| א זְכֹר יְהוָה מֶה-הָיָה לָנוּ, הביט הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת-חֶרְפָּתֵנוּ. | 1 Remember, O LORD, what is come upon us; behold, and see our reproach. |
| ב נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים. | 2 Our inheritance is turned unto strangers, our houses unto aliens. |
| ג יְתוֹמִים הָיִינוּ אין וְאֵין אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת. | 3 We are become orphans and fatherless, our mothers are as widows. |
| ד מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ. | 4 We have drunk our water for money; our wood cometh to us for price. |
| ה עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ לא וְלֹא הוּנַח-לָנוּ. | 5 To our very necks we are pursued; we labour, and have no rest. |
| ו מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם. | 6 We have given the hand to Egypt, and to Assyria, to have bread enough; |
| ז אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ אינם וְאֵינָם, אנחנו וַאֲנַחְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ. | 7 Our fathers have sinned, and are not; and we have borne their iniquities. |
| ח עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם. | 8 Servants rule over us; there is none to deliver us out of their hand. |
| ט בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר. | 9 We get our bread with the peril of our lives because of the sword of the wilderness. |
| י עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב. | 10 Our skin is hot like an oven because of the burning heat of famine. |
| יא נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה. | 11 They have ravished the women in Zion, the maidens in the cities of Judah. |
| יב שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ. | 12 Princes are hanged up by their hand; the faces of elders are not honoured. |
| יג בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ. | 13 The young men have borne the mill, and the children have stumbled under the wood. |
| יד זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם. | 14 The elders have ceased from the gate, the young men from their music. |
| טו שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ. | 15 The joy of our heart is ceased; our dance is turned into mourning. |
| טז נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי-נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ. | 16 The crown is fallen from our head; woe unto us! for we have sinned. |
| יז עַל-זֶה, הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ--עַל-אֵלֶּה, חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ. | 17 For this our heart is faint, for these things our eyes are dim; |
| יח עַל הַר-צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ-בוֹ. {פ} | 18 For the mountain of Zion, which is desolate, the foxes walk upon it. {P} |
| יט אַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר. | 19 Thou, O LORD, art enthroned for ever, Thy throne is from generation to generation. |
| כ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים. | 20 Wherefore dost Thou forget us for ever, and forsake us so long time? |
| כא הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. | 21 Turn Thou us unto Thee, O LORD, and we shall be turned; renew our days as of old. |
| כב כִּי אִם-מָאֹס מְאַסְתָּנוּ, קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד-מְאֹד. {ש} | 22 Thou canst not have utterly rejected us, and be exceeding wroth against us! {P} |