּנוֹרָה וּכְלֵי שָׁרֵת, מִצְוָתָן שֶׁיָּבוֹאוּ מִמּוֹתַר הַנְּסָכִים, וּבְהִלְכּוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהָעוֹבְדִים בּוֹ, יִתְבָּאַר מַה הוּא מוֹתַר הַנְּסָכִים; וְאִם לֹא הָיָה לָהֶן מוֹתַר נְסָכִים, יָבוֹאוּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. בִּגְדֵי כְּהֻנָּה--בֵּין בִּגְדֵי כּוֹהֵן גָּדוֹל, בֵּין שְׁאָר בִּגְדֵי כָּל הַכּוֹהֲנִים שֶׁעוֹבְדִין בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ--הַכֹּל מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.
ג כָּל הַבְּהֵמוֹת הַנִּמְצְאוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹ חוּצָה לָהּ בְּקָרוֹב מִמֶּנָּה, הַבָּאוֹת עוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין--נִסְכֵּיהֶן בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה; וְכֵן גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת, וְלֹא שָׁלַח עִמָּהּ דְּמֵי נְסָכִים--יָבִיאוּ נְסָכֶיהָ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. [ד] גֵּר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ זְבָחִים--אִם יֵשׁ לוֹ נְסָכִים, קְרֵבִין מִשֶּׁלּוֹ; וְאִם לָאו, בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת, וְלֹא מִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו--מַקְרִיבִין אֶת הַחֲבִתִּין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.
ד מְבַקְּרֵי מוּמִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְּלַמְּדִים הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה לַכּוֹהֲנִים, וְהַמְּלַמְּדִים לָהֶם הִלְכּוֹת קְמִיצָה, וְנָשִׁים הַמְּגַדְּלוֹת בְּנֵיהֶן לְפָרָה אֲדֻמָּה--כֻּלָּן נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה; וְכַמָּה הוּא שְׂכָרָן, כְּמוֹ שֶׁיִּפְסְקוּ לָהֶן בֵּית דִּין.
ה בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה שְׁהִיא הֶפְקֵר, שׂוֹכְרִין בֵּית דִּין שׁוֹמְרִין שֶׁיִּשְׁמְרוּ מִקְצַת הַסְּפִיחִים שֶׁצָּמְחוּ, כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ מֵהֶן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שְׁאֵינָן בָּאִין אֵלָא מִן הֶחָדָשׁ; וְאֵלּוּ הַשּׁוֹמְרִין, נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.
ו מִי שֶׁהִתְנַדַּב לִשְׁמֹר בְּחִנָּם, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ--גְּזֵרָה מִשּׁוֹם בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, שֶׁמֶּא יָבוֹאוּ וְיִטְּלוּם מֵהֶן; לְפִיכָּךְ תִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים שֶׁיִּטְּלוּ שָׂכָר מִן הַלִּשְׁכָּה, כְּדֵי שֶׁיִּפְרְשׁוּ הַכֹּל מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁאֵלּוּ שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ.
ז מַגִּיהֵי סְפָרִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה; דַּיָּנִין שֶׁדָּנִין אֶת הַגַּזְלָנִין בִּירוּשָׁלַיִם, נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. וְכַמָּה הָיוּ נוֹטְלִים, תִּשְׁעִים תִּשְׁעִים מָנֶה בְּכָל שָׁנָה; וְאִם לֹא הִסְפִּיקוּ לָהֶן--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָצוּ--מוֹסִיפִין לָהֶן כְּדֵי צָרְכָּן, הֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בֵּיתָן.
ח כֶּבֶשׁ הָיוּ בּוֹנִין מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, שֶׁעָלָיו מוֹצִיאִין פָּרָה אֲדֻמָּה, וְכֵן הָיוּ עוֹשִׂין כֶּבֶשׁ, שֶׁמּוֹצִיאִין עָלָיו שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ; וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשִׂין מִשְּׁיַרֵי הַלִּשְׁכָּה. וְכֵן מִזְבַּח הָעוֹלָה, וְהַהֵיכָל, וְהָעֲזָרוֹת--בָּאִין מִשְּׁיַרֵי הַלִּשְׁכָּה. אַמַּת הַמַּיִם שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, וְכָל מִגְדְּלוֹתֶיהָ, וְכָל צָרְכֵּי הָעִיר--בָּאִין מִשְּׁיַרֵי הַלִּשְׁכָּה. וְגוֹי שֶׁהִתְנַדַּב מָעוֹת לַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, אוֹ שֶׁהִתְנַדַּב לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם בְּחִנָּם--אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְאַפִלּוּ גֵּר תּוֹשָׁב: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-לָכֶם וָלָנוּ, לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ" (עזרא ד,ג), וְנֶאֱמָר "וְלָכֶם, אֵין-חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן--בִּירוּשָׁלִָם" (נחמיה ב,כ).
ט מוֹתַר תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, וְכֵן מוֹתַר שְׁיַרֵי הַלִּשְׁכָּה--לוֹקְחִין בּוֹ זְכָרִים, וְיִקָּרְבוּ כֻּלָּן עוֹלוֹת: שֶׁתְּנָאי בֵּית דִּין הוּא עַל כָּל הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁיִּקָּרְבוּ עוֹלַת בְּהֵמָה; אֲבָל לֹא עוֹלַת הָעוֹף, שְׁאֵין בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר עוֹף. וְאֵלּוּ הָעוֹלוֹת הַבָּאִין מִמּוֹתַר הַשְּׁקָלִים, הֶם הַנִּקְרָאִים קַיִץ לַמִּזְבֵּחַ.
י שְׁקָלִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לָהֶן לְכָל קָרְבְנוֹת הַצִּבּוּר, מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶם מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת; אֲבָל אֵין בֶּדֶק הַבַּיִת מוֹצִיא אֶת הָרָאוּי לוֹ, מִקָּדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ.
יא מִשֶּׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, אֵין מַקְרִיבִין קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵלָא מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה; וְאִם לֹא בָאָה הַחֲדָשָׁה, לוֹקְחִין מִן הַיְּשָׁנָה. לְפִיכָּךְ אִם הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְיֵשׁ עִמָּהֶן בְּהֵמוֹת לַתְּמִידִים מִתְּרוּמָה יְשָׁנָה--פּוֹדִין אוֹתָן וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, אַף עַל פִּי שְׁהֶן תְּמִימִין; וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִתְרוּמָה יְשָׁנָה, שֶׁמְּקַיְּצִין בָּהּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ: שֶׁתְּנָאי בֵּית דִּין הוּא, עַל כָּל הַבְּהֵמוֹת שֶׁלּוֹקְחִין לַתְּמִידִין, שְׁאִם לֹא יִהְיוּ צְרִיכִין לָהֶן, יֵצְאוּ לְחֻלִּין.
יב וְכָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין בְּמוֹתַר הַקְּטֹרֶת, מִשֶּׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, מְחַלְּלִין אוֹתוֹ עַל שְׂכַר הָאֻמָּנִין, וְחוֹזְרִין מְעוֹת הַשָּׂכָר לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ; וְנוֹטְלִין הָאֻמָּנִין מוֹתַר הַקְּטֹרֶת בִּשְׂכָרָן, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אֶת הַקְּטֹרֶת מֵהֶן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה--כְּדֵי לְהַקְרִיבָהּ מִמְּעוֹת תְּרוּמָה חֲדָשָׁה. וְאִם אֵין לָהֶן תְּרוּמָה חֲדָשָׁה, מַקְטִירִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה יְשָׁנָה.
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות שקלים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד