משנה תורה -
ספר אהבה -
הלכות קרית שמע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
א נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע; וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹת אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ, וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז בִּדְבַר מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת, פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע. לְפִיכָּךְ חָתָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה--פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע, עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, לְפִי שְׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה, שֶׁמֶּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים; וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא בָעַל, חַיָּב לִקְרוֹת מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאִלַּךְ, שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, וְלִבּוֹ גָּס בָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָעַל.
ב אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אֶת הַבְּעוּלָה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה, חַיָּב לִקְרוֹת, הוֹאִיל וְאֵין לוֹ דָּבָר שֶׁמְּשַׁבֵּשׁ אֶת דַּעְתּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בּוֹ.
ג מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שְׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבַּל עָלָיו--פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע עַד שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שְׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִקְרוֹת. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע; וְאִם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִין שְׁנַיִם--הָאֶחָד מְשַׁמֵּר, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁמָט לְמָקוֹם אַחֵר וְקוֹרֶא, וְחוֹזֵר וּמְשַׁמֵּר, וְנִשְׁמָט הָאַחֵר וְקוֹרֶא. וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת, פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע.
ד אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ סָמוּךְ לִזְמָן קִרְיַת שְׁמַע, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה אָדָם גָּדוֹל. וְאִם הִתְחִילוּ וְהוֹצִיאוּהוּ, וְהִגִּיעַ זְמָן הַקְּרִיאָה וְהֶן מְלַוִּין אֶת הַמֵּת--כֹּל שֶׁיֵּשׁ לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן, כְּגוֹן נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, בֵּין הָיוּ לִפְנֵי הַמִּטָּה, בֵּין הָיוּ לְאַחַר הַמִּטָּה--פְּטוּרִין; וּשְׁאָר הַמְּלַוִּין שְׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן, חַיָּבִין.
ה הָיוּ עוֹסְקִין בְּהֶסְפֵּד, וְהִגִּיעַ זְמָן קִרְיַת שְׁמַע--בִּזְמָן שֶׁהַמֵּת מֻנָּח לִפְנֵיהֶן, נִשְׁמָטִין אֶחָד אֶחָד וְקוֹרִין וְחוֹזְרִין לַהֶסְפֵּד. אֵין הַמֵּת מֻטָּל לִפְנֵיהֶם, כָּל הָעָם קוֹרִין קִרְיַת שְׁמַע; וְהָאָבֵל יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, שְׁאֵינוּ חַיָּב לִקְרוֹת עַד שֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ.
ו קָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְחָזְרוּ הָאֲבֵלִים לְקַבַּל תַּנְחוּמִים, וְכָל הָעָם הוֹלְכִין אַחֲרֵיהֶם מִמְּקוֹם הַקֶּבֶר לִמְקוֹם שֶׁעוֹמְדִין בּוֹ הָאֲבֵלִים, לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה לְקַבַּל תַּנְחוּמִים--אִם יְכוּלִין הָעָם לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר אַפִלּוּ פָּסוּק אֶחָד קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ; וְאִם לָאו, לֹא יַתְחִילוּ, אֵלָא יְנַחֲמוּ אֶת הָאֲבֵלִים, וְאַחַר שֶׁיִּפָּטְרוּ מֵהֶם יַתְחִילוּ לִקְרוֹת. בְּנֵי אָדָם הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה--הַפְּנִימִיִּים, שְׁהֶן רוֹאִין פְּנֵי הָאֲבֵלִים--פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע; וְהַחִיצוֹנִים--הוֹאִיל וְאֵינָן רוֹאִין אֶת הָאֲבֵלִים, חַיָּבִין בְּקִרְיַת שְׁמַע בִּמְקוֹמָן.
ז כָּל מִי שְׁהוּא פָּטוּר מִלִּקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע--אִם רָצָה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת, קוֹרֶא: וְהוּא, שֶׁתְּהֶא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו; אֲבָל אִם הָיָה זֶה הַפָּטוּר מִלִּקְרוֹת מְבֹהָל וְתָמֵהַּ--אֵינוּ רַשָּׁאי לִקְרוֹת, עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ.
ח כָּל הַטְּמֵאִים--חַיָּבִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְהֶן בְּטֻמְאָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאִפְשָׁר לָהֶן לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָתָן בּוֹ בַּיּוֹם, כְּגוֹן הַנּוֹגְעִים בְּשֶׁרֶץ אוֹ בְּנִדָּה וְזָבָה וּמִשְׁכָּבָן וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְעֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּ שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי לְבַדּוֹ מִשְּׁאָר הַטְּמֵאִים, עַד שֶׁיִּטְבֹּל; וְלֹא פָשְׁטָה תַּקָּנָה זוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה כּוֹחַ לְרֹב הַצִּבּוּר לַעֲמֹד בָּהּ--לְפִיכָּךְ בָּטְלָה. וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וְלִקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע, וְהֶן בַּעֲלֵי קְרָאִין, לְפִי שְׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵלָא עוֹמְדִין בְּטַהְרָתָן לְעוֹלָם.
משנה תורה -
ספר אהבה -
הלכות קרית שמע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד