תלמוד ירושלמי -
מסכת תרומות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
דף נ,ב פרק י הלכה א משנה בצל שנתנו לתוך עדשים אם שלם מותר אם חותכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם רבי יהודא מתיר בצחנה שאינו אלא ליטול את הזוהמה. תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה הרי זו אסורה שעורין שנפלו לתוך הבור של מים אע"פ שהבאישו מימיו מותרין:
דף נ,ב פרק י הלכה א גמרא בצל שנתנו לתוך עדשים כו'. ר' חזקיה ר' אחאי בשם רבי בא בר ממל מתני' כשהוציאו העדשים מימיהן שהעדשים צופדות אותו שלא יבלע וכמה דתימר עדשים צופדות אותו שלא יבלע ודכוותה עדשים צופדות אותו שלא יתן מתני' בבצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה אבל בבצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים של חולין לא בדא ביבש אבל בלח אסור בבצל אבל בקפלוטות בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור העביר פטמתו כמחותך הוא היו שנים שלשה קטנים כמחותכין הן הדא דתימר כשאין בקליפתו החיצונה כדי ליתן טעם אבל אם יש בקליפתו החיצונה כדי ליתן טעם אסור. תמן תנינן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון אמר רבי הושעיה מתניתא דלא כר' יהודה דתנינן רבי יהודה מתיר בצחנה שאינה אלא ליטול את הזוהמה.
דף נא,א פרק י הלכה א גמרא רבנן דקיסרין בעיין והדא דאמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט דלא כרבי יהודה. מודה רבי יהודה בבצל של הקדש ומודה רבי יהודה בבצל של ע"ז. תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה הרי זו אסורה. תני רבי יוסי מתיר רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי ב"ר חנינא מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו מותר. כמה דרבי יוסי אמר תמן אין חימוצו חימוץ ברור כן הוא אמר הכא אין תבשילו תבשיל ברור כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור דברי ר"מ ר"ש אומר לשבח אסור לפגם מותר אמר ר' שמעון בן לקיש מה פליגין בשהשביח ואח"כ פגם אבל פגם ואחר כך השביח אף ר"מ מודה ר' יוחנן אמר לא שנייא היא פגם היא השביח היא השביח היא פגם היא המחלוקת. תמן תנינן שעורים שנפלו לתוך הבור של מים אע"פ שהבאישו מימיו מימיו מותרין הדא מתני' מה היא ר"י אומר במחלוקת ר"ש בן לקיש אמר דברי הכל ר' יוסי בר רבי בון אמר אילין שמועתא הכא ר' יוחנן אמר במחלוקת ר"ש בן לקיש אמר דברי הכל:
דף נא,א פרק י הלכה ב משנה הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה ר"מ אוסר ור' יהודה מתיר רבי יוסי מתיר בשל חיטים ואוסר בשל שעורין מפני שהשעורין שואבות. תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת שאין טעם כמון אלא ריח כמון:
דף נא,א פרק י הלכה ב גמרא א"ר זעירא בעון קומי ר' ינאי נתנה על פי מגופת חבית מהו אמר לון
דף נא,ב פרק י הלכה ב גמרא יגיד עליו ריעו מהו יגיד עליו ריעו א"ר יוסי כהדא דתנינן תמן חבית מליאה פירות ונתונה לתוך המשקין או שמליאה משקין ונתונה לתוך הפירות כמה דאת אמר תמן והוא שיהא המשקין נוגעין בחבית והכא והוא שתהא ככר נוגעת במגופה א"ר מנא ומינה כמה דתימא והוא שתהא המשקין נוגעין בחבית עצמה ואף הכא והוא שתהא הככר נוגעת במגופה עצמה מילתיה אמרה אפי' בצוננת א"ר בא בצוננת הוה עובדא והא תנינן חמה אמר רב חסדא שלא תאמר הואיל וההבל כובש יהא מותר כמה ר"ש בן לקיש אומר מים עושין פירות ומשקין אין עושין פירות דלא כר"י אלא ר"ש בן לקיש אמר מים עושין פירות וחסירין ומשקין עושין פירות ואינן חסירין ר"י אומר אין משקין עושין פירות כל עיקר ומה דאמר ר' יוחנן כשהיינו הולכים אצל ר' הושעיה רבה לקיסרין ללמוד תורה היינו נותנין חמטותינו על גבי קבוטין של מורייס והיינו טועמין בהו טעם מורייס דלא כר' יהודה מהלומין היו ואין אסור משום גזל בעל הבית נוטלין היו רשותו של בעל הבית חיטין מלמטן ושעורין מלמעלן כשם שאין החיטים שואבות כך אין השעורין שואבות שעורין מלמטן וחיטים מלמעלן כשם שהשעורין שואבות כך החיטים שואבות. מהו לצלות שני שפודין אחד של בשר שחוטה ואחד של בשר נבילה בתנור אחד רב ירמיה אמר בשם רב אסור ושמואל אמר בשם לוי מותר
דף נב,א פרק י הלכה ב גמרא פליגא מתני' על רב אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובות לא אמרו אלא מפני התערובות הא שלא מפני התערובות לא מי צתרי רב אמר אסור ושמואל אמר מותר אייכיל שמואל לרב מי צתרי. הדין טוויה רב חייא בר אשי בשם רב משגר ליה בחרותא:
דף נב,א פרק י הלכה ג משנה תלתן שנפלה לתוך הבור של מים בתרומה ובמע"ש אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם. מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלוקו היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומפריש את הזרע ואינו צריך להפריש את העץ אם הפריש לא יאמר אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע אלא נותן את העץ ואת הזרע:
דף נב,א פרק י הלכה ג גמרא ואין עץ פוגם וחוזר ופוגם מתניתין כמ"ד נותן טעם לפגם אסור ואפי' כמ"ד נותן טעם לפגם מותר מודי הוא הכא שהוא אסור למה כל דבר שנפלה לתוכו תלתן הוא משביח. וכמה היא חבילה עשרים וחמשה זירין א"ר יוחנן וארבע מינהון מיטה מילתיה אמרה עד שהן בחבילות הן נטבלות מעתה ואפילו שיבלין אין מכניסן לכן והלא חביות מכניסן לכן אין גידוליהון לכן ואלו מכניסן לכן וגידוליהון לכן:
דף נב,א פרק י הלכה ד משנה זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה פצועי חולין עם שלימי תרומה או במי תרומה אסור אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר:
דף נב,ב פרק י הלכה ד גמרא א"ר יונה זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין וחוזרין ובולעין שלימין בולעין ופולטין ועוד אינן בולעין הדא אמרה לא לשבח ולא לפגם אסור מתני' דרבי שמעון היא דר"ש אמר נותן טעם לפגם אסור והא ר"ש אמר נותן טעם לפגם מותר כהדא רבי שמעון אומר כרוב של שקיא ששלקו עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע:
דף נב,ב פרק י הלכה ה משנה דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור רבי יהודא אומר רביעית בסאתים רבי יוסי אומר אחד מששה עשר בו. חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור:
דף נב,ב פרק י הלכה ה גמרא תני רבי יודא בר פזי דבר דליה דג טהור טפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור והתני ר' חייא מדיחו ומותר א"ר מנא מאן דאמר מותר בשכבשן שתיהן כאחת מאן דאמר אסור בשכבשן זה אחר זה
דף נג,א פרק י הלכה ה גמרא תדע לך שהוא כן דתנינן או במי תרומה אסור לא בשכבשן זה אח"ז: כל גרב שמחזיק סאתים. כמה סאתה עבדא עשרים וארבע לוגין וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין וכמה ליטרא עבדא מאה זינין נמצא כל זין וזין אחת מתשע מאות וששים הורי ר' יוסי ב"ר בון בעכברא חד לאלף ר' אבהו בשם ר' יוסי ב"ר חנינא רובע ציר בסאתים ציר והלא אין ציר דג טמא מציל א"ר אבהו חשבית יתה קרוב למאתים ר' אילא בשם ר"ש בר חייא רובע ציר בסאתים דגים וציר אתא עובדא קומי ר' יאשיה והורי כן ותני כן בד"א בזמן ששולה ראשון ראשון ומניח לפניו שמותר לעשות כסדר הזה אבל אם היה שולה ראשון ראשון ומניח לאחריו אפילו יותר מכסדר הזה מותר. על ידי עילה גבונתא איקלקלת שאל רבי חגי לר' בא בר זבדא א"ל דבר של רבים אינו נאסר ר' יעקב בר זבדי אמר ר' יצחק שאל ואילין אגרתא לא גייס לוקם כתיב בהן ואת אמרת ע"י עילה העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמא אפילו כל שהוא מטמא:
דף נג,ב פרק י הלכה ו משנה כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסיות חסיות של חולין עם חסיות של תרומה ירק של חולין עם חסיות של תרומה אסור אבל חסיות של חולין עם ירק של תרומה מותר. רבי יוסי אומר כל הנשלקים עם התרדין אסורין מפני שהן נותנין טעם ר"ש אומר כרוב של שקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע ר"ע אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין אלא עם הבשר ר' יוחנן בן נורי אומר כבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. ביצה שניתבלה בתבלין אסורים אפילו חלמון שלה אסור מפני שהיא בולעת מי כבשים ומי שלקות של תרומה אסורים לזרים:
דף נג,ב פרק י הלכה ו גמרא א"ר יוחנן לית כאן נכבשים אלא נשלקים כבוש כרותח הוא רבי חנינא תירתא בשם ר' הושעיא חסית בחסית מין במינו ר"ע מתיר וחכמים אוסרים ר' יסא בשם ר' יוחנן מודים חכמים לר"ע בבשר בבשר שהוא מותר א"ר זעירא לר' יסא ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן ודילמא לא איתאמרת אלא מודי ר"ע לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודי ר"ע לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור רבי חנניא שמע לה מן דבתרא ר' עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרים חוץ מן הבשר הא בשר בבשר אסור דילמא איתאמרת אלא מודים חכמים לר"ע בבשר בבשר שהוא אסור ר' חנניא ר' אבהו בשם רבי יוחנן מודים חכמים לר"ע בבשר בבשר שהוא אסור
דף נד,א פרק י הלכה ו גמרא אמר ר' יוסי הוינן סברין מימר של בעל בולע מן מה דאמר רב חונא סב מן איבה והב לפלופה הדא אמרה של שקי בולע. רבי ירמיה בעי שלקה בחלב מהו רבי זעירא לא אכל כבד מימיו שלקה ר' בא ואוכלה ליה ואית דאמר מלחה ר' בא ואוכלה ליה. חלמון אסור מפני שהוא בולע. תני בר קפרא חלמון אסור וכ"ש חלבון ביצים ר' יצחק רבה בשם ר"ש בן לקיש ביצים ששלקן ומצא בהן אפרוח בנותן טעם ר' זעירא ר"ש בר אבא בשם ר' יוחנן אדא בר גרשון רבי ביריי ר' לוי בר פלטא זקן אחד בשם רבי ששים ואחת אסורות ששים ושתים מותרות ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן העיד אדא חבירנו לפנינו בששים ואמר מי שיביא לי יותר מששים מכשיר אנא אמרין לשמעון בר ווא אמר את הכין ואינון אמרין הכין אמר לון אנא מה דשמעית ואינון מה דשמעין שמעון בר ווא אמר קומי ר' חנינא מעשה בא לפני רבן גמליאל בר' א"ל אבא לא מורי בארבעים ושבע ואנא מורה בארבעים וחמש ר' חייא בשם ר' חנינא מעשה בא לפני רבי ואמר אית תמן חמשין ר' חייא בשם ר' חנינא והירק והקליפין והמים מצטרפין א"ר זעירא ואיסור מתוכן א"ר הונא קליפי איסור מעלין את ההיתר ר' זעירא הדא דתימר והוא ששולקן בקליפיהון שלוקות בשלוקות אבל שולקן ביצים קלופות בשאינן קלופות או שאינן קלופות בקלופות שלוקות בשאינן שלוקות צריכים שיעור אחר גיעולי ביצים מותרים שורו עיבר ולא יגעיל ביצים שהקרימו הרי אלו אסורות מוזרות הנפש היפה תאכל מצא בהן דם קולף מקום הדם ר"ז סלק למבקרה לר' חייא בריה דר' יצחק עטישייא אשכחיה יתיב אמר לא שנו אלא בלובן חלמון אבל בלובן חלבון מותר הוא סבר דהוא גביה מן אבהתיה אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין חלבון בין חלמון אסור תני רבי חלפתא בן שאול חלמון אסור חלבון מותר א"ר זעירא הן דאמר בחלמון אסור כשנמצא במקום זכרותו של חלמון ואפילו חלמון והוא שנמצא במקום זכרותו של מוח שממנו אפרוח נוצר תמן תנינן אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טהורים בין טמאין מי כבשים מי שלקות והתמד עד שלא החמיץ הכא את עבד ליה אוכל והכא את עבד ליה משקה א"ר מנא כאן בקשין כאן ברכין כאן באוכל כאן במשקה אמר ר' יוסי ב"ר בון
דף נד,ב פרק י הלכה ו גמרא אפילו תימר כאן וכאן בקשין כאן וכאן ברכין נותנין טעמים בתרומה ואין נותנין טעמים במקוה:
תלמוד ירושלמי -
מסכת תרומות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא