משנה תורה - ספר זמנים - הלכות מגילה וחנוכה - הכול
פרק א ב ג ד


הלכות מגילה פרק א

א  קריאת המגילה בזמנה, מצות עשה מדברי סופרים; והדברים ידועים, שהיא תקנת נביאים.  והכול חייבים בקריאתה--אנשים, ונשים, וגרים, ועבדים משוחררים; ומחנכין את הקטנים לקרותה.  ואפילו כוהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה; וכן מבטלים תלמוד תורה למקרא מגילה--קל וחומר לשאר מצוות של תורה, כולן נדחין מפני מקרא מגילה.  ואין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו, חוץ ממת שאין לו קוברין:  שהפוגע בו--קוברו תחילה, ואחר כך קורא.

ב  אחד הקורא, ואחד השומע מן הקורא--יצא ידי חובתו:  והוא, שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה; לפיכך אם היה הקורא קטן או שוטה, השומע ממנו לא יצא.

ג  מצוה לקרות את כולה.  ומצוה לקרותה בלילה, וביום; וכל הלילה כשר לקריאת הלילה, וכל היום כשר לקריאת היום.  ומברך קודם קריאתה בלילה, שלוש ברכות:  ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה; ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה; ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.  וביום, אינו חוזר ומברך שהחיינו.  ומקום שנהגו לברך אחריה, מברך:  ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, האל הרב את ריבנו והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו; ברוך אתה ה', האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע.

ד  איזה הוא זמן קריאתה--זמנים הרבה תיקנו לה, שנאמר "בזמניהם" (אסתר ט,לא); ואלו הן, זמני קריאתה:  כל מדינה שהייתה מוקפת חומה בימי יהושוע בן נון, בין בארץ בין בחוצה לארץ--אף על פי שאין לה עכשיו חומה, קורין בחמישה עשר לאדר; ומדינה זו, היא הנקראת כרך.  וכל מדינה שלא הייתה מוקפת חומה בימות יהושוע, ואף על פי שהיא מוקפת חומה עתה--קוראין בארבעה עשר; ומדינה זו, היא הנקראת עיר.

ה  שושן הבירה--אף על פי שלא הייתה מוקפת חומה בימי יהושוע בן נון, קוראין בחמישה עשר:  שבה היה הנס, שנאמר "ונוח, בחמישה עשר בו" (אסתר ט,יח).  ולמה תלו הדבר בימי יהושוע--כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהייתה חרבה באותו הזמן, כדי שיהיו קוראין כבני שושן וייחשבו כאילו הן כרכין מוקפין, אף על פי שהן עתה חרבין, הואיל והיו מוקפין בימי יהושוע; ויהיה זיכרון לארץ ישראל בנס זה.

ו  בני הכפרים שאינם מתקבצים בבתי כנסייות אלא בשני ובחמישי, תיקנו להם שיהיו מקדימין וקוראים ביום הכניסה.  כיצד:  אם חל ארבעה עשר להיות בשני או בחמישי, קוראין בו ביום; ואם חל להיות ביום אחר חוץ משני וחמישי, מקדימין וקוראין בשני או בחמישי הסמוך לארבעה עשר.

ז  כיצד:  חל ארבעה עשר להיות באחד בשבת--מקדימין וקוראין בחמישי, שהוא יום אחד עשר; חל להיות בשלישי--קוראין בשני, שהוא יום שלושה עשר; חל להיות ברביעי--קוראין בשני, שהוא יום שנים עשר.  וכל אלו שמקדימין וקוראין קודם ארבעה עשר, אין קוראין אותה בפחות מעשרה.

ח  כפר שאין נכנסין בו בשני ובחמישי, אין קוראין אותה אלא בארבעה עשר.  ועיר שאין בה עשרה בטלנין קבועין בבית הכנסת לצורכי ציבור--הרי היא ככפר, ומקדימין וקוראין ביום הכניסה; ואם אין בעיר עשרה בני אדם, תקנתו קלקלתו, והרי הם כאנשי עיר גדולה, ואין קוראין אלא בארבעה עשר.

ט  במה דברים אמורים שמקדימין וקוראין ביום הכניסה, בזמן שיש להם לישראל מלכות.  אבל בזמן הזה, אין קוראין אותה אלא בזמנה--שהוא יום ארבעה עשר, ויום חמישה עשר:  בני כפרים ובני עיירות, קוראין בארבעה עשר; ובני כרכין, קוראין בחמישה עשר.

י  בן עיר שהלך לכרך, ובן כרך שהלך לעיר--אם הייתה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר, קורא כמקומו; ואם לא היה בדעתו לחזור אלא אחר זמן הקריאה, קורא עם אנשי המקום שהוא שם.  וכרך, וכל הסמוך לו, וכל הנראה עימו--אם אין ביניהם יתר על אלפיים אמה--הרי זה ככרך, וקוראין בחמישה עשר.

יא  עיר שהיא ספק, ואין ידוע אם הייתה מוקפת חומה בימות יהושוע בן נון, או אחר כן הוקפה--קוראין בשני הימים, שהן ארבעה עשר וחמישה עשר, ובליליהם; ומברכין על קריאתה בארבעה עשר בלבד, הואיל והוא זמן קריאתה לרוב העולם.

יב  קראו את המגילה באדר, ואחר כך עיברו בית דין את השנה--חוזרים וקוראים אותה באדר השני, בזמנה.

יג  אין קוראין את המגילה בשבת--גזירה שמא ייטלנה בידו וילך אצל מי שהוא בקי לקרותה, ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים:  שהכול חייבים בקריאתה, ואין הכול בקיאין בקריאתה.  לפיכך אם חל זמן קריאתה בשבת, מקדימין וקוראין אותה קודם השבת; ושואלין ודורשין בהלכות פורים באותה שבת, כדי להזכיר שהוא פורים.

יד  כיצד:  יום ארבעה עשר שחל להיות בשבת--בני עיירות, מקדימין וקוראין בערב שבת; ובני כרכים, קוראים בזמנם באחד בשבת.  חל יום חמישה עשר להיות בשבת--בני כרכים מקדימין וקוראין בערב שבת, שהוא יום ארבעה עשר; ובני עיירות קוראין בו ביום, שהוא זמנם:  ונמצאו הכול קוראין בארבעה עשר.


משנה תורה - ספר זמנים - הלכות מגילה וחנוכה - הכול
פרק א ב ג ד