משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


הִלְכּוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב פֵּרֶק ב

א  דָּם נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת, מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ.  אֲבָל זוֹבוֹ שֶׁלַּזָּב, וְרֻקּוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ--אֵינוּ מְטַמֵּא אֵלָא כָּל זְמָן שְׁהוּא לַח; אֲבָל אִם יָבֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי, אֵינוּ מְטַמֵּא.  וְעַד כַּמָּה:  אִם שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת, וְחוֹזֵר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה--הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא כְּלַח; וְאִם הָיוּ הַמַּיִם פּוֹשְׁרִין בִּתְחִלָּתָן, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן פּוֹשְׁרִין בְּסוֹפָן.  וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, דִּבְרֵי קַבָּלָה.

ב  פִּשְׁתָּן שֶׁטָּוַתְהוּ נִדָּה, הַמְּסִיטוֹ טָהוֹר; וְאִם הָיָה לַח--הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא, מִפְּנֵי רֹק פִּיהָ.  [ג] זָב שֶׁהִנִּיחַ פִּיו עַל פִּי הַכּוֹס, וְנִמְלַךְ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹתוֹ--הַמֵּסִיט אֶת הַכּוֹס טָהוֹר; שָׁתָה מִמֶּנּוּ הַזָּב כָּל שְׁהוּא--הַמְּסִיטוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי מַשְׁקֵה פִּי הַזָּב.

ג  [ד] זָב שֶׁנָּשַׁךְ אֶת הַפַּת וְאֶת הַבָּצֵל, הַמֵּסִיטָן טָהוֹר; נָשַׁךְ אֶת הַקִּישׁוּת וְאֶת הַמְּלָפְפוֹן--הַמֵּסִיטָן טָמֵא, מִפְּנֵי מַשְׁקֵה פִּיו שֶׁלַּזַּב הַמִּתְעָרֵב בָּהֶן.  [ה] קְלִפֵּי פּוֹלִין וּקְלִפֵּי תֻּרְמוֹסִין שֶׁקְּצָצָן הַגּוֹי--הַמֵּסִיטָן טָמֵא, שֶׁכָּל הַגּוֹיִים כְּזָבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; הַקְּלִפִּין שֶׁבַּשְּׁוָקִין, הוֹלְכִין בָּהֶן אַחַר הָרֹב.

ד  [ו] דָּם טָמֵא שֶׁנִּתְעָרַב בַּמַּיִם--אִם בָּטְלוּ מַרְאָיו, הַכֹּל טָהוֹר; נִתְעָרַב בְּדָם טָהוֹר אוֹ בְּיַיִן, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.  וְכֵן רֹק טָמֵא שֶׁנִּתְעָרַב בַּמַּיִם--אִם הָיָה קָשׁוּר כִּבְרִיָּתוֹ, הֲרֵי זֶה טָמֵא; וְאִם נִמְחָה בַּמַּיִם--אִם בָּטְלוּ מַרְאָיו, הַכֹּל טָהוֹר.  נִתְעָרַב בְּרֹק אַחֵר, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.

ה  וְכֵן מֵי רַגְלֵי טָמֵא מֵאֵלּוּ שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּמַּיִם--אִם בָּטְלוּ מַרְאֵיהֶן, הַכֹּל טָהוֹר; וְאִם לָאו, טָמֵא.  נִתְעָרְבוּ בְּיַיִן, אוֹ בְּמֵי רַגְלַיִם טְהוֹרִין--רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֶן מַיִם.  נִתְעָרְבוּ בְּמֵי רַגְלַיִם שֶׁלַּגּוֹיִים, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב.

ו  כֵּיצַד:  עוּקָה אוֹ כְּלִי גָּדוֹל שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל וְגוֹיִים מַטִּילִין שָׁם מֵי רַגְלֵיהֶן--אִם רֹב גּוֹיִים, הַכֹּל טָמֵא; וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל טָהוֹר; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, הַכֹּל טָמֵא.  וְכֵן אִם נִתְעָרַב מֵי רַגְלֵי גּוֹי זֶה, בְּמֵי רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל זֶה--הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב.

ז  שׁוֹאֲלִין מֵי רַגְלַיִם מִכָּל מָקוֹם, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא שֶׁלְּנִדּוֹת הֶן--שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, לְכַנַּס מֵי רַגְלֵיהֶן כִּשְׁהֶן נִדּוֹת.

ח  חֶרֶס שֶׁהָיָה הַזָּב אוֹ הַזָּבָה מַטִּילִין בּוֹ מֵי רַגְלֵיהֶן, וְכִבְּסוּ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה--הֲרֵי הַמַּשְׁקִין שֶׁכִּבְּסוּ בָּהֶן טְמֵאִין.  וּפַעַם שְׁלִישִׁית--טְהוֹרִין, בֵּין שֶׁכִּבְּסוּ בַּמַּיִם בֵּין שֶׁכִּבְּסוּ בְּמֵי רַגְלַיִם:  שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר בּוֹ לַחְלוּחִית מֵימֵי רַגְלַיִם הָרִאשׁוֹנִים.

ט  זָבָה שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵימֵי רַגְלֶיהָ בְּסוֹף שִׁבְעַת יְמֵי הַסְּפִירָה, וְיָרְדָה וְטָבְלָה, וְהִטִּילָה מַיִם אַחַר הַטְּבִילָה--הֲרֵי הֶן סְפֵק אִם אַחַר עֲקִירָה הוֹלְכִין, וְזָבָה הָיְתָה, אוֹ אַחַר יְצִיאָה, שְׁהִיא טְהוֹרָה.  וְכֵן גּוֹיָה שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵימֵי רַגְלֶיהָ, וְנִתְגַּיְּרָה וְטָבְלָה, וְהִטִּילָה מַיִם אַחַר שֶׁטָּבְלָה--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם אַחַר עֲקִירָה הוֹלְכִין, וַהֲרֵי הֶן כְּמֵי רַגְלֵי הַנָּכְרִי, אוֹ אַחַר יְצִיאָה, וַהֲרֵי הֶן כְּמֵי רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרִים.

י  הָעֲבָדִים מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה וּבְנִדָּה וּבְלִידָה, כְּיִשְׂרָאֵל.  אֲבָל הַגּוֹיִים אֵין מִטַּמְּאִין, לֹא בְּזִיבָה וְלֹא בְּנִדּוּת וְלֹא בְּלִידָה--דִּין תּוֹרָה:  שֶׁנֶּאֱמָר "דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם:  אִישׁ אִישׁ, כִּי יִהְיֶה זָב" (ויקרא טו,ב)--בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה, לֹא הַגּוֹיִים.

יא  וַחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כָּל הַגּוֹיִים שֶׁיִּהְיוּ טְמֵאִים כְּזָבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶן, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת:  וְהוּא--שֶׁיִּהְיֶה הַזָּכָר בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה, וְהַנְּקֵבָה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה; אֲבָל הַקְּטַנִּים לְמַטָּה מִזְּמָן זֶה, לֹא גָזְרוּ עֲלֵיהֶן טֻמְאָה--שֶׁעִיקַר הַגְּזֵרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל רָגִיל אֵצֶל הַגּוֹי בְּמִשְׁכַּב זָכוּר, וּפָחוּת מִזְּמָן זֶה, אֵין בִּיאָתָן בִּיאָה.

יב  בְּעֵת שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶן, לֹא גָזְרוּ עַל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁלָּהֶן; אֵלָא שִׁכְבַת זַרְעוֹ שֶׁלַּגּוֹי, טְהוֹרָה כְּדִין תּוֹרָה.  וּמִפְּנֵי מַה לֹא גָזְרוּ עָלֶיהָ טֻמְאָה:  כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁטֻּמְאָתָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--שֶׁהֲרֵי הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאִלּוּ הָיוּ זָבִים דִּין תּוֹרָה, הָיְתָה שִׁכְבַת זַרְעָם אָב טֻמְאָה כְּשִׁכְבַת זֶרַע הַזָּב; וּמֵאַחַר שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁטֻּמְאָתָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לֹא יָבוֹאוּ לִשְׂרֹף עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּקְדָשִׁים.

יג  נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁזּוֹבוֹ שֶׁלַּגּוֹי, וְדַם נִדָּה אוֹ דַּם זִיבָה וְלִידָה שֶׁלַּגּוֹיָה, וְהַגּוֹי וְהַגּוֹיָה עַצְמָן, אַף עַל פִּי שְׁהֶם נְקִיִּים מִדַּם וְזוֹב וְרֹק הַגּוֹיִים, וּמֵימֵי רַגְלֵיהֶן, וּמִשְׁכָּבָן וּמֶרְכָּבָן, וּבוֹעֵל גּוֹיָה--כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אָב טֻמְאָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; לְפִיכָּךְ אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה.

יד  וְכֻלָּן מְטַמְּאִין אָדָם וְכֵלִים בַּמַּגָּע, וּמְטַמְּאִין אָדָם בַּמַּשָּׂא--כְּמוֹ הַזָּב לְכָל דָּבָר, אֵלָא שֶׁהַטֻּמְאָה מִדִּבְרֵיהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.  וְדַם הַנָּכְרִית, כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ--מְטַמֵּא לַח, וְאֵינוּ מְטַמֵּא יָבֵשׁ.


משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג