תלמוד ירושלמי -
מסכת בבא קמא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
דף ל,א פרק ז הלכה א משנה מרובה מידת תשלומי כפל ממידת תשלומי ארבעה וחמשה שמידת תשלומי כפל נוהגת בדבר שיש בו רוח חיים ובדבר שאין בו רוח חיים ומידת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד שנאמר כי יגנב איש שור או שה וגו' אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה:
דף ל,א פרק ז הלכה א גמרא מניין תיתי ליה. מאם המצא תמצא וגו'. אין לי אלא שור וחמור ושה. כשהוא אומר חיים לרבות כל בעלי חיים. הגניבה לרבות את המיטלטלין. ולמה שור וחמור ושה אם דבר שיש בו הנייה למזבח ניתני שור ושה. תני רבי ישמעאל יצאו קרקעות שאין מיטלטלין
דף ל,ב פרק ז הלכה א גמרא יצאו עבדים שאין לך בהן אלא תשמיש יצאו שטרות שאין לך בהן אלא ראייה. רבי אבהו שאל למה לא שנינו שמידת תשלומי כפל נוהגת בטוען טענת גנב בשותפין מה שאין כן בתשלומי ארבעה וחמשה. תני וגונב מבית האיש ולא מבית האשה. כל עצמו אין כתיב רעהו אלא בשואל ותימר הכין. אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ונגנבה ממנו ותפשו בעלים את השני ונשבע להן אין תימר מוציאין מן השני מביא קרבן על השבועה אין תימר אין מוציאין מן השני אינו מביא קרבן שבוע'. גנב ונגנבה ממנו ונמלך השני להחזיר אין תימר יחזיר לבעלים פעמים שאין מודיעין לגנב אין תימר יחזיר לגנב פעמים שאין מודיעים לבעלים. כיצד יעשה יחזיר לבעלים בפני גנב:
דף ל,ב פרק ז הלכה ב משנה גנב ע"פ שנים וטבח ומכר על פיהם או ע"פ שנים אחרים משלם תשלומי ארבעה וחמשה גנב ומכר בשבת גנב ומכר לע"ז גנב וטבח ומכר ביום הכיפורים גנב משל אביו
דף לא,א פרק ז הלכה ב משנה וטבח ומכר ואח"כ מת אביו משלם תשלומי ארבעה וחמשה גנב וטבח ומכר ואח"כ הקדיש משלם תשלומי ד' וה' גנב וטבח ומכר לרפואה ולכלבים השוחט ונמצא טריפה השוחט חולין בעזרה משלם תשלומי ארבעה וחמשה ר' שמעון פוטר בשני אילו:
דף לא,א פרק ז הלכה ב גמרא ולא כן אמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן הזיד בחלב ושגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. רבי בון בר חייה בשם ר' שמואל בר יצחק כדי רשעתו שני דברים מסורין לבית דין התופש אחד מהן יצא דבר שמסור לשמים:
דף לא,א פרק ז הלכה ג משנה גנב ע"פ שנים וטבח ומכר על פיהן ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים אילו ואילו נמצאו זוממין הראשונים משלמים תשלומי כפל והאחרונים זוממין הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי ג' אחד מן האחרונים זומם בטלה עדות שנייה אחד מן הראשונים זומם בטלה כל העדות שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה:
דף לא,א פרק ז הלכה ג גמרא אמר רבי זעירא הדא אמרת עד זומם אין נפסל בבית דין אלא מעצמו נפסל
דף לא,ב פרק ז הלכה ג גמרא פתר לה בהתרייה. ותני כן א"ר יוסי במה דברים אמורים בשתי עדיות ובשתי התריות אבל בעדות אחת ובהתרייה אחת כל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. מהו שבטלה מקצתה בטלה כולה. היו עומדין ומעידין עליו בעשרה בניסן שגנב שור באחד בניסן טבח ומכר בעשרה בניסן הוזמו בחמשה עשר בניסן כל עדות שהעידו מעשרה בניסן עד חמשה עשר בניסן למפריעה הרי אילו פסולות. א"ר בא בר ממל תיפתר במעידין עליו בכרך אחד ולית שמעת מינה לכלום.
דף לב,א פרק ז הלכה ג גמרא ותני כן הן היו ראשונים והן היו האחרונים. הוזמו בראשונה אין בכך כלום בשנייה הרי אילו עדות אחד שלישית הרי אילו שתי עדיות. והיכי דמי אם במעידין עליו בכרך אחד ולית שמע מינה כלום. לא אתייא דא אלא על ידי עדות סגיא. עד כדון כשבאו עידי גניבה ועידי טביחה כאחת באו עידי גניבה ולא קיבלום ואחר כך באו עידי טבילה אמר להן הוו יודעין שכבר באו עידי גניבה ולא קיבלום ועל ידיכם אנו מקבלין אותן נמצאו עידי טביחה זוממין משלמין על ידי עידי גניבה. רבי חזקיה לא מר כן אלא עד כדון בשבאו עידי גניבה ועידי טביחה כאחת באו עידי טבילה ולא קיבלו אותן ואחר כך באו עידי גניבה אמר להן הוו יודעין שכבר באו עידי טביחה ולא קיבלנום ועל ידיכם אנו מקבלין אותן ונמצאו זוממין עידי גניבה משלמין על ידי עידי טביחה:
דף לב,ב פרק ז הלכה ד משנה גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי עד אחד או ע"פ עצמו משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה גנב וטבח ומכר בשבת גנב וטבח ומכר לע"ז גנב משל אביו מת אביו ואח"כ טבח ומכר גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה רבי שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן משלם תשלומי ארבעה וחמשה ושאינו חייב באחריותן פטור:
דף לב,ב פרק ז הלכה ד גמרא לא כן א"ר אבהו בשם רבי יוחנן מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. מאן תניתה רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן משלם תשלומי ארבעה וחמשה ושאין חייב באחריותן פטור. רבי יוסטא בי רבי מתון שאל הפודה כלכלה מיד הגזבר
דף לג,א פרק ז הלכה ד גמרא מהו שתיטבל למעשרות. מתיב ריש לקיש והתנינן גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר. כמה דאת אמר תמן המקדיש אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח. מילתיה דריש לקיש אמרה מכירה כפדיון אמר ראוי הוא לפדותו ולאוכלו. א"ר לעזר ראו אותו שוחט שור שחור ביער חזקה גנוב הוא. חש לומר שמא ראוהו רבוץ. תיפתר כשראהו מושך. יש בטובח מה שאין במוכר ויש במוכר שאין בטובח. שהטובח בשבת חייב והמוכר בשבת פטור. א"ר ינאי בי רבי ישמעאל מצינו שהמכיר' חייבין עליה בשבת. הגע עצמך באומר לחבירו תלוש מן הקרקע הזה וקנה אותו לא קנייו. א"ר יוסי בי ר' בון תלישה הוא שמחייבת אותו ולא מכירה:
דף לג,א פרק ז הלכה ה משנה מכרו חוץ מאחד ממאה שבו או שהיתה לו בו שותפות השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה גנב ברשות הבעלים טבח ומכר חוץ מרשותן או שגנב חוץ מרשותן וטבח ומכר ברשותן או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותן משלם תשלומי ארבעה וחמשה אבל אם גנב וטבח ומכר ברשותן פטור:
דף לג,א פרק ז הלכה ה גמרא רבי זעירה בעי מכרה חציין מהו מכר חציה לזה וחציה לזה מהו.
דף לג,ב פרק ז הלכה ה גמרא נישמעינה מן הדא מכרה חוץ מידה חוץ מרגלה חוץ מקרנה חוץ מגיזתה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. רבי לעזר בי ר' שמעון אומר חוץ מקרנה משלם תשלומי כפל חוץ מגיזותיה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. רבי אומר חוץ מדבר שהנשמה תלויה בו משלם תשלומי ארבעה וחמשה חוץ מדבר שאין הנשמה תלויה בו פטור:
דף לג,ב פרק ז הלכה ו משנה היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו חוץ מרשות הבעלים ומת חייב נתנו לבכורת בנו לבעל חובו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו חוץ מרשות הבעלים ומת חייב:
דף לג,ב פרק ז הלכה ו גמרא אמר ר' מנא מאן דמר לי הדא מילתא אנא נסיב בגרייתיה מהו פטור נפטר מחובו נפטר מגניבה:
דף לג,ב פרק ז הלכה ז משנה אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסורייא ובמדברות שבארץ ישראל אין מגדלין תרנגולין בירושלם מפני הקדשים ולא כהנים בארץ ישראל מפני הטהרות ולא יגדל ישראל חזרין בכל מקום ולא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת אין פורסין נשבין ליונים אלא אם כן היה רחוק מן היישוב שלשים ריס:
דף לג,ב פרק ז הלכה ז גמרא אמר ר' בא כגון מהיר שהיא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל. תני אין מגדלין תרנגולין בירושלם מפני הקדשים ולא כהנים בארץ ישראל מפני הטהרות יכול אף בירושלם כן. או ייבא כיי דמר רבי יהושע בן לוי ירושלם הבנויה וגו' עיר שמחברת ישראל זה לזה. כתיב טמאים הם לכם מה תלמוד לומר וטמאים יהיו לכם אלא אחד איסור אכילה ואחד איסור הנייה. כל דבר שאיסורו מדבריהן מותר לעשות בו סחורה.
דף לד,א פרק ז הלכה ז גמרא והרי חמור. למלאכתו הוא גדל והרי גמל. למלאכתו הוא גדל: לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלת. א"ר יוסי בי ר' חנינה כל המגדל כלב רע בתוך שלו עליו הכתוב אומר למס מרעהו חסד וגו': אין פורשין נשבין ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס. ולהלן את אמר חמשים אמה. אמר רבי יוסי בי רבי בון לריעות מריעה חמשים אמה לפרוח פורחת אפילו ארבעת מילין:
תלמוד ירושלמי -
מסכת בבא קמא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י