תלמוד ירושלמי - מסכת סוכה - הכול
פרק א ב ג ד ה


מסכת סוכה פרק ב

דף ח,א פרק ב הלכה א משנה  הישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו א"ר יהודה נוהגין היינו ישינים תחת המטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר.  א"ר שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה אמר רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם יודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המטה.  ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו:

דף ח,א פרק ב הלכה א גמרא  תמן תנינן אבל פורס הוא ע"ג נקליטי המטה.

דף ח,ב פרק ב הלכה א גמרא  וכא הוא אומר הכין.  אמר רבי ליעזר תמן הוא וטליתו תחת הסוכה ברם הכא הוא טליתו תחת המטה.  מחלפא שיטתיה דר' יודה תמן הוא אמר המעשה קודם לתלמוד.  וכא הוא אומר הכין.  סבר רבי יודה הישן תחת המטה כישן תחת הסוכה.  כל שכן מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן ר' יודא אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה הא אם יש דיורין בעליונה התחתונה פסולה.  אמר רבי יוסה תמן יש שם חלל אחר ברם הכא אין כאן חלל אחר.  מחלפה שיטתיה דרבן גמליאל.  דתני טבי עבדו של רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים וכא מיחו בידו.  שלא לדחוק את החכמים.  אם שלא לדחוק את החכמים ישב לו חוץ לסוכה.  רוצה היה טבי עבדו של רבן גמליאל לשמוע דברי חכמים:

דף ח,ב פרק ב הלכה ב משנה  הסומך סוכתו לכרעי המטה כשיר' ר' יהודה אומ' אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה:

דף ט,א פרק ב הלכה ב גמרא  אמר רבי אימי משם שאין ממעי המיטה לסכך עשרה טפחים.  אמר ר' בא משם שאין מעמידין על גבי דבר טמא.  והא תני מעשה באנשי ירושלים שהיו משלשלין מיטותיהן לפני חלונותיהן והיו מסככין על גביהן.  אין תימר משם שאין מעמידין על גבי דבר טמא הרי מעמידין על גבי דבר טמא.  הוי לית טעמא אלא משם שאין ממעי המיטה לסכך עשרה טפחים:

דף ט,א פרק ב הלכה ג משנה  סוכה המדובלל' שצילתה מרובה מחמתה כשירה המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשירה:

דף ט,א פרק ב הלכה ג גמרא  רב ושמואל חד אמר מדוללת וחורנה אמר מדובללת.  מאן דאמר מדוללת בשצילתה מרובה ומאן דאמר מדובללת בשאין צילתה מרובה.  הדא אמרה צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה.  ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינה בכוכבי חמה שנו:

דף ט,א פרק ב הלכה ד משנה  העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשירה ועולין לה ביום טוב בראש האילן או על גבי הגמל כשירה ואין עולין לה ביום טוב שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה בי"ט שלש בידי אדם ואחד באילן כשירה ועולין לה ביום טוב זה הכלל כל שינטל האילן והיא יכולת לעמוד בפני עצמה כשירה ועולין לה ביום טוב:

דף ט,ב פרק ב הלכה ד גמרא  מה אנן קיימין אם בנתונה בארץ דברי הכל מותר אם במפרשת מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבה.  אלא כן אנן קיימין בנתונה באלמין.  ר' שמעון בן כרסנא בשם ר' אחא ר' מאיר ור' יוסה ור' אלעזר בן עזריה שלשתן אמרו דבר אחד.  ר' מאיר דלחיים דתנינן מטמא משם גולל ר' מאיר מטהר.  ורבי יוסה דאהילות דר' יוסי אומר הבית שבספינה אינו מביא את הטומאה.  ר' לעזר בן עזריה דתני מעשה בר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבה שהיו באין בספינה ועשה לו ר' עקיבה סוכה בראש הספינה ובאת הרוח והפריחתה.  אמר לו ר' אלעזר בן עזריה עקיבה איה סוכתך.  נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו.  למה מג' מותר.  וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו ואם אסור לטלטלו לא יהא עירוב.  ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל.  מעתה אפילו למעלה מעשרה.  רב יהודה בשם שמואל תיפתר שהיתה ככרתו ד'.  א"ר מנא והיא שתהא רה"ר מקפתו מכל צד באומר שביתתי תחתיו.  תני נתנו בכלכלה ותלויו באילן למעלה מי' טפחים אינו עירוב למטה מי' טפחים עירובו עירוב ואסר לטלטלו.  למה מג' מותר.  וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו ואם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב.  ר' אחא בשם רבי חיננא ראוי הוא להפכה ולבטל רשות היחיד שבה.  א"ר יוסה הדא אמרה ספסל שהוא נתן ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה מכיון שהוא ראוי להופכו ולבטל רה"ר שבו.  הדא אמרה שעירובו עירוב ומותר לטלטלו.  תמן תנינן שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה ביום טוב.  הכא את אמר כשירה ואין עולין לה בי"ט.  והכא את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו.  אמר רבי ירמיה כאן מלמעלן כאן מלמטן.  הדא ילפה מן ההיא וההיא ילפה מן הדא.  הדא ילפה מן ההיא שאם היה נתון בצידו של אילן שעירובו עירוב ומותר לטלטלו.  וההיא ילפה מן הדא

דף י,א פרק ב הלכה ד גמרא  שאם היו שתי יתידות יוצאות וסיכך על גביהן שהיא כשירה ועולין לה בי"ט.  אמר רבי יוסה בין הכא בין תמן מן הצד היא.  מאי כדון כההיא דאמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה דר"ש בן אלעזר היא.  דתני רשב"א אומר מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת.  היא צידדי בהמה היא צידדי אילן:

דף י,א פרק ב הלכה ה משנה  העושה סוכתו בין האילנות כשירה שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה חולי ומשמשיהן פטורין מן הסוכה אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה:

דף י,א פרק ב הלכה ה גמרא  רב חונה אזל לעייני טב למימנה.  מי אתי צחא גו איסרטא ולא קביל עלוי מיטעום כלום עד דעל ליה למטללתיה דר' יוחנן ספרה דגופתא.  א"ר מנא לא סוף דבר חולין של סכנה אלא אפי' חולין שאינן של סכנה.  תני אמר רשב"ג מעשה שהייתי חושש עיניי בקיסרין והתיר לי ר' יוסי ברבי לי ולכל משמשי לישן חוץ לסוכה.  רבי בא בר זבדא אמר שושבינן וכל בני חופה פטורין מן הסוכה.  תני שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה.  שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום.  שומרי העיר ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה.  הדא דאת אמר בשומר גייסות אבל בשומרי ממון עשו אותן כשומר גנות ופרדיסין.  אבודמא מלחא הוה דמך קומי חנותיה.  עבר רבי חייה בר בא אמר ליה איזיל דמך גו מטללתך ר' מנא הוה שושביניה דר' יעקב בר פליטי אתא שאיל לר' יוסי א"ל איזיל דמוך גו מטללתך.  רבי יצחק בר מריון הוה שושביניה דחד בר נש שאיל לרבי לעזר אמר ליה איזיל דמוך גו מטללתך.  מעשה שהלך רבי אלעאי אצל רבי אליעזר בלוד א"ל

דף י,ב פרק ב הלכה ה גמרא  אף את משובתי הרגל.  והלא אמרו שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו.  כהדא ר' זעירה סליק לגזורה דרבי אילא ולא קביל עלוי מיטעום כלום.  אין משום דלא הוה עיסקיה טעם כלום עד יפני מוסף.  ולא ידעין אין משם שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו.  בהדין לא ידעין.  א"ר לעזר אכילה עראי.  אין שינה עראי.  חברייא אמרין שכן אדם נשתקע בתוך שנתו.  א"ר אילא שכן אדם ישן קימאה ודיו.  מה נפק מן ביניהון מסר שנתו לאחר.  על דעתהון דחבריא מותר על דעתיה דרבי אילא אסור:

דף י,ב פרק ב הלכה ו משנה  מעשה שהביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה ונטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו:

דף י,ב פרק ב הלכה ו גמרא  הוינן סברין מימר שלא בירך אחריו שלש ברכות.  הא ברכה אחת בירך אשכח תני ולא ברכה אחת ולא שלש ברכות.  תני כל שאומרין עליו שלש ברכות אומרים לפניו המוציא לחם מן הארץ.  כל שאין אומר אחריו ג' ברכות אין אומרים לפניו המוציא לחם מן הארץ.  התיבון הרי פחות מכזית אין אומרים עליו שלש ברכות מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ.  רבי יעקב בר אחא אמר לשאר המינין נצרכה:

דף י,ב פרק ב הלכה ז משנה  ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרין אין לדבר קיצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד ועוד אמר רבי אליעזר מי שלא אכל בלילי י"ט הראשון משלים בלילי יום טוב האחרון וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין וע"ז נאמר (קוהלת א) מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:

דף י,ב פרק ב הלכה ז גמרא  מה טעמא דר' ליעזר נאמר כאן תשבו.  ונאמר להלן (ויקרא ח) ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה.  מה ישיבה שנא' להלן עשה בה את הלילות כימים אף ישיבה שנאמר כאן נעשה בה את הלילות כימים.  ר' יוחנן בשם ר' ישמעאל (ויקרא כז) נאמר ט"ו בפסח ונאמר ט"ו בחג.  מה ט"ו שנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות אף ט"ו שנא' בחג לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות.

דף יא,א פרק ב הלכה ז גמרא  חברייא בעיי אומריהם מה להלן עד שיכנסו למצה בתאוה.  וכא עד שיכנסו לסוכה בתאוה.  רבי זעירה בעי אי מה להלן עד שיאכל כזית מצה.  וכא עד שיאכל כזית דגן בסוכה רבי הושעיה אמר כל שבעה חובה.  ר' ברכיה אמר פליגין.  רב אבונא אמר לא פליגין.  מה דאמר ר' יוחנן בשנתן דעתו.  מה דאמר רבי הושעיה בשלא נתן דעתו.  תני בשם ר' ליעזר מי שלא עשה סוכתו בערב הרגל אל יעשה ברגל.  והתני בר קפרא נפלה סוכתו ברגל יקימנה ברגל.  ר' אחא בשם רבי חיננא קנס קנסו רבי ליעזר שלא עשה סוכתו מערב הרגל.  מחלפה שיטתיה דר' ליעזר תמן הוא אמר י"ד סעודות חייב אדם לוכל בסוכה וכיי אמר הכין.  א"ר אחא למצוה הושווה:

דף יא,א פרק ב הלכה ח משנה  מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אמרו בית הלל לבית שמאי מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני ב"ה לבקר את יוחנן בן החורוני ומצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית אמרו להן בית שמאי משם ראייה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימ' מצו' סוכה מימיך:

דף יא,א פרק ב הלכה ח גמרא  לא סוף דבר שולחנו אלא אפילו כדי שולחנו.  כמה הוא כדי שולחנו טפח.  רבי יודה בר פזי ורבי אייבו בר נגרי הוון יתיבין אמרין תנינן אחר שהודו.  מי הודה למי.  בית שמאי לבית הלל או בית הלל לבית שמאי.  אמרי' נצא לחוץ ונלמוד ונפקון ושמעון רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי יודה בן לוי לא מצאנו שהודו בית שמאי לבית הלל אלא בדבר זה בלבד.  רבי חונה בשם רב אבייא מתניתא אמרה כן המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח אם יש בו יעלה באחד ומאה.  אין תימר בית הלל הודו לבית שמאי שלא תעלה מאן תנא הכא תעלה לא בית הלל ולא בית שמאי.  אמר רבי אידי נאמר בית הלל שנו אותה עד שלא הודו להם בית שמאי.  אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן אחר שהודו.  רבי ליעזר אומר תירום ותשרף.

דף יא,ב פרק ב הלכה ח גמרא  ור' אליעזר לא שמותי הוא.  אמר רבי חיננה מתניתא אמרה כן אחר שהודו אלו לאלו תעלה.  בית שמאי מסלקין לון.  ואינון מודיי לון.  אמר רבי אבון תשובה אחרת יש כאן כהדא דתני ר' הושעיה מה אם טהורה שהוא בעון מיתה אצל זרים הרי היא עולה.  טמאה שהיא בעשה אצל כהנים לא כל שכן.  מה זכו בית הילל שתיקבע הלכה כדבריהן אמר ר' יודה בר פזי שהיו מקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.  ולא עוד אלא שהיו רואין דברי בית שמאי וחוזרין בהן.  התיב רבי סימון בר זבדא קומי רבי אילא או נאמר תנייה חמתון סבון מינין ואקדמון.  והא תני מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני ב"ה לבקר את יוחנן בן החורוני.  נאמר זקנינו וזקניכם.  אמר רבי זעירה רב הונה בשם רב הלכה כבית שמאי.  רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב ממה שסילקו ב"ש לב"ה הדא אמרה הלכה כדבריהן:

דף יא,ב פרק ב הלכה ט משנה  נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה מעשה שילדה כלתו של שמי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך ע"ג המיטה בשביל הקטן:

דף יא,ב פרק ב הלכה ט גמרא  אי זהו קטן דבית ר' ינאי אמרי כל שהוא צריך לאמו שתקנחנו.  ר' יוחנן אמר כל שהוא ניעור משנתו וקורא אימא.  תני רבי הושעיה קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ויוצא בעירובה של אמו:

דף יא,ב פרק ב הלכה י משנה  כל שבעה ימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה מושלין אותו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לקונו ושפך הקיתון על פניו:

דף יא,ב פרק ב הלכה י גמרא  כתיב (ויקרא כג) בסכת תשבו ואין תשבו אלא תדורו.  כמה דאת אמר (דברים יז) וירשתם אותה וישבתם בה.  שיהא אוכל בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו לסוכה:  ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות וכו'.  לא סוף דבר שתסרח אלא אפילו כדי שתסרח.  לא סוף דבר מקפת גריסין אלא אפילו מקפה של כל דבר.  תני כשם שמפנין מפני הגשמים כך מפני השרב ומפני היתושין.  רבן גמליאל נכנס ויוצא כל הלילה רבי ליעזר נכנס ויוצא כל הלילה.  חד תלמיד מן דרבי מנא הורי

דף יב,א פרק ב הלכה י גמרא  לחד מן קריביי דנשייא יצא אין מטריחין עליו שיחזור ולא שמיע רבן גמליאל נכנס ויוצא כל הלילה.  רבי ליעזר נכנס ויצא כל הלילה:


תלמוד ירושלמי - מסכת סוכה - הכול
פרק א ב ג ד ה