תלמוד ירושלמי - מסכת ביצה - הכול
פרק א ב ג ד ה

מסכת ביצה פרק ד

דף טז,א פרק ד הלכה א משנה  המביא כדי יין ממקום למקום לא יביא' בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו לפניו המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו אבל נוטלה בידו מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה:

דף טז,א פרק ד הלכה א גמרא  אמר רבי חנין בר לוי מתניתא באילין קורפדייא דקיקתה דמיטענן תרתיי תלת בגו ידא היתה אחת גדולה לפניו כך היא דרכו לאחריו כך היא דרכו היך מה דאת אמר מביאה על גב עורה ודכוותה מביאה על גב קנקנה

דף טז,ב פרק ד הלכה א גמרא  כמה דאת אמר מביאה איברים ודכוותה מביאה צלוחית צלוחית ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרשות היחיד לר"ה ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו מתניתא כמאן דאמר (שמות יב) לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל מה צריכה ליה כמאן דאמר אין נפשות בהמה בכלל ברם כמ"ד נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה מתניתא כמוציא להאכיל מה צריכא ליה במוציא להיסק ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא מוקצה שיבש אסור ליגע בו ר' אמר לרבי שמעון בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה א"ל ואינו אסור משום מוקצה א"ל ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד א"ר שמואל בר מיסרטיי מפני שהן מסריחות בנתיים ר' זעירא בעא קומי ר' יסא לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא א"ל אוף אנן סבר כן אתא ר' יוסי בי ר' בון ר' יצחק בר ביסנא בשם ר' יוחנן באילין פיצולייא הוה עובדא א"ל אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד ר' יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו הדא דאת אמר לעניין שבת

דף יז,א פרק ד הלכה א גמרא  אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה א"ר יוסה מתניתא אמרה כן בגרוגרות משידוש ובמגורה משיעגיל:

דף יז,א פרק ד הלכה ב משנה  אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה מביאין עצים מן השדה מן המכונס מן הקרפף אפילו מן המפוזר אי זהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יהודה ר' יוסה אומר כל שנכנסין לו בפותחת אפילו בתוך תחום שבת:

דף יז,א פרק ד הלכה ב גמרא  אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה.  שמואל אמר בשלא נתכוון לעבותה אבל אם נתכוין לעבותה אסור כשלא היתנה אבל אם היתנה מותר רב נחמן בר יעקב בעי ויש אדם מתנה לסתור אוהלין ואומר בפני שמואל בטפול לה והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה תני א"ר לעזר בר"ש לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המפוזרין שבקרפף ועל מה נחלקו על המפוזרין שבשדה שב"ש אוסרין וב"ה מתירין א"ר נתן מודין ב"ש לבית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף ועל מה נחלקו על המפוזרין שבקרפף שבית שמאי אוסרין וב"ה מתירין ר' יוסה בשם רב ירמיה רבי חנינה מטי בה בשם רב הלכה כדברי מי שהוא מחמיר ובלבד מן המפוזרים שבקרפף מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן ר' יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה והכא הוא אמר הכין א"ר מנא כבית דירה עביד לה ר' יודה:

דף יז,ב פרק ד הלכה ג משנה  אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה בי"ט אין מבקעין לא בקורדום לא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת נוטל ממקום הפחת ר' מאיר אומר אף פוחת לכתחילה ונוטל:

דף יז,ב פרק ד הלכה ג גמרא  אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה.  הדא דאת אמר בקורה שנשברה בי"ט אבל בקורה שנשברה מעי"ט מותר בשאין בהן תואר כלי אבל אם יש עליה תואר כלי אפי' נשברה מערב י"ט אסור תני סוכות תאינים ובהן תאנים ומכבדות ובהן תמרים שהכניסן לאוכלין אוכל מהן בי"ט הכניסן לעצים אין אוכל מהן בי"ט רב אמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי הדא דאת אמר בכלים שנשברו בי"ט אבל בכלים שנשברו מעי"ט מותר בשאין עליהן תואר כלי אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו בי"ט מותר תני ר' חייה מסיקין באוכלין אבל לא בקליפיהן ולא בגלעיניהן רב הוה יתיב קומי ר' חייה רבה והוה אכיל והוה מתחמי זרק גו תפייה וזרק קומי תפייה א"ל ר' חייה רבה הכא זרוק א"ל מה בין הכא ומה בין הכא א"ל כן פיחה אחריהם אמר ר' חנינה אוכלה הוה זרק א"ר אימי בבלייא חולה הוה א"ר כנגד כן אסור בי"ט:  ולא בקורדום:  דבית ר' ינאי אמרין מבקעין בקורדום תנא ר' הושעיה מבקעין בקורדום שמואל אמר הלכה כמי שהוא אומר מבקעין בקורדום תני רבי יוסי בן כיפר אמר משם רבי לעזר בן שמוע בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין:  ולא במגל:  אית תניי תני מבקעין ואית תניי תני אין מבקעין אמר רב חסדא מאן דאמר מבקעין במגל של יד מאן דאמר אין מבקעין במגל של קציר אית תניי תני מפספסין בקלקלים אית תניי תני אין מפספסין אמר רב חסדא מאן דאמר מפספסין בבריא מאן דאמר אין מפספסין בתש אית תניי תני מוללין עצי בשמים אית תניי תני אין מוללין מאן דאמר מוללין בלחים מאן דאמר אין מוללין ביבישין אית תניי תני

דף יח,א פרק ד הלכה ג גמרא  ממתקין את החרדל בגחלת אית תניי תני אין ממתקין מ"ד ממתקין בשנתנו ע"ג הגחלת ומ"ד אין ממתקין בשנתן את הגחלת עליו אית תניי תני שפין את הכסף בקרטיקין אית תניי תני אין שפין מ"ד שפין בשנתנו מעי"ט ומ"ד אין שפין בשנתנו בי"ט.  ר' מאיר אומר אף הוא פוחת בתחילה ונוטל.  רבי בא רב יהודה בשם שמואל ובלבד כנגד הפתח והא תני מודין חכמים לר"מ בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכים ובכלים בשבת מותר ואין צורך לומר בי"ט:

דף יח,א פרק ד הלכה ד משנה  אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פוחמין ואין חותכין את הפתילה לשנים רבי יהודה אומר חותכה באור לשתי נרות:

דף יח,א פרק ד הלכה ד גמרא  תני לפסים סתומות עשאן מעי"ט לא יפתחם בי"ט מפני שהוא כמכשיר כלי בי"ט תמן תנינן על לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב רבי לעזר בי ר' צדוק אומר אף במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן אתיא דיחידאה דהכא כסתומה דתמן ודיחידייא דתמן כסתומה דהכא רבי בא בשם רב יהודה בקעת סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס תני אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה אם בשביל שלא תעשן את הבית ואת הקדירה מותר א"ר חנניה בשאין שם אויר אבל אם יש שם אויר משליכה לאויר ודייו א"ר נסא ויאות כן אנן אמרין הדא קלוריתה שרי מישיף ומכחול מינה ביומא טבא א"ר מנא כאן לשימור וכאן לרפואה ג' דברים נאמרו בפתילה להחמיר וג' להקל אלו שלשה שאמרו להחמיר אין עושין אותה בתחילה בי"ט ואין חותכין אותה לשנים ואין מפספסין אותה באור אלו שלשה שאמרו להקל מועכין אותה ושורין אותה בשמן וחולקין אותה באור לשתי נרות א"ר חיננא

דף יח,ב פרק ד הלכה ד גמרא  בצריך לשניהן תני רבי יודה בר פזי דבר דלייא מביא שתי נרות ונותנה בשניהן וחולקה באור לשתי נרות רבי יעקב בר אחא חיננא בר אידי בשם רב מוחטין את הפתילה בי"ט:

דף יח,ב פרק ד הלכה ה משנה  אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח אין גורפין תנור וכיריים אבל מכבשין אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת אין מנהגין את הבהמה במקל בי"ט וראב"ש מתיר:

דף יח,ב פרק ד הלכה ה גמרא  הדא אמרה הדין סיקורה אסור מיעבד ביומא טבא דהוא מקטע בגומיה ברתי' דרבי חייה רבה אתת מיפה גו תנור אשכחה כיפה בגויה אתת שאלת לאביה א"ל איזלין גרפין אמרה לינה יכלה א"ל איזלין כבשין ידעה הוות אלא דהוות בעי מישמע מן אבוה רב אמר מצילין מן התנור לכירה אבל לא מכירה לתנור רב אבא בר חנה אמר מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור אבל לא מערבית לשחרית רבי אבון בשם רב מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור מערבית לשחרית אבל לא מיום טוב לחול אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה משום בונה תני לא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו ור"ש מתיר וכן הוה ר"ש אומר הואיל והוא מותר בדבר א' יהא מותר לכל הדברים:

דף יח,ב פרק ד הלכה ו משנה  ר"א אומר נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק:

דף יח,ב פרק ד הלכה ו גמרא  מה ביניהן לעשות ציבור ביניהן על דעתיה דר"א עושין ציבור על דעתהון דרבנן אין עושין ציבור:

דף יח,ב פרק ד הלכה ז משנה  אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המים ואין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן ועוד א"ר אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת

דף יט,א פרק ד הלכה ז משנה  בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר וחכ"א עד שירשום ואומר מיכן ועד כאן:

דף יט,א פרק ד הלכה ז גמרא  אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן.  אית תניי תני מלבנין ואית תניי תני אין מלבנין אמר רב חסדא מאן דאמר מלבנין בבדוקים ומאן דאמר אין מלבנין בשאינן בדוקים:  ועוד א"ר אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר.  מחלפה שיטתיה דרבי ליעזר דתנינן תמן בית שמאי אומר לא יטול אלא א"כ נענע מבעוד יום ור' ליעזר לאו שמותי הוא חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים:  וחכ"א עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן:  מחלפה שיטתון דרבנן דתנינן תמן בית הלל אומרים עומד ואומר זה וזה אני נוטל והכא אינון הכין עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים:

תלמוד ירושלמי - מסכת ביצה - הכול
פרק א ב ג ד ה