תלמוד ירושלמי - מסכת ביכורים - הכול
פרק א ב ג

מסכת ביכורים פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  יש מביאין בכורין וקורין.  מביאין ולא קורין.  ויש שאינן מביאין.  אלו שאינן מביאין הנוטע בתוך שלו והבריכו בתוך של יחיד או בתוך של רבים.  וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך הרבים לתוך שלו.  הנוטע בתוך שלו והמבריך בתוך שלו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע הרי זה אינו מביא.  רבי יהודה אומר מביא.  מאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך תביא עד שיהו כל הגידולים מאדמתך:

דף א,א פרק א הלכה א גמרא  יש מביאין כו'.  הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד או לתוך של רבים אפילו מן הזקינה אינו מביא.  המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו אפילו מן הילדה אינו מביא.  הדא אמרה כשם שהילדה חיה מן הזקינה כך הזקינה חיה מן הילדה.  אמר רבי יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן.  אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן.  מאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך.  תני אם הבריך ברשות מביא וקורא.  רבי יוסי בשם רבי אימי והוא שנתן לו רשות לעולם הא לשעה לא.  רבי יונה בשם רבי אימי אפילו לשעה.  חייליה דרבי יונה מן הדא היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו.  ועצים לא לשעה הן.  מה עבד לה רבי יוסי שרשים שדרכן להחליף לעולם מכיון שדרכן להחליף לעולם הן.  אמר רבי מנא מילתא דרבי יוחנן מסייע לאבא דאמר רבי יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן.  וכאן מכיון שנתן לו רשות להבריך אפילו

דף א,ב פרק א הלכה א גמרא  לשעה אין זה גוזלן.  רבי זריקן בעי קומי רבי זעירה מתני' דרבי דרבי אמר שרשין חיין זה מזה.  אמר ליה דברי הכל היא.  הכא התורה אמרה ראשית בכורי אדמתך עד שיהו כל הגידולים מאדמתך.  על דעתיה דרבי יודה מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד.  מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך היחיד באמצע.  ר' אחא בשם ר' מיישא בשהבריכה בדלעת או בסילון.  אי בשהבריכה בדלעת או בסילון יביא ויקרא אפילו כרבנין יביא ויקרא.  אמר רבי יונה צריכה לרבי יודה המוכר שביל לחבירו מקום דריסה הוא מכר או עד התהום מכר.  אין תימר מקום דריסה מכר מביא וקורא אין תימר עד התהום מכר לא יביא כל עיקר.  מספק מביא ואינו קורא.  רבנין פשיטא לון שמכר עד התהום ומה פליגין במוכר שביל לחבירו אבל אם מכר לו שדה ושייר לו שביל כל עמא מודיי ששייר לו עד התהום.  על דעתיה דרבי יודה מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של רבים.  מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך הרבים באמצע.  אמר רבי אימי אתיא דרבי יודה כרבי ליעזר דתנינן תמן אין עושים חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות רבי ליעזר מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים.  כמה דרבי ליעזר אמר תמן תחת רשות הרבים שלו כך רבי יהודה אמר הכא תחת רשות הרבים שלו.  רבי שמואל בר רב יצחק בעי אין כרבי ליעזר יביא ויקרא.  אמר רבי יוסי מיסבר סבר רבי שמואל בר רב יצחק שרבי ליעזר מתיר לעשות כן והן שלו לעולם.  אלא רבי ליעזר מתיר לעשות כן וכל הקודם בהן זכה:

דף א,ב פרק א הלכה ב משנה  האריסין והחכורות והסיקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך:

דף ב,א פרק א הלכה ב גמרא  עד כדון כשגזל קרקע גזל זמורה ונטעה ולא דמים הוא חייב לו.  אלא צריכה לרבנין.  מצות כגבוה הן או אינן כגבוה.  אין תימר כגבוה הן אינו מביא ואין תימר אינן כגבוה מביא.  הכל מודין באשירה שביטלה שאינו מביא ממנה גיזירין למערכה.  רבי שמעון בן לקיש בעי מהו שיביא ממנה לולב.  מצות כגבוה הן או אינן כגבוה.  אין תימר כגבוה הן אינו מביא אין תימר אינן כגבוה מביא.  פשיטא שהוא מביא ממנה לולב שאין מצות כגבוה.  מהו שיביא ביכורים.  כר' יודה דו אמר הוקשו לקדשי הגבול מביא.  כרבנין דאינון מרין הוקשו לקדשי מקדש אינו מביא.  עד כדון בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה אפי' בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה.  סברין אמרין נישמעינה מן הדא הרי אלו בתרומה ובמעשר מה שאין כן בביכורים.  כלום צריכה לא בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה אפילו בתרומה לא עשה ולא כלום.  כהדא דתני האונס והגנב והגזלן בזמן שהבעלים מרדפין אחריהן אין תרומתן תרומה ולא מעשרותיהן מעשר ולא הקדשן הקדש.  אם אין הבעלים מרדפין אחריהן תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר והקדשן הקדש.

דף ב,ב פרק א הלכה ב גמרא  רבי יוסי בשם רבי יוחנן לא זה תרום ולא זה תורם.  רבי אמי בשם רבי יוחנן אפילו הבעלים שתרמו אין תרומתן תרומה.  אמר רבי יוסי עד כדון אנן קיימין בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה וליידא מי לא אנן תנינן הרי אלו בתרומה ומעשר מה שאין כן בכורין.  אפשר לפירות לצאת בלא בכורין אפשר לפירות לצאת בלא תרומה ומעשרות.  אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה עד כדון צריכה:

דף ב,ב פרק א הלכה ג משנה  אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים ולא מן התמרים שבהרים ולא מן הפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר.  אין מביאין ביכורים קודם לעצרת.  אנשי הר צביעים הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן מפני הכתוב שבתורה (שמות כג) וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה:

דף ב,ב פרק א הלכה ג גמרא  אין מביאים ביכורים כו'.  אילו כתיב (דברים כו) ולקחת ראשית כל פרי האדמה הייתי אומר כל הדברים יהו חייבים בבכורים ת"ל מראשית ולא כל ראשית.  אם מראשית ולא כל ראשית אין לך אלא חיטים ושעורים בלבד תלמוד לומר פרי אדמתך ריבה.  וריבה את הכל.  נאמר כאן ארצך ונאמר כאן (דברים ח) ארץ חיטה ושעורה מה ארץ שנאמר להלן בשבעת המינים הכתוב מדבר אף ארץ שנאמר כאן בשבעת המינים הכתוב מדבר.  זית שמן זה אגורי רבי אמי בשם רבי יוחנן זה אווריסי ולמה נקרא שמו איגורי שהוא אוגר שמנו לתוכו.  וכל הזתים מאבדין שמנן.  א"ר חנינא כל הזתים הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנין וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר את שמנו לתוכו.  ודבש אלו התמרים יכול דבש ממש רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר כתיב (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות.  ר' ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן ולמה כתיב ארץ ארץ שני פעמים להודיעך שאין הבית עומד אלא על שני דברים הללו.  ולמה נכללו רבי יהודה ב"ר ורבי שמואל ב"ר נחמן חד אמר לברכה וחרנא אמר לשיעורין.  מאן דמר לברכה ניחא מאן דמר לשיעורין והא תנינן בהרת כגריס לית הוא מימן.  כעדשה מן השרץ לית הוא מימן.

דף ג,א פרק א הלכה ג גמרא  פשיטא הדא מילתא הפריש ביכורים חוץ משבעת המינים לא קדשו.  מה פליגין בתמרים שבהרים ובפירות שבעמקים רבי זעירא רבי יסא בשם רבי לעזר לא קדשו.  רבי אילא בשם ר' אמי איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא קדשו רשב"ל אמר קדשו.  א"ר יונה טעמא דרשב"ל שכן אם עבר ותרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה.  אמר רבי יוסי שמענן פירות הרעים חייבין במעשרות שמענן פירות הרעים חייבין בביכורין.  מתני' מסייע לרבי יוסי אין מביאין מן הציפורנין ולא מן הבישנין ואם הביא לא קידשו.  אמר רבי זעירא ותניי תמן תאנים סוכות מנוקבות ענבין מאובקות ומעושנות אין מביאין אבל מביאין מן התאנים בנות שבע ומן הענבים הלבלונית.  מן המובחר הן ותימר אבל אמר רבי אבא מרי שלא תאמר הואיל והן בסוף לא יבא.  תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין מביאין תמרים אלא מיריחו ואין קורין אלא על הכותבות.  רבי שמעון בן אלעזר אומר רימוני עמקים מביאין וקורין:

דף ג,א פרק א הלכה ד משנה  אלו מביאים ולא קורין הגר מביא ואינו קורא שאין יכול לומר (דברים כו) אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו ואם היתה אמו מישראל מביא וקורא.  וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבותיכם ואם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו:

דף ג,א פרק א הלכה ד גמרא  רבי יונה ורבי יסא תרויהון בשם רבי שמואל בר רב יצחק בבני קיני חותן משה היא מתניתא.  ובני קיני חותן משה מביאין וקורין דכתיב (במדבר י) לכה אתנו והטבנו לך.  רבי חזקיה בשם ר' לעזר לא אמר כן אלא מה טעם אמרו האפיטרופיס והעבד והשליח והאשה וטומטום ואנדרוגניס מביאין ולא קורין שהגר הרי אמור בפרשה.  אמר רבי שמואל בר רב יצחק תיפתר בההן גר דהכא בבני קיני חותן משה.  ובני קיני חותן משה מביאין וקורין.  אמר רבי יוסי קיימה בנימן בר עשתור קומי רבי חייה בר בא בגוי שבא בעבירה על בת ישראל היא מתניתא.  רבי יונה לא אמר כן אלא רבי שמע לאילין דבי בר עשתור דאינון גרים בני

דף ג,ב פרק א הלכה ד גמרא  גרים אומרים אלהי אבותינו.  והא תנינן אם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו הא גרים בני גרים לא.  אמר ר' יוסי קיימה בנימין בר עשתור קומי רבי חייא בר בא רבי חזקיה בשם רבי חייא בר בא קיימה בר עשתור קומינן בגוי שבא בעבירה על בת ישראל היא מתניתא.  רבי זריקן אמר רבי זעירא בעי כלום הוא מתכווין לא לאברהם יצחק ויעקב וכי אברהם יצחק ויעקב אבותיהם היו [כלום] נשבע הקב"ה אלא לזכרים שמא לנקיבות.  תני בשם רבי יהודה גר עצמו מביא וקורא מה טעם (בראשית יז) כי אב המון גוים נתתיך.  לשעבר היית אב לאדם ועכשיו מכאן ואילך אתה אב לכל הגוים.  רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי יהודה.  אתא עובדא קומי דרבי אבהו והורי כרבי יהודה:

דף ג,ב פרק א הלכה ה משנה  רבי ליעזר בן יעקב אומר האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל.  אחד גרים ואחד עבדים משוחררים אפילו עד עשרה דורות עד שתהא אמו מישראל.  האפיטרופין והעבד והשליח והאשה וטומטום ואנדרוגינוס מביאין ולא קורין שאינן יכולין לומר (דברים כו) אשר נתת לי:

דף ג,ב פרק א הלכה ה גמרא  רבי ליעזר בן יעקב אומר כו'.  תמן תנינן רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר.  וכולהון מקרא אחר הן דורשין (יחזקאל מד) כי אם בתולות מזרע בית ישראל.  רבי יהודה אומר עד שיהא אמו מישראל.  רבי אלעזר אומר או אביה או אמה.  רבי יוסי אומר עד שיולדו בקדושת ישראל.  ר' שמעון אומר עד שיביאו בתולים בקדושת ישראל.  תני בשם רבי שמעון גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שנתגיירה כשירה לכהונה שנאמר (במדבר לא) וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ופינחס עמהן.  ורבנין החיו לכם לעבדים ולשפחות.  רבי יסה בשם רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי.  וכהנים נהגו סלסול בעצמן כר' אליעזר בן יעקב.  חד כהן נסב בת גרים אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה על ספסילא.  אמר ליה רב ביבי לא כן אלפן רבי הלכה כרבי יוסי.  אמר ליה ולא כהנים נהגו סלסול בעצמן כראב"י.  אמר ליה ועל מנהג לוקין.  א"ל אין כך את חמי מפייס לי ואנא מוקים ליה.  מן דקיימיה אמר ליה הואיל והותרה הרצועה אף אני מוכר בה.  רבי יעקב בר אידי בר אושעיה מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי את רבי רומיניס לבודקן ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה.  רבי הושעיה אמר כרבי שמעון הכשירה.  א"ר זעירא דברי הכל היא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודא מטי בה בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן וולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה (ויקרא כא) והוא אשה בבתוליה יקח וכל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא.  ודכוותה (שם) כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא מן גיורת כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא.  התיב רבי הושעיה הרי דור שני של מצרי הרי הוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא.  חזר רבי הושעיה ואמר לא דמי עשה שבישראל ועשה שבכהנים עשה שבישראל אסור בכל ועשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלויים ובישראלים:

דף ד,א פרק א הלכה ה גמרא  שליח רבי יוסי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוחנן בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם להביאן הוא לא ישלחן ביד אחר.  ולא מחסל לה.  רבי יונה מחסל לה.  רבי זעירא רבי אמי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם לקטן להביאן הוא לא ישלחן ביד אחר שכל הביכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתרים אלא בקרייה.  אמר רבי מנא אף על גב דלא אמר רבי יוסי הדא מילתא אמר דכוותה.  אמר רבי זעירא לרבי יסא נהיר את כד איתאמרת הדא דרבי הושעיה ואמר רבי יוסי בי רבי חנינא מתניתא פליגא הפריש ביכוריו ואח"כ מכר שדהו מביא ואינו קורא קיימונה כשנתן דעתו למסור משעה ראשונה.  והתנינן יבש האילן נקצץ האילן.  עוד היא ביבש משעה הראשונה.  וקרייה מעכבת.  אמר רבי שמואל בר רב יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת.  ליקטן לשלחם ביד אחר לא ישלחם ביד אחר שמא ימלך הוא להביאן.  רבי אבהו בשם רבי יוחנן היורש מביא ואינו קורא.  מה נן קיימין אם יורש בחיי אביו שלוחו [הוא] ואם לאחר מיתת אביו שלו הן.  אלא כי נן קיימין כשהיה אביו חולה או מסוכן.  כתיב (דברים כו) ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך מלמד שאדם מביא ביכורים מנכסי אשתו וקורא.  רבי שמעון בן לקיש אמר לאחר מיתה הא בחיים לא.  רבי יוחנן אמר לא שנייא היא בחיים היא לאחר מיתה.  רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דרבי שמעון בן לקיש אמר אין אדם יורש את אשתו דבר תורה:  רבי יוחנן בשם רבי הושעיה הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת.  והא תנינן האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן.  רב הושעיה רב יהודה

דף ד,ב פרק א הלכה ה גמרא  בשם שמואל דרבי עקיבה היא.  רבי יוסי בעי היידן רבי עקיבה.  אמר רבי מנא שמעית אבא תני הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת.  רבי עקיבה אומר קרייה מעכבת.  רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר מה טעם אמרו הנחה מעכבת מפני שהיא נוהגת בכל.  רבי תנחומא רבי הונא בשם רבי לעזר מפני ששנה עליה.  א"ר אבא מרי תרתיי חדא כרבי יודה וחדא כרבנין.  חדא כרבי יודה דרבי יודה אמר לצורך נשנית מפני שהיא נוהגת בכל.  כרבנין דאינון מרין שלא לצורך נשנית מפני ששנה עליה:

דף ד,ב פרק א הלכה ו משנה  הקונה שני אילנות בתוך של חבירו מביא ואינו קורא רבי מאיר אומר מביא וקורא.  יבש המעיין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא.  רבי יהודה אומר מביא וקורא.  מן החג ועד החנוכה מביא ואינו קורא רבי יהודה בן בתירה אומר מביא וקורא:

דף ד,ב פרק א הלכה ו גמרא  רבי יוסי בן חנינא בעי קנה אילן אחד לא קנה קרקע שנים לא קנה קרקע אחד אינו מביא כל עיקר שנים מביא ואינו קורא.  אמר ליה רבי לעזר מילין דצריכין לרבנין בבית וועדא את שאל.  דרבי יהודה עבד את האילן בקשין.  תמן תנינן בירך על פירות האילן בורי פרי האדמה יצא.  רבי חזקיה בשם רבי יעקב בר אחא דרבי יודה היא דרבי יודה אמר עבד את האילן כקשין.  אמר רבי יוסי דברי הכל היא.  פירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן.  רבי בון בר כהנא בעי קומי רבי אילא

דף ה,א פרק א הלכה ו גמרא  מכר לו שדה בקמתה הלוקח מהו שיביא ממנה ביכורים.  אמר ליה למה לאו.  עד כדון לחה אפילו יבישה.  א"ל אפילו יבישה אפילו קצורה.  מעתה אפילו חיטין כך אנו אומרים הלוקח מן השוק מביא בכורין.  פשיטא הדא מילתא מכר לו פירות ושייר לו קרקע המוכר אינו יכול להביא שאין לו פירות.  חזר ולקחן ממנו נישמעינה מן הדא נתן לה קדשים הרי אלו מותרין יינות שמנין וסלתות כל דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח אסור.  אין בכלל אלא פרכילי ענבים ועטרות של שיבלין.  מה נן קיימין אם כשנתן לה באתננה כך אנו אומרים הלוקח מן השוק מביא ביכורים.  אלא כי נן קיימין בשהיו הגפנים משלחה ומכרה לו פירותיהן וחזר ונתנם לה באתננה מפני שהיה אתנן הא לא היה אתנן מביא הדא אמרה חזר ולקחן ממנו מביא.  חברייא בשם ריב"ל הפרישן קודם לחג ועבר עליהן החג מביא ואינו קורא.  הפרישן קודם לחנוכה ועבר עליהן חנוכה ונרקבו לאחר חנוכה לא קדשו.  ולית ליה לרבי זעירא כהדא דחברייא.  סבר רבי זעירא שכל הבכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתורין אלא בקרייה.  ולית לחברייא כן.  אית להון כשהפרישן קודם לחג להביאן אחר החג.  והתנינן אין מביאין בכורים לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש.  מה נן קיימין אם בפירות שהביאו שליש לפני ראש השנה על הפירות שהביאו שליש לאחר ראש השנה מכיון שלא הביאו שליש לפני ראש השנה דבר ברור שלא השרישו קודם לעומר והן אסורין עד שיבוא העומר ויתירן.  אלא כי אנן קיימין בפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט מכיון שהוא מחדש על הישן הא מן החדש על החדש מביא.  וסברינן מימר לאחר חנוכה אנן קיימין אמר ר' חיננא בזמנן:

דף ה,ב פרק א הלכה ז משנה  הפריש בכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא והשני מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא.  רבי יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא.  הפריש את בכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שנטמאו מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא.  והשניים אין חייבים עליהן חומש.  נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא.  ומניין שהוא חייב באחריותן עד שיביאן להר הבית שנא' (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך וגו' מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית.  הרי שהביא ממין אחד וקרא וחזר והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא:

דף ה,ב פרק א הלכה ז גמרא  מה טעמון דרבנין (דברים כו) הגדתי היום פעם אחת הוא מגיד ואינו מגיד פעם שנייה.  ולית [ליה] לרבי יודה כן.  אית ליה באדם אחד אבל בשני בני אדם מגיד וחוזר ומגיד.  אמר רבי יוחנן משום יחידי אני שונה אותה.  ותני כן רבי שמעון בן יהודה [אומר] משום רבי שמעון שניים אין חייבים עליהן חומש.  רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב הונא שנים לקוחין אפילו מן השוק.  מה את עביד לון כתוספת הביכורים או כעיטור הביכורים.  אין תעבדינון כתוספת הביכורים פטורים מן הדמאי.  אין תעבדינון כעיטור הביכורים חייבין בדמאי:  נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא.  רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינא נטמאו הביכורים הסלים נתנין לכהנים דכתיב (שם) ולקח הכהן הטנא מידך:  למי נצרכה לרבי יודה אף על גב דרבי יודה אמר מגיד וחוזר ומגיד הרי שהביא ממין אחד וקרא וחזר והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא.  אמר רבי יונתן תני רבי שמעון בן יוחי כן ואמרת ושמחת הוי אומר על השמחה:

דף ו,א פרק א הלכה ח משנה  אלו מביאין וקורין מן העצרת ועד החג משבעת המינין מן הפירות שבהרים ומן התמרים שבעמקים ומזיתי שמן ומעבר לירדן.  רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש:

דף ו,א פרק א הלכה ח גמרא  רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש.  רבי יונה רבי זעירה בשם רבי חנינה ששה עשר מיל חיזור חיזור לציפורין הן הן ארץ זבת חלב ודבש.  אמר רבי יונה מאן דמקדר אילין שיגרונייה דבישן מינהון.  מאן דמקדר הדא ביקעת גינוסר מינהון.  מתיבון לרבי יונה והא כתיב (שמות ג) ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש.  אמר לון אשר בה זבת חלב ודבש:  תני (דברים כו) אשר נתתה לי לא שנטלתי לי מעצמי.  מה ביניהון אמר רבי אבין חצי שבט מנשה ביניהון.  מאן דאמר אשר נתתה לי ולא שנטלתי לי מעצמי חצי שבט מנשה לא נטלו מעצמן.  מאן דאמר ארץ זבת חלב ודבש אפילו כן אינה ארץ זבת חלב ודבש:

דף ו,א פרק א הלכה ט משנה  הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו מביא וקורא.  רבי מאיר אומר אפילו שנים.  קנה אילן וקרקעו מביא וקורא.  רבי יהודא אומר אף בעלי אריסות והחכירות מביאין וקורין:

דף ו,א פרק א הלכה ט גמרא  תני חכורי בתי אבות אינן מביאין.  רבי יודה אמר הן עצמן מביאין וקורין.  רבי זעירה רבי חייא בשם רבי יוחנן בחכורי בתי אבות היא מתניתא.  רבי הילא רבי יסי בשם רבי יוחנן בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא.  הוון בעיי מימר מאן דאמר בבעלי אריסות וחכירות היא מתנית' הא באריס וחכיר לא באריס לשעה בחכיר לשעה הא באריס לעולם ובחכיר לעולם מביא.  אתא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן אפילו באריס לעולם ובחכיר לעולם אינו מביא.  למה בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא:

תלמוד ירושלמי - מסכת ביכורים - הכול
פרק א ב ג