תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק כב

א כה אמר יהוה, רד בית-מלך יהודה; ודברת שם, את-הדבר הזה.  ב ואמרת, שמע דבר-יהוה, מלך יהודה, הישב על-כסא דוד:  אתה ועבדיך ועמך, הבאים בשערים האלה.  ג כה אמר יהוה, עשו משפט וצדקה, והצילו גזול, מיד עשוק; וגר יתום ואלמנה אל-תנו, אל-תחמסו, ודם נקי, אל-תשפכו במקום הזה.  ד כי אם-עשו תעשו, את-הדבר הזה--ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על-כסאו, רכבים ברכב ובסוסים, הוא ועבדו, ועמו.  ה ואם לא תשמעו, את-הדברים האלה--בי נשבעתי נאם-יהוה, כי-לחרבה יהיה הבית הזה.  {פ}

ו כי-כה אמר יהוה, על-בית מלך יהודה, גלעד אתה לי, ראש הלבנון; אם-לא אשיתך מדבר, ערים לא נושבה (נושבו).  ז וקדשתי עליך משחתים, איש וכליו; וכרתו מבחר ארזיך, והפילו על-האש.  ח ועברו גוים רבים, על העיר הזאת; ואמרו, איש אל-רעהו, על-מה עשה יהוה ככה, לעיר הגדולה הזאת.  ט ואמרו--על אשר עזבו, את-ברית יהוה אלהיהם; וישתחוו לאלהים אחרים, ויעבדום.  {ס}

י אל-תבכו למת, ואל-תנדו לו; בכו בכו, להלך--כי לא ישוב עוד, וראה את-ארץ מולדתו.  יא כי כה אמר-יהוה אל-שלם בן-יאשיהו מלך יהודה, המלך תחת יאשיהו אביו, אשר יצא, מן-המקום הזה:  לא-ישוב שם, עוד.  יב כי, במקום אשר-הגלו אתו--שם ימות; ואת-הארץ הזאת, לא-יראה עוד.  {ס}

יג הוי בנה ביתו בלא-צדק, ועליותיו בלא משפט; ברעהו יעבד חנם, ופעלו לא יתן-לו.  יד האמר, אבנה-לי בית מדות, ועליות, מרוחים; וקרע לו, חלוני, וספון בארז, ומשוח בששר.  טו התמלך, כי אתה מתחרה בארז; אביך הלוא אכל ושתה, ועשה משפט וצדקה--אז, טוב לו.  טז דן דין-עני ואביון, אז טוב; הלוא-היא הדעת אתי, נאם-יהוה.  יז כי אין עיניך ולבך, כי אם-על-בצעך; ועל דם-הנקי לשפוך, ועל-העשק ועל-המרוצה לעשות.  {ס}

יח לכן כה-אמר יהוה, אל-יהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה, לא-יספדו לו, הוי אחי והוי אחות; לא-יספדו לו, הוי אדון והוי הדה.  יט קבורת חמור, יקבר; סחוב והשלך, מהלאה לשערי ירושלם.  {ס}

כ עלי הלבנון וצעקי, ובבשן תני קולך; וצעקי, מעברים, כי נשברו, כל-מאהביך.  כא דברתי אליך בשלותיך, אמרת לא אשמע; זה דרכך מנעוריך, כי לא-שמעת בקולי.  כב כל-רעיך תרעה-רוח, ומאהביך בשבי ילכו:  כי אז תבשי ונכלמת, מכל רעתך.  כג ישבתי (ישבת) בלבנון, מקננתי (מקננת) בארזים:  מה-נחנת בבא-לך חבלים, חיל כילדה.  כד חי-אני, נאם-יהוה, כי אם-יהיה כניהו בן-יהויקים מלך יהודה, חותם על-יד ימיני:  כי משם, אתקנך.  כה ונתתיך, ביד מבקשי נפשך, וביד אשר-אתה יגור, מפניהם--וביד נבוכדראצר מלך-בבל, וביד הכשדים.  כו והטלתי אתך, ואת-אמך אשר ילדתך, על הארץ אחרת, אשר לא-ילדתם שם; ושם, תמותו.  כז ועל-הארץ, אשר-הם מנשאים את-נפשם--לשוב שם:  שמה, לא ישובו.  {פ}

כח העצב נבזה נפוץ, האיש הזה כניהו, אם-כלי, אין חפץ בו; מדוע הוטלו, הוא וזרעו, והשלכו, על-הארץ אשר לא-ידעו.  כט ארץ ארץ, ארץ--שמעי, דבר-יהוה.  ל כה אמר יהוה, כתבו את-האיש הזה ערירי--גבר, לא-יצלח בימיו:  כי לא יצלח מזרעו, איש ישב על-כסא דוד, ומשל עוד, ביהודה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?