תלמוד ירושלמי - מסכת נידה - הכול
פרק א ב ג ד

מסכת נידה פרק ב

דף ו,א פרק ב הלכה א משנה  כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תיקצץ החרשת והשוטה והסומה וכל מי שנטרפה דעתה אם יש להן פיקחות מתקינות אותן ואוכלת בתרומה דרך בנות ישראל משמשות בעדים אחד לו ואחד לה והצנועות מתקינות להן שלישית אחד להתקין את הבית:

דף ו,א פרק ב הלכה א גמרא  כיני מתניתא כל המרבה ליתן ידו על עינו מרבה להוציא דמעה ר' טרפון אומר תיקצץ על טיבורו אמרו לו והרי כריסו נבקעת אמר להן לכך אני אמרתי שמותו של זה יפין לו מחייו.  חברייא אמרין ר' טרפון מקללו קללה שהיא נוגעת בגופו אמר רבי יוסי לא בא אלא לפרש שאסור למשמש מן הטיבור ולמטן הדא דת מר לענין שכבת זרע אבל לענין זיבה כל המרבה לבדוק מחבירו משובח מחבירו.  צנועות היו בודקות על כל חבית וחבית ועל כל ככר וככר מעשה בטביתה שפחתו של רבן גמליאל שהיה מכתפת יינות לנסכין והיתה בודקת על כל חבית וחבית אמרה לו רבי ראיתי כתם ונזדעזע רבן גמליאל אמרה לו בודקת הייתי על כל חבית וחבית ולא נטמיתי אלא על חבית זו בלבד אמרון בשם רבי ינאי אין כן סומא וקמת אמרון בשם ר' חנינה אין כן סומא וקמת ר' אילא ר' יוסי בר חנינה בשם דבית רבי ינאי אין כן סומא

דף ו,ב פרק ב הלכה א גמרא  אמר רבי ינאי אף הראשונה נקראת צנועה תנינן צריכות בודקות ואת אמר הכין אמר רבי אילא להודיעך שכל מי שהוא מקיים דברי חכמים נקרא צנוע.  רבי ירמיה בשם רב בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה חזקת הגוף כבדוק הוא אמר רבי זעירא מתניתא אמרה כן נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן לא שכל הגוף בחזקת בדוק אמר רבי חנינה תיפתר שבדק ואיקפד רבי זעירא אמר ודרכו לכן רבי זעירה בשם רב ירמיה עד כגריס היא תולה יותר מיכן צריכה מתלא אמרין חזר ביה רב ירמיה אמרין כד שמע מיליהון דרבנן חזר ביה.  רבי משבח לרבי חמא אבוי דרבי הושעיה קומי רבי ישמעאל בי רבי יוסי.  רבי חמא אבוי דרבי הושעיה בעא קומי רבי ישמעאל בי רבי יוסי בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה א"ל כדברי מי את שואליני כדברי הרב כדברי התלמיד אמר ליה אבא אמר כתם ורבי אומר ראייה א"ל דין הוא דאת משבח ביה אמר רבי זעירה הני לבר נש מישמוע טעמיה דרביה.  בדקה והניחתו בקפצה של זכוכית רבי חייה אומר כתם ורבי אומר ראייה התיב רבי חייה לרבי ואת אין את נותן לה מיתלא אמר רבי בון בר חייה טעמא דרבי דרך קפציות בדוקות מן השרצין ואינן בדוקות מן המאכולת עד כגריס היא תולה יותר מיכן במה יש לתלות לה:

דף ו,ב פרק ב הלכה ב משנה  נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה אוותיאוס טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה לאחר זמן טמאין בספק ופטורין מן הקרבן:

דף ו,ב פרק ב הלכה ב גמרא  ותני עלה בין היותיאוס בין שלא היותיאוס נמצא על שלו היותיאוס טמאין היותיאוס לקינוח אמרו ואין היותיאוס לבדיקה רב הונא אמר כדי שתקנח פי חבית מבחוץ אבל לא מה שבחדרין ולא מה שבסדקין.  בעון קומי רב נחמן בר יעקב מהו שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס א"ר בא אם אומר את שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס בטל היותיאוס.

דף ז,א פרק ב הלכה ב גמרא  אמר רבי יוסי בי רבי בון אם אומר את שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס ולא כפקידה היא למעט מעת לעת ותנינן הפקידה היא ממעט מעת לעת אמר ר' יוסי [בי] רבי בון משל לשמש ועד שהיו עומדין אחר השקוף יצא השמש ונכנס העד זה היותיאוס:  ופטורין מן הקרבן.  ופטורין מן החטאת וחייבין באשם תלוי:

דף ז,א פרק ב הלכה ג משנה  אי זהו לאחר זמן כדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה ואח"כ מטמא מעת לעת ואינה מטמא את בועלה רבי עקיבה אומר מטמא את בועלה ומודין חכמים לר' עקיבה ברואה כתם שהיא מטמא את בועלה:

דף ז,א פרק ב הלכה ג גמרא  אמר רבי יוסי בי רבי בון אין זה אחר זמן אלא אחר אחר זמן ואי זהו לאחר זמן כדי שתפשוט את ידה ותיטול את העד מתחת הכר אבל אחר אחר זמן בעלה טהור.  ר' לעזר בשם רב דברי חכמים שהן בשיטת רבי מאיר רבי יוחנן אמר חכמים ממש מאי כדון חברייא בשם רבי יוחנן נילף הדא דרבנן מן דרבי עקיבה כמה דרבי עקיבה אמר מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למינייה כן רבנן אמרין מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה:

דף ז,א פרק ב הלכה ד משנה  כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש או תשמש לאור הנר ובית הלל אומרים דייה שני עדים כל הלילה:

דף ז,א פרק ב הלכה ד גמרא  אבא בר ירמיה כהנא בשם שמואל כל אשה שאין לה ווסת אסורה לביתה עד שעה שתבדוק והתנינן כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן פתר לה בבאין מן הדרך והתנינן הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה אמר רבי בון בר חייה תיפתר שבא ומצאה עירה והתני בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה אמר רבי בא תיפתר שהניחה

דף ז,ב פרק ב הלכה ד גמרא  בחזקת טהרה.  כמה עונה נותנין לה ר"ש בן לקיש אמר נותנין לה עונה בינונית שלשים יום אמר ר' יוחנן שונה אני אפילו לאחר שלש שנים מותר ובלבד באשה שיש לה ווסת אמר רבי אבהו והוא ששהת אחר ווסתה שבעת ימים וחש לומר שמא לא טבלה אמר רבי חנינה זאת אומרת שאסור לאשה לשהות בטומאתה.  שמואל בר אבא בעי אפילו דבר בריא שילדה אמר רבי יוסי כך אנו אומרים אפילו נטמאת אלא כיון שילדה בטלה חזקתה אף הכא כיון שטימאת בטלה חזקתה:  בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר.  ולא כן תני המשמש מיטתו לאור הנר הרי זה מגונה כיני מתניתא תשמש ותבדוק לאור הנר ר' זעירא רב חייה בר אשי בשם רב שימשה בעד אסורה לביתה אמר רבי זעירא בשעה שהוכיחה קיים מותרת ובשעה שהן הוכיחה קיים לא כל שכן אמר רבי יוסי תמן את יכול לעמוד עליו:

דף ז,ב פרק ב הלכה ה משנה  משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעלייה דם החדר טמא נמצא בפרוזדור ספיקו טמא שחזקתו מן המקור:

דף ז,ב פרק ב הלכה ה גמרא  כיני מתניתא דם החזיר טמא ודם עלייה טהור רב יהודה בשם שמואל החדר לפנים מן הפרוזדור והעלייה נתונה על גבי החדר עד חצי פרוזדור ופיתחה של עלייה פתוח לפרוזדור רב נחמן בר רב יצחק שאל לרב חונה מתניתא בשנמצא מפתח עלייה ולפנים א"ל אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים בודאי היא אלא כן אנן קיימין בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ.  מיליהון דרבנן פליגין דמר ר' יוחנן שלשה הן שהן ספק ועשו אותן כודאי ואילו הן המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה ושילייא ודם הנמצא בפרוזדור מה אנן קיימין אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים בודאי היא אלא כן אנן קיימין בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ.  רבי אבא בריה דר' פפי בעא קומי רבי יוסי תנינן כמה ספיקות את אמר הכין אמר ליה מה דמר רבי יוחנן באשה:

דף ח,א פרק ב הלכה ו משנה  חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום כמימי אדמה וכמזג בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרין הירוק עקביה בן מהללאל מטהר וחכמים מטמאין אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך:

דף ח,א פרק ב הלכה ו גמרא  רב ורבי יוחנן תריהון אמרין ארבעה דמים הן אדום הוא שהוא לוקה ונעשה שחור שמואל אמר שחור בא מכולן.  מניין לחמשה דמים טמאין מן התורה אמר רבי יהושע בן לוי והיא גילתה את מקור דמיה וטיהרה ממקור דמיה דם יהיה זובה בבשרה.  והא ואשה כי יזוב זוב דמה מינהון היא אלא שבא עליה בימי זיבתה ועשה אותה זיבה.  ומניין שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין רבי חמא בר יוסף בשם רבי הושעיה כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם ודם אין כתיב כאן אלא בין דם לדם מיכן שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין.  בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי.  הרי שבעה דומין הן למימי אדמה רבי יוסי בשם רב חברייא בשם רבי יוחנן לא טימא רבי מאיר אלא שנגעו בו עקיבה ויטמא כמימי תלתן וכמימי בשר צלי שנגעו בהן בית שמאי אומרים הן דומים למימי אדמה דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר:

דף ח,א פרק ב הלכה ז משנה  אי זהו האדום כדם המכה שחור כחרת דיהא מיכן טהור כקרן כרכום כברור שיש בו וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף עליו מים וכמזג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני:

דף ח,א פרק ב הלכה ז גמרא  רבי יעקב בר אחא רבי עולא דקיסרין בשם רבי חנינה רבי בא בשם רבי שמעון בן מנסיא כדם המכה שלקת ושנת אמר רבי יעקב בר סוסיי קומי רבי יוסי

דף ח,ב פרק ב הלכה ז גמרא  ומתניתא אמרה כן אדום כדם המכה.  רבי יצחק בר נחמן ורבי אבודמא דמן חיפא הוון יתבין אתא חד בר נש א"ר יצחק בר נחמן לרבי אבודמא קרוב הוא זה לבוא לדם נדה מה ופליג שאילו ישנה הוה כדם הנידה:  והשחור כחרת.  כיצד הוא עושה רבי בא בשם רב יהודה נוטל את החרת ונותן על גבי עור לבן ר' יוסי בי ר' בון אמר על גבי עור צבוע רבי זעירא בשם רבנן שחור כעורב שחור כענב שחור כזפת טהור חברייא בשם רבי יוחנן שחור כדיו טהור רבי אמי בשם רבי יוחנן כפליון של ראש הבא ממדינת הים טמא.  רבי זעירא בעא קומי רבי אמי כל הלין מילייא לעבודה א"ל אין ר"ש בן לקיש אמר כולהן דיהא מיכן טהור עמוק מיכן טמא רבי יוחנן אמר כולהן דיהא מיכן טהור עמוק מיכן טהור חוץ משחור מתניתא מסייעה לרבי יוחנן דתנינן והשחור כחרת טמא דיהא מיכן טהור הא עמוק מיכן טמא לא אמרין אלא שחור הא כולהון אפילו עמוקין מיכן טהורין.  קרתיה דרב יהודה כר"ש בן לקיש ורב יהודה כרבי יוחנן.  תני בר קפרא ומסייע לר"ש בן לקיש ולא עבדין עובדא דכוותיה דרבי חנינה מזג לבר קפרא א"ל כזה מהו א"ל טמא אדהיתיה אמר ליה טהור אמר ליה יהא שלמא לגברא דטעה בפומיה ולא טעה בעיינוי הוון בעיי מימר מאן דמר טהור במצחצח ומאן דאמר טמא בשאינו מצחצח נישמעינה מן הדא מעשה באשה אחת משל בית רבי שהיתה רואה דמים שחורין אתא עובדא קומי רבי יעקב בר זבדי וקומי ר' יצחק בר טבליי וביקשו לטמותה אמר לון רבי חלבו כן אמר רב חונה בשם רב שחור מקדיר טהור מצחצח טמא לא אמר אלא שחור הא כולהון אפילו מצחצחין טהורין:  וכקרן כרכום כבור שבו.  בלח ולא ביבש בעליון ולא בתחתון ברואה את הצל ולא ברואה את החמה רבי אבהו אייתי קומי רבי לעזר באילין קוזקזתהון א"ל כבר דהוא מראיו רבי יעקב בר זבדי אייתי קומי רבי אבהו דם שעיר באדום ודם דגים בשחור א"ל כבר דהוא מראיו:  וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף מים.  רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין מיצף מים על גבי מטלית:  וכמזג.  אבא בר חנה בשם רבי יוחנן כוס מזוג נראה מבחוץ הוון בעיי מימר כגון אילין כסייא טיברייאה אמר רבי אבודמא דציפרין קומי רבי מנא כגון הדא פייליתא שאינו עושה צל לכתליה.  שמואל אמר כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין רב אמר עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן.  מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן כל דמים טהורין אני יודע וכל דמים טמאים אני יודע אם טהור שבאדום הוא הוא טמא שבמימי אדמה מאן דלא ידע הא לא ידע חמי ועוד מן הדא דתני יצללו ולא יעכרו.  רבי חנינה עכר אמרון קומי רבי יוחנן רבי חנינה עכר ואת לא עכר אמר לון רבי חנינה שתי עותיק רבי יוחנן לא שתי עותיק רבי חנינה שתי עותיק דעותק.  אמר רבי הושעיה מן בגין דרבי חנינה עיניה שביעה בעובדייא אפילו עכור לא פסליה רבי שמי בשם רבי אחא רבי חנינה

דף ט,א פרק ב הלכה ז גמרא  משער בגוש של אדמה רבי אבון רבי שמי בשם רבי אחא מן בגין דאנן ידעין דר' חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי.  רבי חנינה הוה שרי בציפורין והוון אתאי קומוי עובדין ומפק מן תרתין זימנין והוון רבי יוחנן ור"ש בן לקיש שריין תמן ולא הוה מצרף לון עימיה אמרין הכים הוא ההוא סבא דפרזלוי חריפין חד זמן צרפון עימיה אמרין מה חמא רבי משגח עלינן יומא דין אמר לון ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעשה שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מרבי להלכה כשערות ראשי ולמעשה שלש פעמים והן עובדא לא אתא קומי רבי אלא תרין זימנין מן בגין כן צריפתכון עמי.  רבי יצחק בן נחמן יליף מן רבי לעזר דמים טהורין הא דמים טמאין לא ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן לרבי אבודמא דחיפא קרוב הוא זה לבוא לדם הנדה אלא מאן דיליף הדין מנה יליף הדין.  יצחק בר יונתן ורב הוון יתיבין אתת חדא איתא ושאלתון אמר לה יצחק בר יונתן חמיתיה עטיר מניה א"ל רב הונא כן אמר רב מן דאתי קומיך הורי.  אמר רבי יעקב בר אחא בשם ר"ש בר אבא כמה קופין דעובדין הוה אתי קומי רבי חנינה ומה דהוה אתו קומוי הוה אמר מהו לראות כתמין בלילה רבי ראה בלילה וטימא אמר שובקתיה לצפרא ראה ביום וטיהר אמר גדולים הן דברי חכמים שאמרו אין רואין כתמין בלילה אמר שובקתיה לרמשא ראה בלילה וטיהר אמר ולא אני הוא שטעיתי הוא הוא שדיהא.  ראת על הכר מהו שתהא נאמנת לומר כזה ראיתי או כזה רבי בא בשם רב יהודה רבי חלבו רבי חייה בשם רבי יוחנן ראת על הכר נאמנת לומר כזה ראיתי או כזה ותני כן נאמנת יכול כשם שהיא מראה כתמה כן תהא מראות נגעים תלמוד לומר והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים:

תלמוד ירושלמי - מסכת נידה - הכול
פרק א ב ג ד