שים לב שהמספרים בסוגריים מרובעים הם לפי הטעם התחתון (הפיסוק הנורמלי לתלמוד תורה); הפיסוק כאן לפי מנהג הקריאה בבית הכנסת. יש תנ"כים שמביאים רק לפי הטעם העליון; במהדורתנו הבאנו בפנים רק לפי הטעם התחתון, וכאן לפי הטעם העליון להשוואה.
ב אנכי, יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים.
ג לא יהיה-לך אלהים אחרים על-פני, [ג] לא תעשה-לך פסל וכל-תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ [ד] לא-תשתחוה להם ולא תעבדם--כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא, פקד עון אבת על-בנים על-שלשים ועל-רבעים לשנאי; [ה] ועשה חסד לאלפים, לאהבי ולשמרי מצותי. {ס}
ד [ו] לא תשא את-שם-יהוה אלהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-ישא את-שמו לשוא. {פ}
ה [ז] זכור את-יום השבת לקדשו, [ח] ששת ימים תעבד ועשית כל-מלאכתך, [ט] ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך, [י] כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ את-הים ואת-כל-אשר-בם וינח ביום השביעי; על-כן, ברך יהוה את-יום השבת--ויקדשהו. {ס}
ו [יא] כבד את-אביך, ואת-אמך--למען, יארכון ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. {ס}
ז [יב] לא, תרצח. {ס}
ח לא, תנאף. {ס}
ט לא, תגנב. {ס}
י לא-תענה ברעך, עד שקר. {ס}
יא [יג] לא תחמד, בית רעך; {ס} לא-תחמד אשת רעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמרו, וכל, אשר לרעך. {פ}
שים לב שהמספרים בסוגריים מרובעים הם לפי הטעם התחתון (הפיסוק הנורמלי לתלמוד תורה); הפיסוק כאן לפי מנהג הקריאה בבית הכנסת. יש תנ"כים שמביאים רק לפי הטעם העליון; במהדורתנו הבאנו בפנים רק לפי הטעם התחתון, וכאן לפי הטעם העליון להשוואה.
ו אנכי, יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים.
ז לא יהיה-לך אלהים אחרים על-פני, [ז] לא תעשה-לך פסל כל-תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ [ח] לא-תשתחוה להם ולא תעבדם--כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא, פקד עון אבות על-בנים ועל-שלשים ועל-רבעים לשנאי; [ט] ועשה חסד לאלפים, לאהבי ולשמרי מצותו (מצותי). {ס}
ח [י] לא תשא את-שם-יהוה אלהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-ישא את-שמו לשוא. {ס}
ט [יא] שמור את-יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך, [יב] ששת ימים תעבד ועשית כל-מלאכתך, [יג] ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמרך וכל-בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך; [יד] וזכרת כי-עבד היית בארץ מצרים, ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה--על-כן צוך יהוה אלהיך, לעשות את-יום השבת. {ס}
י [טו] כבד את-אביך ואת-אמך, כאשר צוך יהוה אלהיך--למען יאריכן ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. {ס}
יא [טז] לא, תרצח. {ס}
יב ולא, תנאף. {ס}
יג ולא, תגנב. {ס}
יד ולא-תענה ברעך, עד שוא. {ס}
טו [יז] ולא תחמד, אשת רעך; {ס} ולא תתאוה בית רעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו, וכל, אשר לרעך. {ס}
יש לך שאלה או הערה?