משנה תורה -
ספר אהבה -
הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א אָסוּר לוֹ לָאָדָם לַעֲבֹר אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה נוֹשֵׂא מַשּׂאוּי; אוֹ אִם הָיָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁנֵי פְּתָחִים בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת, שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר שֶׁמֶּא יֵלֵךְ וְיִכָּנֵס בַּפֶּתַח הָאַחֵר. וְכֵן אִם הָיָה בָּעִיר שְׁנֵי בָּתֵּי כְּנָסִיּוֹת, יֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁמֶּא יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הָרָגִיל בּוֹ. וְאִם הָיָה לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ--מֻתָּר לַעֲבֹר, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ: שֶׁהַתְּפִלִּין מוֹכִיחִין עָלָיו שְׁהוּא רוֹדֵף אַחַר הַמִּצְווֹת, וְאֵינוּ מִמְּבַטְּלֵי הַתְּפִלָּה.
ב הַמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, לֹא יַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ יָתֵר מִדַּי. אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ: אִם בָּא לוֹמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ, אַפִלּוּ כְּסֵדֶר וִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים--אוֹמֵר; וְכֵן אִם רָצָה לְהוֹסִיף בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת, מֵעֵין הַבְּרָכָה--מוֹסִיף.
ג כֵּיצַד: הָיָה לוֹ חוֹלֶה--מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים בְּבִרְכַת חוֹלִים, כְּפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ; הָיָה צָרִיךְ לְפַרְנָסָה, מוֹסִיף תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ, בְּכָל אַחַת מֵהֶן. וְאִם רָצָה לִשְׁאֹל כָּל צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, שׁוֹאֵל; אֲבָל לֹא יִשְׁאַל לֹא בְּשָׁלוֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וְלֹא בְּשָׁלוֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת.
ד אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּטְעֹם כְּלוּם אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה, מֵאַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, עַד שֶׁיִּתְפַּלַּל תְּפִלַּת שַׁחְרִית; וְכֵן לֹא יַשְׁכִּים לְפֶתַח חֲבֵרוֹ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ, קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלַּל תְּפִלַּת שַׁחְרִית. וְלֹא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ, קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלַּל. אֲבָל טוֹעֵם הוּא וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה קֹדֶם מוּסָף, וְקֹדֶם מִנְחָה; אֲבָל אֵינוּ סוֹעֵד, סָמוּךְ לַמִּנְחָה.
ה כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמָן מִנְחָה גְּדוֹלָה--לֹא יִכָּנֵס לַמֶּרְחֵץ, אַפִלּוּ לְהָזִיעַ, עַד שֶׁיִּתְפַּלַּל, שֶׁמֶּא יִתְעַלַּף וְיִבָּטֵל מִן הַתְּפִלָּה; וְלֹא לֶאֱכֹל, אַפִלּוּ אֲכִילַת עֲרַאי, שֶׁמֶּא יִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה; וְלֹא לָדוּן, אַפִלּוּ בִּגְמָר דִּין, שֶׁמֶּא יִסָּתֵר הַדִּין וְיִמָּשֵׁךְ וְיִבָּטֵל מִן הַתְּפִלָּה. וְכֵן לֹא יֵשֵׁב לִפְנֵי הַסַּפָּר, אַפִלּוּ תַּסְפֹּרֶת הִדְיוֹט, עַד שֶׁיִּתְפַּלַּל, שֶׁמֶּא יִשָּׁבֵר הַזּוֹג; וְלֹא יִכָּנֵס לַבֻּרְסְקֵי סָמוּךְ לַמִּנְחָה, עַד שֶׁיִּתְפַּלַּל, שֶׁמֶּא יִרְאֶה הֶפְסֵד בִּמְלַאכְתּוֹ וְיִתְעַסַּק בָּהּ וְיִתְעַכַּב מִן הַתְּפִלָּה. וְאִם הִתְחִיל בְּאַחַת מֵאֵלּוּ--לֹא יַפְסִיק אֵלָא גּוֹמֵר, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל מִנְחָה.
ו מֵאֵימָתַי הַתְחָלַת הַתַּסְפֹּרֶת, מִשֶּׁיַּנִּיחַ מַעְפֹּרֶת הַסַּפָּרִין עַל בִּרְכָּיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת הַמֶּרְחֵץ, מִשֶּׁיִּפְשֹׁט בֶּגֶד הַסָּמוּךְ לִבְשָׂרוֹ. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת הַבֻּרְסְקֵי, מִשֶּׁיִּקְשֹׁר בֵּין כְּתֵפָיו כְּמוֹ שֶׁהָאֻמָּנִין קוֹשְׁרִין. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת אֲכִילָה--לִבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁיִּטֹּל יָדָיו; וְלִבְנֵי בָּבֶל, מִשֶּׁיַּתִּיר חֲגוֹרוֹ. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת הַדִּין, מִשֶּׁיִּתְעַטְּפוּ הַדַּיָּנִין וְיֵשְׁבוּ; וְאִם הָיוּ יוֹשְׁבִין, מִשֶּׁיַּתְחִילוּ בַּעֲלֵי דִּינִין.
ז אַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלַּת הָעֶרֶב רְשׁוּת, לֹא יָבוֹא אָדָם מִמְּלַאכְתּוֹ וְיֹאמַר, אֹכַל מְעַט וְאֶשְׁתֶה מְעַט וְאִישַׁן קִמְעָה, וְאַחַר כָּךְ אֶתְפַּלַּל--שֶׁמֶּא תֶּאֱנֹס אוֹתוֹ שִׁינָה, וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה; אֵלָא מִתְפַּלֵּל עַרְבִּית, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹ יִישַׁן. וּמֻתָּר לְהִסְתַּפַּר וּלְהִכָּנֵס לַמֶּרְחֵץ, סָמוּךְ לַשַּׁחְרִית, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֵלָא סָמוּךְ לַמִּנְחָה שְׁהוּא דָּבָר הַמָּצוּי, שֶׁרֹב הָעָם נִכְנָסִין בַּיּוֹם; אֲבָל בַּשַּׁחַר, דָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי, לֹא גָזְרוּ בּוֹ.
ח מִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמָן תְּפִלָּה--פּוֹסֵק וּמִתְפַּלֵּל; וְאִם הָיְתָה תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ וְאֵינוּ עוֹשֶׂה מְלָאכָה כְּלָל, וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּשָׁעַת תְּפִלָּה--אֵינוּ פּוֹסֵק, שֶׁמִּצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה גְּדוֹלָה מִמִּצְוַת תְּפִלָּה. וְכָל הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵּי רַבִּים, כְּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.
ט אֵין הַמִּתְפַּלֵּל מַפְסִיק תְּפִלָּתוֹ, אֵלָא מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת בִּלְבָד. אַפִלּוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ; אֲבָל פּוֹסֵק הוּא לְמֶלֶךְ גּוֹי, שֶׁמֶּא יַהַרְגֶנּוּ. הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְרָאָה מֶלֶךְ גּוֹי אוֹ אַנָּס בָּא כְּנֶגְדּוֹ--יְקַצַּר; וְאִם אֵינוּ יָכוֹל, יַפְסִיק. וְכֵן אִם רָאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בָּאִין כְּנֶגְדּוֹ--אִם הִגִּיעוּ אֵלָיו וְהָיָה דַּרְכָּן בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שְׁהֶן מְמִיתִין, פּוֹסֵק וּבוֹרֵחַ; וְאִם לֹא הָיָה דַּרְכָּן לְהָמִית, אֵינוּ פּוֹסֵק.
י נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, חַיָּבִין בַּתְּפִלָּה. וְכָל אִישׁ שֶׁפָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע, פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה; וְכָל הַמְּלַוִּין אֶת הַמֵּת, אַף עַל פִּי שְׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן, פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה.
משנה תורה -
ספר אהבה -
הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו