תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל ב פרק כד

א ויסף, אף-יהוה, לחרות, בישראל; ויסת את-דוד בהם לאמר, לך מנה את-ישראל ואת-יהודה.  ב ויאמר המלך אל-יואב שר-החיל אשר-אתו, שוט-נא בכל-שבטי ישראל מדן ועד-באר שבע, ופקדו, את-העם; וידעתי, את מספר העם.  {ס}

ג ויאמר יואב אל-המלך, ויוסף יהוה אלהיך אל-העם כהם וכהם מאה פעמים, ועיני אדני-המלך, ראות; ואדני המלך, למה חפץ בדבר הזה.  ד ויחזק דבר-המלך אל-יואב, ועל שרי החיל; ויצא יואב ושרי החיל, לפני המלך, לפקד את-העם, את-ישראל.  ה ויעברו, את-הירדן; ויחנו בערוער, ימין העיר אשר בתוך-הנחל הגד--ואל-יעזר.  ו ויבאו, הגלעדה, ואל-ארץ תחתים, חדשי; ויבאו דנה יען, וסביב אל-צידון.  ז ויבאו, מבצר-צר, וכל-ערי החוי, והכנעני; ויצאו אל-נגב יהודה, באר שבע.  ח וישטו, בכל-הארץ; ויבאו מקצה תשעה חדשים, ועשרים יום--ירושלם.  ט ויתן יואב את-מספר מפקד-העם, אל-המלך; ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש-חיל, שלף חרב, ואיש יהודה, חמש-מאות אלף איש.  י ויך לב-דוד אתו, אחרי-כן ספר את-העם;  {פ}
 
ויאמר דוד אל-יהוה, חטאתי מאד אשר עשיתי, ועתה יהוה העבר-נא את-עון עבדך, כי נסכלתי מאד.  יא ויקם דוד, בבקר;  {פ}
 
ודבר-יהוה, היה אל-גד הנביא, חזה דוד, לאמר.  יב הלוך ודברת אל-דוד, כה אמר יהוה--שלש, אנכי נוטל עליך:  בחר-לך אחת-מהם, ואעשה-לך.  יג ויבא-גד אל-דוד, ויגד-לו; ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם-שלשה חדשים נסך לפני-צריך והוא רדפך, ואם-היות שלשת ימים דבר בארצך--עתה דע וראה, מה-אשיב שלחי דבר.  {ס}

יד ויאמר דוד אל-גד, צר-לי מאד; נפלה-נא ביד-יהוה כי-רבים רחמו, וביד-אדם אל-אפלה.  טו ויתן יהוה דבר בישראל, מהבקר ועד-עת מועד; וימת מן-העם, מדן ועד-באר שבע, שבעים אלף, איש.  טז וישלח ידו המלאך ירושלם, לשחתה, וינחם יהוה אל-הרעה, ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך; ומלאך יהוה היה, עם-גרן האורנה (הארונה) היבסי.  {ס}

יז ויאמר דוד אל-יהוה בראתו את-המלאך המכה בעם, ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי, ואלה הצאן, מה עשו:  תהי נא ידך בי, ובבית אבי.  {פ}

יח ויבא-גד אל-דוד, ביום ההוא; ויאמר לו, עלה הקם ליהוה מזבח, בגרן, ארניה (ארונה) היבסי.  יט ויעל דוד כדבר-גד, כאשר צוה יהוה.  כ וישקף ארונה, וירא את-המלך ואת-עבדיו, עברים, עליו; ויצא ארונה, וישתחו למלך אפיו ארצה.  כא ויאמר ארונה, מדוע בא אדני-המלך אל-עבדו; ויאמר דוד לקנות מעמך את-הגרן, לבנות מזבח ליהוה, ותעצר המגפה, מעל העם.  כב ויאמר ארונה אל-דוד, יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו; ראה הבקר לעלה, והמרגים וכלי הבקר לעצים.  כג הכל, נתן ארונה המלך--למלך;  {ס}  ויאמר ארונה אל-המלך, יהוה אלהיך ירצך.  כד ויאמר המלך אל-ארונה, לא כי-קנו אקנה מאותך במחיר, ולא אעלה ליהוה אלהי, עלות חנם; ויקן דוד את-הגרן ואת-הבקר, בכסף שקלים חמשים.  כה ויבן שם דוד מזבח ליהוה, ויעל עלות ושלמים; ויעתר יהוה לארץ, ותעצר המגפה מעל ישראל.  {ש}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?