משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות שביתת עשור - הכול
פרק
א
ב
ג
א אָסוּר לִרְחֹץ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים--בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, בֵּין כָּל גּוּפוֹ בֵּין אֵבֶר אֶחָד: אַפִלּוּ אֶצְבָּע קְטַנָּה, אָסוּר לְהוֹשִׁיטָהּ בַּמַּיִם. וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה רוֹחֲצִין אֶת פְּנֵיהֶן--כַּלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ; וְהַמֶּלֶךְ, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה בְּיָפְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ, תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ" (ישעיהו לג,יז). וְעַד כַּמָּה נִקְרֵאת כַּלָּה, עַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם.
ב מִי שֶׁהָיָה מְלֻכְלָךְ בְּצוֹאָה אוֹ טִיט--רוֹחֵץ מְקוֹם הַטִּנּוֹפוֹת כְּדַרְכּוֹ, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ. וּמְדִיחָה אִשָּׁה יָדָהּ אַחַת בַּמַּיִם, וְנוֹתֶנֶת פַּת לִבְנָהּ. וְהַחוֹלֶה רוֹחֵץ כְּדַרְכּוֹ, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְסֻכָּן. וְכָל חַיָּבֵי טְבִילוֹת טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן, בֵּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
ג מִי שֶׁרָאָה קֶרִי בַּזְּמָן הַזֶּה בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים--אִם לַח הוּא, מְקַנֵּחַ בְּמַפָּה וְדַיּוֹ; וְאִם יָבֵשׁ הוּא אוֹ שֶׁנִּתְלַכְלַךְ--רוֹחֵץ מְקוֹמוֹת הַמְּלֻכְלָכִין בִּלְבָד, וּמִתְפַּלֵּל. וְאָסוּר לוֹ לִרְחֹץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ לִטְבֹּל: שְׁאֵין הַטּוֹבֵל בַּזְּמָן הַזֶּה טָהוֹר, מִפְּנֵי טֻמְאַת מֵת; וְאֵין הָרְחִיצָה מִקֶּרִי לִתְפִלָּה בַּזְּמָן הַזֶּה אֵלָא מִנְהָג, וְאֵין מִנְהָג לְבַטַּל דָּבָר הָאָסוּר אֵלָא לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁהָרוֹאֶה קֶרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים טוֹבֵל, אֵלָא כְּשֶׁתִּקְּנוּ טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָאִין; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ, שֶׁבָּטְלָה תַּקָּנָה זוֹ.
ד טִיט שְׁהוּא לַח בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחַ אָדָם יָדוֹ עָלָיו וְתַעֲלֶה בָּהּ לַחְלוּחִית שְׁאִם הִדְבִּיק אוֹתָהּ לְיָדוֹ הָאַחֶרֶת תִּדָּבֵק בָּהּ לַחְלוּחִית--אָסוּר לֵישֵׁב עָלָיו. לֹא יְמַלֵּא אָדָם כְּלִי חֶרֶס מַיִם וְיִצְטַנַּן בּוֹ, שֶׁהַמַּיִם נוֹזְלִים מִדָּפְנוֹ; אַפִלּוּ כְּלִי מַתְּכוֹת אָסוּר, שֶׁמֶּא יִנָּתְזוּ מַיִם עַל בְּשָׂרוֹ. וּמֻתָּר לְהִצְטַנַּן בְּפֵרוֹת.
ה לוֹקֵחַ אָדָם מִטְפַּחַת מֵעֵרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹרֶה אוֹתָהּ בַּמַּיִם, וּמְנַגְּבָהּ מְעַט, וּמַנִּיחָהּ תַּחַת הַבְּגָדִים; וּלְמָחָר מַעְבִירָהּ עַל פָּנָיו, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קֹר הַרְבֵּה.
ו הַמְּהַלֵּךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רִבּוֹ אוֹ פְּנֵי אָבִיו אוֹ פְּנֵי מִי שְׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, אוֹ לִקְרוֹת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ--עוֹבֵר בַּמַּיִם עַד צַוָּארוֹ, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ. וְעוֹשֶׂה מִצְוָה שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹתָהּ, וְחוֹזֵר בַּמַּיִם לִמְקוֹמוֹ: שְׁאִם לֹא תַתִּיר לוֹ לַחְזֹר--אֵינוּ הוֹלֵךְ, וְנִמְצָא נִכְשָׁל מִן הַמִּצְוָה. וְכֵן הַהוֹלֵךְ לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו--עוֹבֵר בַּמַּיִם עַד צַוָּארוֹ, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ: וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ יְדֵיהֶם מִתַּחַת שׁוּלֵי בִּגְדֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בַּחֹל.
ז אָסוּר לִנְעֹל מַנְעָל וְסַנְדָּל, אַפִלּוּ בְּרַגְלוֹ אַחַת; וּמֻתָּר לָצֵאת בְּסַנְדָּל שֶׁלְּשַׁעַם וְשֶׁלְּגֹמֶא וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְכוֹרֵךְ אָדָם בֶּגֶד עַל רַגְלָיו וְיוֹצֶא בּוֹ--שֶׁהֲרֵי קֹשִׁי הָאָרֶץ מַגִּיעַ לְרַגְלָיו, וּמַרְגִּישׁ שְׁהוּא יָחֵף. הַתִּינוֹקוֹת--אַף עַל פִּי שְׁהֶן מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה וְסִיכָה, מוֹנְעִין אוֹתָן מִמַּנְעָל וְסַנְדָּל.
ח מֻתָּר לְכָל אָדָם לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל מֵחֲמַת עַקְרָב וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁכֶנּוּ. וְהֶחָיָה מֻתֶּרֶת לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל מִשּׁוֹם צִנָּה, כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם; וְהַחוֹלֶה כַּיּוֹצֶא בָּהּ, אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם סַכָּנָה.
ט אָסוּר לָסוּךְ מִקְצַת גּוּפוֹ כְּכָל גּוּפוֹ, בֵּין סִיכָה שֶׁלְּתַעֲנוּג בֵּין סִיכָה שְׁאֵינָהּ שֶׁלְּתַעֲנוּג. וְאִם הָיָה חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ--סָךְ כְּדַרְכּוֹ, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.
י יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים מֵאִשְׁתּוֹ וְלֹא יָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ מִטָּה; וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק, שֶׁמֶּא יִרְאֶה אִשְׁתּוֹ וְתִשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו וְיָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ. וְאִם חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, חַיָּבִין הַכֹּל לְהַדְלִיק בְּכָל מָקוֹם--שֶׁהַדְלָקַת נֵר בַּשַּׁבָּת חוֹבָה.
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות שביתת עשור - הכול
פרק
א
ב
ג