תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א והמלך דוד זקן, בא בימים; ויכסהו, בבגדים, ולא יחם, לו.
ב ויאמרו לו עבדיו, יבקשו לאדני המלך נערה בתולה, ועמדה לפני המלך, ותהי-לו סכנת; ושכבה בחיקך, וחם לאדני המלך.
ג ויבקשו נערה יפה, בכל גבול ישראל; וימצאו, את-אבישג השונמית, ויבאו אתה, למלך.
ד והנערה, יפה עד-מאד; ותהי למלך סכנת ותשרתהו, והמלך לא ידעה.
ה ואדניה בן-חגית מתנשא לאמר, אני אמלך; ויעש לו, רכב ופרשים, וחמשים איש, רצים לפניו.
ו ולא-עצבו אביו מימיו לאמר, מדוע ככה עשית; וגם-הוא טוב-תאר מאד, ואתו ילדה אחרי אבשלום.
ז ויהיו דבריו--עם יואב בן-צרויה, ועם אביתר הכהן; ויעזרו, אחרי אדניה.
ח וצדוק הכהן ובניהו בן-יהוידע ונתן הנביא, ושמעי ורעי, והגבורים, אשר לדוד--לא היו, עם-אדניהו.
ט ויזבח אדניהו, צאן ובקר ומריא, עם אבן הזחלת, אשר-אצל עין רגל; ויקרא, את-כל-אחיו בני המלך, ולכל-אנשי יהודה, עבדי המלך.
י ואת-נתן הנביא ובניהו ואת-הגבורים, ואת-שלמה אחיו--לא קרא.
יא ויאמר נתן, אל-בת-שבע אם-שלמה לאמר, הלוא שמעת, כי מלך אדניהו בן-חגית; ואדנינו דוד, לא ידע.
יב ועתה, לכי איעצך נא עצה: ומלטי, את-נפשך, ואת-נפש בנך, שלמה.
יג לכי ובאי אל-המלך דוד, ואמרת אליו הלא-אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר, כי-שלמה בנך ימלך אחרי, והוא ישב על-כסאי; ומדוע, מלך אדניהו.
יד הנה, עודך מדברת שם--עם-המלך; ואני אבוא אחריך, ומלאתי את-דבריך.
טו ותבא בת-שבע אל-המלך החדרה, והמלך זקן מאד; ואבישג, השונמית, משרת, את-המלך.
טז ותקד בת-שבע, ותשתחו למלך; ויאמר המלך, מה-לך.
יז ותאמר לו, אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך, כי-שלמה בנך, ימלך אחרי; והוא, ישב על-כסאי.
יח ועתה, הנה אדניה מלך; ועתה אדני המלך, לא ידעת.
יט ויזבח שור ומריא-וצאן, לרב, {פ}
ויקרא לכל-בני המלך, ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא; ולשלמה עבדך, לא קרא.
כ ואתה אדני המלך, עיני כל-ישראל עליך: להגיד להם--מי ישב על-כסא אדני-המלך, אחריו.
כא והיה, כשכב אדני-המלך עם-אבתיו; והייתי, אני ובני שלמה--חטאים.
כב והנה עודנה מדברת, עם-המלך; ונתן הנביא, בא.
כג ויגידו למלך לאמר, הנה נתן הנביא; ויבא לפני המלך, וישתחו למלך על-אפיו ארצה.
כד ויאמר, נתן, אדני המלך, אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי; והוא, ישב על-כסאי.
כה כי ירד היום, ויזבח שור ומריא-וצאן לרב, ויקרא לכל-בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן, והנם אכלים ושתים לפניו; ויאמרו, יחי המלך אדניהו.
כו ולי אני-עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן-יהוידע, ולשלמה עבדך--לא קרא.
כז אם, מאת אדני המלך, נהיה, הדבר הזה; ולא הודעת, את-עבדיך עבדך, מי ישב על-כסא אדני-המלך, אחריו. {ס}
כח ויען המלך דוד ויאמר, קראו-לי לבת-שבע; ותבא לפני המלך, ותעמד לפני המלך. כט וישבע המלך, ויאמר: חי-יהוה, אשר-פדה את-נפשי מכל-צרה. ל כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל, לאמר, כי-שלמה בנך ימלך אחרי, והוא ישב על-כסאי תחתי: כי כן אעשה, היום הזה. לא ותקד בת-שבע אפים ארץ, ותשתחו למלך; ותאמר--יחי אדני המלך דוד, לעלם. {פ}
לב ויאמר המלך דוד, קראו-לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא, ולבניהו, בן-יהוידע; ויבאו, לפני המלך. לג ויאמר המלך להם, קחו עמכם את-עבדי אדניכם, והרכבתם את-שלמה בני, על-הפרדה אשר-לי; והורדתם אתו, אל-גחון. לד ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא, למלך--על-ישראל; ותקעתם, בשופר, ואמרתם, יחי המלך שלמה. לה ועליתם אחריו, ובא וישב על-כסאי, והוא ימלך, תחתי; ואתו צויתי להיות נגיד, על-ישראל ועל-יהודה. לו ויען בניהו בן-יהוידע את-המלך, ויאמר אמן: כן יאמר יהוה, אלהי אדני המלך. לז כאשר היה יהוה עם-אדני המלך, כן יהי יהיה עם-שלמה; ויגדל, את-כסאו, מכסא, אדני המלך דוד. לח וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן-יהוידע, והכרתי והפלתי, וירכבו את-שלמה, על-פרדת המלך דוד; וילכו אתו, על-גחון. לט ויקח צדוק הכהן את-קרן השמן, מן-האהל, וימשח, את-שלמה; ויתקעו, בשופר, ויאמרו כל-העם, יחי המלך שלמה. מ ויעלו כל-העם, אחריו, והעם מחללים בחללים, ושמחים שמחה גדולה; ותבקע הארץ, בקולם. מא וישמע אדניהו, וכל-הקראים אשר אתו, והם, כלו לאכל; וישמע יואב, את-קול השופר, ויאמר, מדוע קול-הקריה הומה. מב עודנו מדבר, והנה יונתן בן-אביתר הכהן בא; ויאמר אדניהו בא, כי איש חיל אתה וטוב תבשר. מג ויען, יונתן, ויאמר, לאדניהו: אבל, אדנינו המלך-דוד המליך את-שלמה. מד וישלח אתו-המלך את-צדוק הכהן ואת-נתן הנביא, ובניהו בן-יהוידע, והכרתי, והפלתי; וירכבו אתו, על פרדת המלך. מה וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון, ויעלו משם שמחים, ותהם, הקריה; הוא הקול, אשר שמעתם. מו וגם ישב שלמה, על כסא המלוכה. מז וגם-באו עבדי המלך, לברך את-אדנינו המלך דוד לאמר, ייטב אלהיך אלהים את-שם שלמה משמך, ויגדל את-כסאו מכסאך; וישתחו המלך, על-המשכב. מח וגם-ככה, אמר המלך: ברוך יהוה אלהי ישראל, אשר נתן היום ישב על-כסאי--ועיני ראות. מט ויחרדו, ויקמו, כל-הקראים, אשר לאדניהו; וילכו, איש לדרכו. נ ואדניהו, ירא מפני שלמה; ויקם וילך, ויחזק בקרנות המזבח. נא ויגד לשלמה, לאמר, הנה אדניהו, ירא את-המלך שלמה; והנה אחז בקרנות המזבח, לאמר, ישבע-לי כיום המלך שלמה, אם-ימית את-עבדו בחרב. נב ויאמר שלמה--אם יהיה לבן-חיל, לא-יפל משערתו ארצה; ואם-רעה תמצא-בו, ומת. נג וישלח המלך שלמה, ויורדהו מעל המזבח, ויבא, וישתחו למלך שלמה; ויאמר-לו שלמה, לך לביתך. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה