תלמוד ירושלמי -
מסכת פסחים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
דף סג,ב פרק ט הלכה א משנה מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני א"כ למה נאמר (במדבר ט) טמא או בדרך רחוקה שאלו פטורין מן ההכרת ואלו חייבין בהכרת:
דף סג,ב פרק ט הלכה א גמרא טמא לנפש. אין לי אלא טמא לנפש אנוסים או שוגגין מנין ת"ל (במדבר ט) איש איש ריבה עד כדון כר"ע. כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל לא טמא נפש כהרי דרך רחוקה ולא דרך רחוקה כהרי טמא נפש הצד השוה שבהן שלא עשה את הראשון יעשה את השני אף אני ארבה אנוסין או שוגגין שלא עשו את הראשון יעשו את השני. מזיד מניין א"ר זעירא והאיש לרבות את המזיד. אנן תנינן שגג או נאנס. תני ר' חייה שגג או הזיד א"ר יוסה מתניתא אמרה כן שאלו פטורין מן ההכרת ואלו חייבין בהכרת מה אית לך חייב בהכרת לא מזיד טמא לנפש. אין לי אלא טמא לנפש טמא זיבה וטמא צרעת מניין תלמוד לומר טמא מת ריבה מה תלמוד לומר טמא נפש אלא איש טמא נפש נדחה לפסח שני ואין ציבור טמא נפש נדחה לפסח שני. טמא זיבה וטמא צרעת נדחין לפסח שני. טומאת עבודה זרה עשו אותו כטומאת זיבה וטמא צרעת. ניתן לישראל לבנות הבית הבחירה. יחיד עושה פסח שני ואין צבור עושין פסח שני. ר' יודה אומר ציבור עושה פסח שני שכן מצינו בחזקיה שעשה פסח שני הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב נ) כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה וגו'. אית תניי תני
דף סד,א פרק ט הלכה א גמרא מעברין את השנה מפני הטומאה אית תניי תני אין מעברין את השנה מפני הטומאה מאן דאמר אין מעברין את השנה מפני הטומאה מה מקיים כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. שעיברו את ניסן ואינו מעובר אלא אדר ואתייא כיי דמר ר' סימון בר' זבדי גולגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח. כתיב (דברי הימים ב כט) ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש והלא ביום אחד היו יכולין לבער כל ע"ז שהיה שם אמר רבי אידי מפני צלמי כשדים שהיו חקוקים בששר כתיב (דברי הימים ב ל) כל לבבו הכין לדרוש האלהים ה' אלהי אבותיו. רבי סימון בר זבדי ור' שמואל בר נחמני חד אמר אפילו עשה כמה בטהרת הקדש לא יצא ידי טהרת הקדש וחורנה אמר אפילו כל מעשים טובים שעשה לא יצא די טהרת הקדש. ששה דברים עשה חזקיה מלך יהודה על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו ואלו שלשה שהודו לו כיתת נחש הנחושת והודו לו גירר עצמות אביו על מיטה של חבלים והודו לו גנז טבלה של רפואות והודו לו ואלו שלא הודו לו קיצץ דלתות ההיכל ולא הודו לו סתם את מוצא מימי גיחון ולא הודו לו עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו. היה הציבור חציין זבים וחציין טמאין רב אדא בר אהבה אמר זבין נעשין אצל טמאין כטמאין אצל טהורין אינן עושין זבין נדחין לפסח שני רב חונה אמר אין תשלומין לפסח הבא בטומאה. היה הציבור רובן טהורין ומיעוטן טמאין מתו מן הטהורין בין שחיטה לזריקה אחר מי את מהלך אחר שחיטה או אחר זריקה אין תימר אחר שחיטה אינן עושין בטומאה אין תימר אחר זריקה עושים בטומאה. היה ציבור רובן טמאין ומיעוטן טהורין ומת מן הטמאין בין שחיטה לזריקה אחר מי את מהלך אחר שחיטה או אחר זריקה אין תימר אחר שחיטה עושין בטומאה אין תימר אחר זריקה אינן עושין בטומאה:
דף סד,א פרק ט הלכה ב משנה ואיזהו דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ וכמידתה לכל רוח דברי ר' עקיבה ר' אליעזר אומר מאסקופת עזרה ולחוץ א"ר יוסי לפיכך
דף סד,ב פרק ט הלכה ב משנה נקוד על ה"א לומר לך מפני שהיא רחוקה ודאי אלא מאסקופת העזרה ולחוץ:
דף סד,ב פרק ט הלכה ב גמרא רבי סימון אמר אתפלגון ר' חייה רבה ובר קפרא חד אמר כדי שיבוא ויאכל וחורנא אמר כדי שיבוא ויזרוק ואפילו כמ"ד כדי שיבוא ויאכל והוא שיהא בתוך אלפים לתחום עד שלא חשיכה. אמר רבי זעירה ותניי תמן היה נתון מן המודיעית ולפנים ורגליו רעות יכול יהא חייב ת"ל (במדבר ט) וחדל יצא זה שלא חדל. היה נתון מן המודיעית ולחוץ והסוס בידו יכול יהא חייב ת"ל ובדרך לא היה. יצא זה שה שהיה בדרך. היה נתון מן המודיעית ולפנים קודם לשש שעות יצא לו קודם לשש שעות יכול יהא חייב ת"ל וחד לעשות החדל בשעת עשייה חייב שלא בשעת עשייה פטור ר' אבהו בשם ר' יוחנן שניהן מקרא אחד הן דורשין שם שם חד אמר חוץ לעשייתו וחורנה אמר חוץ למחיצתו. חברייא בשם ר' יוחנן (שם) והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה יצא זה שהיה בדרך. ר' זעירה בשם ר' יוחנן כשהוא מזהיר הוא מזכיר רחוקה כשהוא אונס אינו מזכיר רחוקה. ורבנן אמרי בשעה שהכתב רבה על הנקודות את דורש את הכתב ומסלק את הנקודה ובשעה שהנקודה רבה על הכתב את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב. א"ר אע"פ שאין שם אלא נקודה אחת מלמעלן את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב. ה"א שברחוקה נקוד איש רחוק ואין דרך רחוקה:
דף סד,ב פרק ט הלכה ג משנה מה בין פסח הראשון לשני הראשון אסור בבל יראה ובבל ימצא והשני חמץ ומצה עמו בבית הראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו וזה וזה טעונן הלל בעשייתן ונאכלין צלי על מצה ומרורים ודוחין את השבת:
דף סה,א פרק ט הלכה ג גמרא כתיב (שמות יב) לא ישאירו ממנו עד בקר אם לאכל זה מצות עשה שבו. ועצם לא תשברו בו זה מצות לא תעשה שבו. וכשהוא אומר (שם) ככל חקת הפסח יעשו אתו יכול שאני מרבה לביעור חמץ ולאכילת מצה כל שבעה ת"ל (שם) על מצות ומרורים יאכלהו אין לך דבר חוץ מגופו מעכבו אלא מצות ומרורים בלבד וכר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר כלל ופרט הכל בכלל יכול יהו כל הדברים מעכבין אותו ת"ל על מצות ומרורים יאכלהו אין לך דבר חוץ מגופו מעכבו אלא מצות ומרורים בלבד. אית תניי תני על השני הוא ענוש כרת על הראשון אינו ענוש כרת אית תניי תני על הראשון ענוש כרת על השני אינו ענוש כרת ואית תניי תני בין על הראשון בין על השני ענוש כרת מ"ד על הראשון הוא ענוש כרת (במדבר ט) חטאו ישא בראשון מ"ד על השני הוא ענוש כרת חטאו ישא בשני מ"ד בין על הראשון בין על השני ענוש כרת חטאו ישא בין על הראשון בין על השני. מ"ד על השני אינו ענוש כרת אא"כ לא עשה את הראשון (שם) כי קרבן ה' לא הקריב במועדו בראשון חטאו ישא בשני. א"ר יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק כתיב (ישעיהו ל) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב ונמצא למד ממנו. מה זה טעון הלל אף זה טעון הלל. אי מה זה טעון חגיגה אף זה טעון חגיגה אמר ר' זעירא כליל התקדש חג. את שהוא טעון הלל טעון חגיגה את שאינו טעון הלל אינו טעון חגיגה ודוחה את הטומאה. אמרת כל עצמו אינו בא אלא מפני הטומאה ואת אמר דוחה את הטומאה:
דף סה,א פרק ט הלכה ד משנה הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות ואם אכלו פטורין בכרת ור"א פוטר אף על ביאת מקדש:
דף סה,א פרק ט הלכה ד גמרא תני ר"מ מחייב ור"ש פוטר מאי טעמא דר"ש (ויקרא ז) והבשר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים את שהוא מותר לטהורין חייבין עליו משום טומא' יצא פסח שבא בטומאה יאכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות. את שאינו מותר לטהורין אין חייבין עליו משום טומאה. אכל עולה אכל אימורין מאחר שאין מותר לטהורין אין חייבין עליו.
דף סה,ב פרק ט הלכה ד גמרא נכנס בלילה נכנס קודם לשש שעות אמר רבי יוסי אין יסבור רבי אליעזר כרבי שמעון מה טעמא (ויקרא יב) בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא את שהוא חייב על אכילת קודש חייב על ביאת המקדש ואת שאינו חייב על אכילת קודש אינו חייב על ביאת המקדש אין יסבור רבי שמעון כרבי לעזר מה טעמא בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבוא את שהוא חייב על ביאת המקדש חייב על אכיל' קודש ואת שאינו חייב על ביאת המקדש אינו חייב על אכילת קודש:
דף סה,ב פרק ט הלכה ה משנה מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזייה ואגודות אזוב על משקוף ועל שתי המזוזות ונאכל בחפזון ולילה אחד ופסח דורות נוהג כל שבעה:
דף סה,ב פרק ט הלכה ה גמרא אית תניי תני דוקים ותבלולים פוסלין בו אית תניי תני אין דוקים ותבלולים פוסלין בו מאן דאמר דוקים ותבלולים פוסלין בו ניחא דכתיב (שמות יב) שה תמים מאן דאמר אין דוקים ותבלולים פוסלין בו מה קמיים שה תמים אפילו בקרבנות בני נח אינו. לא כן א"ר יסא פשט ר' לעזר לחברייה (בראשית י) מכל החי מכל בשר שיהו שלמין באיבריהן. תמן יש מהן למזבח ברם הכא אין מהם למזבח. ר' חונה בשם ר' ירמיה מכיון שכתיב בה כפרה כקדשים כמי שיש מהם למזבח ותני כן שלשה מזבחות היו לאבותינו במצרים משקוף ושתי מזוזות. אית תניי תני ארבעה סף ומשקוף ושתי מזוזות אית תניי תני סף כלי אית תניי תני סף אסקופה. מאן דאמר סף כלי (מלכים א ז) ואת הספות והמזמרות והמזרקות מאן דאמר סף אסקופה (יחזקאל מג) בתתם ספם את ספי מאן דאמר כלי ניחא דכתיב (שמות יב) מן הדם אשר בסף. מאן דאמר סף אסקופה מה מקיים סף כלי. מביא סף כלי ונותן על האסקופה וטובל ומזה. תני בן בג בג אומר שה תמים אין גיזה תמימה והתני (ויקרא א) מן הצאן להוציא את החלקים שבהן אמר רבי אבון להוציא מה שחלקה לך התורה רובע ונרבע ומוקצה ונעבד. אמר רבי יוסה אף רבי יוסי הגלילי דכוותהון. דתני רבי יוסי הגלילי אומר אומר אני שלא היה פסח מצרים אלא יום אחד בלבד שנאמר (שמות יג) לא יאכל חמץ היום:
דף סו,א פרק ט הלכה ו משנה א"ר יהושע שמעתי שתמורת הפסח קריבה ותמורת הפסח אינה קריבה ואין לי לפרש אר"ע אני אפרש הפסח שנמצא קודם לשחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו לאחר שחיטה הפסח קרב שלמים וכן תמורתו:
דף סו,א פרק ט הלכה ו גמרא ר' יודן בעי אף בתמורת אשם כן. תמורת אשם קריבה ותמורת אשם אינה קריבה. א"ר יוסה פסח שהקריבה בשחרית אינה פסח עולה שהקריבה בשחרית עולה היא. חמיר בו בג' עשר ר' זעירה אמר תמורתו קריבה שלמים ר' שמואל בר רב יצחק אמר אין תמורתו קריבה שלמים ר' שמואל בר רב יצחק אמר אין תמורתו קריבה שלמים חייליה דרב שמואל בר רב יצחק מן הדא לאחר הפסח יביא שלמים וכן תמורתו. אין תימר המיר בו בי"ג ותמורתו קריבה שלמים ויתיבניה לא מוטב ללמד תמורת פסח מפסח ולא ללמד תמורת שלמים מפסח. ר' הילא בשם שמואל מתו בעלים בשלשה עשר גופו קרב שלמים. תמן תנינן וולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעלים ושעיברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעלת מום. וולד חטאת דאיתפלגון ציבור שהפריש נקבה וכן נשיא שהפריש שעירה. ר' ירמיה אמר לא קדשה וולדה קרב רבי יוסה אומר קדשה וולדה מת
דף סו,ב פרק ט הלכה ו גמרא חייליה דר' יוסי מן הדא אין את יכול לומר וולד חטאת בציבור שאין הציבור מביאין נקבה לא אמר אלא אין את יכול הא אם הקדישה קדשה. אמר רבי יוסי בי ר' בון יאות א"ר ירמיה ולא דר' שמעון היא דרבי שמעון אמר נקבה לעולה לא קדשה אלא הקדיש דמים. ותמורת חטאת דאיתפלגון המיר בו בשלש' עשר ר' זעירא אמר תמורתו קריבה שלמים ר' שמואל בר רב יצחק אמר אין תמורתו קריבה שלמים. וחטאת שמתו בעלים ימות כיי דמר ר' הילא בשם שמואל מתו בעליו בשלשה עשר גופו קרב שלמים. ולמה אמר בי"ד כל עמא מודיי כל שנרא' לקב בפסח אין גופו קרב שלמים. ושעיברה שנתה כיי דאמר רב חסדא בשעיברה שנתו בין ראשון לשני. ר' הילא בשם רבי יוחנן בשעיבר זמן כפרתו ושאבדה ונמצאת ברי מותר ר' יסא בשם ר' יוחנן אין לך פסח גופו קרב שלמים אלא שאבד ונמצא מאחר שכיפרו הבעלים. ובעלת מום ר' זעירה בעא קומי רבי יסא לא מסתברא ההן בעל מום דתנינן הכא כאבוד הוא. א"ל אנא סבר כן הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו לא הספיק להקריב את הב' עד שנמצא הראשון והרי שניהן עומדין אית תניי תני מצוה להקריב את הראשון אית תניי תני מצוה להקריב את השני ותני שמואל כן בורר את היפה שבהן והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים בי"ו ר' ליעזר אמר הוא עצמו קרב שלמים בי"ו אתיא דר' כר' לעזר ושמואל תניתא בשיטתיה דתני ר' אומר אין חטאת אלא שנמצאת מאחר שכיפרו בה בעלים אין המעות הולכות לים המלח אלא שנמצאו מאחר שכיפרו הבעלים:
דף סו,ב פרק ט הלכה ז משנה המפריש נקיבה לפסחו או זכר בן שתי שנים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה המפריש פסחו ומת לא יביאנו בנו אחריו
דף סז,א פרק ט הלכה ז משנה לשם פסח אלא לשם שלמים:
דף סז,א פרק ט הלכה ז גמרא מתניתא לאחר כפרה וכר"ש דתני קודם לפסח תהא רועה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמיה פסח. לאחר הפסח תבוא שלמים. ר"ש אומר קודם לפסח תימכר שלא במום לאחר הפסח תבוא שלמים. לא כן סברינן מימר כל שנראה ליקרב בפסח אין גופו קרב שלמים. פתר לה בשהפריש מעות:
דף סז,א פרק ט הלכה ח משנה הפסח שנתערבה בזבחים כולן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה ובדמי היפה שבהן ממין זה ויפסיד המותר מביתו נתערב בבכורות ר"ש אומר אם חבורת כהנים יאכלו:
דף סז,א פרק ט הלכה ח גמרא תני אין לוקחין שביעית בכסף מעשר ר' יוסה אמר במחלוקת. א"ר יונה דברי הכל היא אוכלי תרומה זריזין הן התיב ר' חנניא קומי ר' מנא והתנינן נתערב בבכורות ר"ש אומר אם חבורת כהנים יאכלו ותני עלה יאכלו כמור שבהן. אמר ליה אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה תדע לך דתנינן אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו ותנינן משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה:
דף סז,ב פרק ט הלכה ט משנה חבורה שאבד פסחה אמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט והם לקחו ושחטו אם שלו נשחט ראשון אוכל משלו והן אוכלין עמו אם שלהן נשחט ראשון הוא אוכל משלו והן אוכלין משלהן אין ידוע אי זה מהן נשחט ראשון או ששחטו שניהן כאחת הוא אוכל משלו והם אינן אוכלין עמו ושלהן יצא לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני אמר להן אם איחרתי צאו ושחטו עלי הלך ומצא ושחט והן לקחו ושחטו אם שלהן נשחט ראשון הן אוכלין משלהן והוא אוכל עמהן ואם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והן אוכלין משלהן ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון או ששחט שניהן כאחת הן אוכלין משלהן והוא אינו אוכל עמהן ושלו יצא לבית השריפה ופטור מלעשות פסח שני אמר להן ואמרו לו אוכלין כולם מן הראשון ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון שניהן יוצאין לבית השריפה לא אמר להם ולא אמרו לו אינן אחראין זה בזה. שתי חבורות שנתערבו פסחיהן אלו מושכין להן אחד ואלו מושכין להן אחד. אחד מאלו בא לו אצל אלו ואחד מאלו בא לו אצל אלו וכן הן אומרים אם שלנו הוא הפסח הזה ידיך משוכות משלך ונמניתה על שלנו ואם שלך הוא הפסח הזה ידינו משוכות משלנו ונימנינו על שלך וכן חמש חבורות של חמשה חמשה ושל עשרה עשרה מושכין להן אחד מכל חבורה וחבורה וכך היו אומרין:
דף סז,ב פרק ט הלכה ט גמרא א"ר יוחנן דר' נתן היא דר' נתן אמר יוצאין בזריקה בלא אכילה. תני בר קפרא יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטיפשים וכן שלמה אומר (משלי יז) גם אויל מחריש חכם יחשב. ואין צורך לומר חכם מחריש:
דף סח,א פרק ט הלכה י משנה שנים שנתערבו פסחיהן זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד זה ממנה עמו אחד מן השוק וזה ממנה עמו אחד מן השוק זה בא אצל זה וזה בא אצל זה וכך הוא אומר אם שלי הוא הפסח הזה ידיך משוכות משלך ונמניתה על שלי ואם שלך הוא הפסח ידי משוכות משלי ונמניתי על שלך:
דף סח,א פרק ט הלכה י גמרא א"ר יוחנן דר' יודה היא דתנינן תמן אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי ר' יהודה ורבי יוסי מתיר. הא של ארבעה עשר לא לא כן א"ר יוחנן דר' יודה היא. א"ר יוסי כל גרמא אמרה דהיא דרבי יודה דתנינן תמן אין שוחטין פסח ליחיד דברי רבי יודה ורבי יוסי מתיר:
תלמוד ירושלמי -
מסכת פסחים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י