תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


קוהלת פרק א

א דברי קהלת בן-דוד, מלך בירושלם.  ב הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל.  ג מה-יתרון, לאדם:  בכל-עמלו--שיעמל, תחת השמש.  ד דור הלך ודור בא, והארץ לעולם עמדת.  ה וזרח השמש, ובא השמש; ואל-מקומו--שואף זורח הוא, שם.  ו הולך, אל-דרום, וסובב, אל-צפון; סובב סבב הולך הרוח, ועל-סביבתיו שב הרוח.  ז כל-הנחלים הלכים אל-הים, והים איננו מלא; אל-מקום, שהנחלים הלכים--שם הם שבים, ללכת.  ח כל-הדברים יגעים, לא-יוכל איש לדבר; לא-תשבע עין לראות, ולא-תמלא אזן משמע.  ט מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שיעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש.  י יש דבר שיאמר ראה-זה, חדש הוא:  כבר היה לעלמים, אשר היה מלפננו.  יא אין זכרון, לראשנים; וגם לאחרנים שיהיו, לא-יהיה להם זכרון--עם שיהיו, לאחרנה.  {פ}

יב אני קהלת, הייתי מלך על-ישראל--בירושלם.  יג ונתתי את-לבי, לדרוש ולתור בחכמה, על כל-אשר נעשה, תחת השמים; הוא ענין רע, נתן אלהים לבני האדם--לענות בו.  יד ראיתי, את-כל-המעשים, שנעשו, תחת השמש; והנה הכל הבל, ורעות רוח.  טו מעות, לא-יוכל לתקן; וחסרון, לא-יוכל להמנות.  טז דברתי אני עם-לבי, לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה, על כל-אשר-היה לפני על-ירושלם; ולבי ראה הרבה, חכמה ודעת.  יז ואתנה לבי לדעת חכמה, ודעת הוללת ושכלות:  ידעתי, שגם-זה הוא רעיון רוח.  יח כי ברב חכמה, רב-כעס; ויוסיף דעת, יוסיף מכאוב.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


יש לך שאלה או הערה?