תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


איוב פרק טז

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  שמעתי כאלה רבות;    מנחמי עמל כלכם.
ג  הקץ לדברי-רוח;    או מה-ימריצך, כי תענה.
ד  גם, אנכי--    ככם אדברה:
לו יש נפשכם, תחת נפשי--    אחבירה עליכם במלים;
ואניעה עליכם,    במו ראשי.
ה  אאמצכם במו-פי;    וניד שפתי יחשך.
ו  אם-אדברה, לא-יחשך כאבי;    ואחדלה, מה-מני יהלך.
ז  אך-עתה הלאני;    השמות, כל-עדתי.
ח  ותקמטני, לעד היה;    ויקם בי כחשי, בפני יענה.
ט  אפו טרף, וישטמני--חרק עלי בשניו;    צרי, ילטש עיניו לי.
י  פערו עלי, בפיהם--בחרפה, הכו לחיי;    יחד, עלי יתמלאון.
יא  יסגירני אל, אל עויל;    ועל-ידי רשעים ירטני.
יב  שלו הייתי, ויפרפרני--    ואחז בערפי, ויפצפצני;
ויקימני לו,    למטרה.
יג  יסבו עלי, רביו--    יפלח כליותי, ולא יחמל;
ישפך לארץ,    מררתי.
יד  יפרצני פרץ, על-פני-פרץ;    ירץ עלי כגבור.
טו  שק תפרתי, עלי גלדי;    ועללתי בעפר קרני.
טז  פני חמרמרה (חמרמרו), מני-בכי;    ועל עפעפי צלמות.
יז  על, לא-חמס בכפי;    ותפלתי זכה.
יח  ארץ, אל-תכסי דמי;    ואל-יהי מקום, לזעקתי.
יט  גם-עתה, הנה-בשמים עדי;    ושהדי, במרמים.
כ  מליצי רעי;    אל-אלוה, דלפה עיני.
כא  ויוכח לגבר עם-אלוה;    ובן-אדם לרעהו.
כב  כי-שנות מספר יאתיו;    וארח לא-אשוב אהלך.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


יש לך שאלה או הערה?