דברים

א,א אלה הדברים, אשר דבר משה אל-כל-ישראל, בעבר, הירדן:  במדבר בערבה מול סוף בין-פארן ובין-תפל, ולבן וחצרת--ודי זהב.  א,ב אחד עשר יום מחרב, דרך הר-שעיר, עד, קדש ברנע.  א,ג ויהי בארבעים שנה, בעשתי-עשר חדש באחד לחדש; דבר משה, אל-בני ישראל, ככל אשר צוה יהוה אתו, אלהם.  א,ד אחרי הכתו, את סיחן מלך האמרי, אשר יושב, בחשבון--ואת, עוג מלך הבשן, אשר-יושב בעשתרת, באדרעי.  א,ה בעבר הירדן, בארץ מואב, הואיל משה, באר את-התורה הזאת לאמר.  א,ו יהוה אלהינו דבר אלינו, בחרב לאמר:  רב-לכם שבת, בהר הזה.  א,ז פנו וסעו לכם, ובאו הר האמרי ואל-כל-שכניו, בערבה בהר ובשפלה ובנגב, ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון, עד-הנהר הגדל נהר-פרת.  א,ח ראה נתתי לפניכם, את-הארץ; באו, ורשו את-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם, ולזרעם אחריהם.  א,ט ואמר אלכם, בעת ההוא לאמר:  לא-אוכל לבדי, שאת אתכם.  א,י יהוה אלהיכם, הרבה אתכם; והנכם היום, ככוכבי השמים לרב.  א,יא יהוה אלהי אבותכם, יסף עליכם ככם--אלף פעמים; ויברך אתכם, כאשר דבר לכם.  א,יב איכה אשא, לבדי, טרחכם ומשאכם, וריבכם.  א,יג הבו לכם אנשים חכמים ונבנים, וידעים--לשבטיכם; ואשימם, בראשיכם.  א,יד ותענו, אתי; ותאמרו, טוב-הדבר אשר-דברת לעשות.  א,טו ואקח את-ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידעים, ואתן אותם ראשים, עליכם:  שרי אלפים ושרי מאות, ושרי חמשים ושרי עשרת, ושטרים, לשבטיכם.  א,טז ואצוה, את-שפטיכם, בעת ההוא, לאמר:  שמע בין-אחיכם ושפטתם צדק, בין-איש ובין-אחיו ובין גרו.  א,יז לא-תכירו פנים במשפט, כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני-איש, כי המשפט לאלהים הוא; והדבר אשר יקשה מכם, תקרבון אלי ושמעתיו.  א,יח ואצוה אתכם, בעת ההוא, את כל-הדברים, אשר תעשון.  א,יט ונסע מחרב, ונלך את כל-המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי, כאשר צוה יהוה אלהינו, אתנו; ונבא, עד קדש ברנע.  א,כ ואמר, אלכם:  באתם עד-הר האמרי, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו.  א,כא ראה נתן יהוה אלהיך, לפניך--את-הארץ:  עלה רש, כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל-תירא, ואל-תחת.  א,כב ותקרבון אלי, כלכם, ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו, ויחפרו-לנו את-הארץ; וישבו אתנו, דבר--את-הדרך אשר נעלה-בה, ואת הערים אשר נבא אליהן.  א,כג וייטב בעיני, הדבר; ואקח מכם שנים עשר אנשים, איש אחד לשבט.  א,כד ויפנו ויעלו ההרה, ויבאו עד-נחל אשכל; וירגלו, אתה.  א,כה ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורדו אלינו; וישבו אתנו דבר, ויאמרו, טובה הארץ, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו.  א,כו ולא אביתם, לעלת; ותמרו, את-פי יהוה אלהיכם.  א,כז ותרגנו באהליכם, ותאמרו, בשנאת יהוה אתנו, הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי, להשמידנו.  א,כח אנה אנחנו עלים, אחינו המסו את-לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו, ערים גדלת ובצורת, בשמים; וגם-בני ענקים, ראינו שם.  א,כט ואמר, אלכם:  לא-תערצון ולא-תיראון, מהם.  א,ל יהוה אלהיכם ההלך לפניכם, הוא ילחם לכם:  ככל אשר עשה אתכם, במצרים--לעיניכם.  א,לא ובמדבר, אשר ראית, אשר נשאך יהוה אלהיך, כאשר ישא-איש את-בנו--בכל-הדרך אשר הלכתם, עד-באכם עד-המקום הזה.  א,לב ובדבר, הזה--אינכם, מאמינם, ביהוה, אלהיכם.  א,לג ההלך לפניכם בדרך, לתור לכם מקום--לחנתכם:  באש לילה, לראתכם בדרך אשר תלכו-בה, ובענן, יומם.  א,לד וישמע יהוה, את-קול דבריכם; ויקצף, וישבע לאמר.  א,לה אם-יראה איש באנשים האלה, הדור הרע הזה--את, הארץ הטובה, אשר נשבעתי, לתת לאבתיכם.  א,לו זולתי כלב בן-יפנה, הוא יראנה, ולו-אתן את-הארץ אשר דרך-בה, ולבניו--יען, אשר מלא אחרי יהוה.  א,לז גם-בי התאנף יהוה, בגללכם לאמר:  גם-אתה, לא-תבא שם.  א,לח יהושע בן-נון העמד לפניך, הוא יבא שמה; אתו חזק, כי-הוא ינחלנה את-ישראל.  א,לט וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, ובניכם אשר לא-ידעו היום טוב ורע--המה, יבאו שמה; ולהם אתננה, והם יירשוה.  א,מ ואתם, פנו לכם; וסעו המדברה, דרך ים-סוף.  א,מא ותענו ותאמרו אלי, חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו, ככל אשר-צונו יהוה אלהינו; ותחגרו, איש את-כלי מלחמתו, ותהינו, לעלת ההרה.  א,מב ויאמר יהוה אלי, אמר להם לא תעלו ולא-תלחמו--כי אינני, בקרבכם; ולא, תנגפו, לפני, איביכם.  א,מג ואדבר אליכם, ולא שמעתם; ותמרו את-פי יהוה, ותזדו ותעלו ההרה.  א,מד ויצא האמרי הישב בהר ההוא, לקראתכם, וירדפו אתכם, כאשר תעשינה הדברים; ויכתו אתכם בשעיר, עד-חרמה.  א,מה ותשבו ותבכו, לפני יהוה; ולא-שמע יהוה בקלכם, ולא האזין אליכם.  א,מו ותשבו בקדש, ימים רבים, כימים, אשר ישבתם.  ב,א ונפן ונסע המדברה, דרך ים-סוף, כאשר דבר יהוה, אלי; ונסב את-הר-שעיר, ימים רבים.  {ס}

ב,ב ויאמר יהוה, אלי לאמר.  ב,ג רב-לכם, סב את-ההר הזה; פנו לכם, צפנה.  ב,ד ואת-העם, צו לאמר, אתם עברים בגבול אחיכם בני-עשו, הישבים בשעיר; וייראו מכם, ונשמרתם מאד.  ב,ה אל-תתגרו בם--כי לא-אתן לכם מארצם, עד מדרך כף-רגל:  כי-ירשה לעשו, נתתי את-הר שעיר.  ב,ו אכל תשברו מאתם בכסף, ואכלתם; וגם-מים תכרו מאתם, בכסף--ושתיתם.  ב,ז כי יהוה אלהיך ברכך, בכל מעשה ידך--ידע לכתך, את-המדבר הגדל הזה:  זה ארבעים שנה, יהוה אלהיך עמך--לא חסרת, דבר.  ב,ח ונעבר מאת אחינו בני-עשו, הישבים בשעיר, מדרך הערבה, מאילת ומעצין גבר;  {ס}  ונפן, ונעבר, דרך, מדבר מואב.  ב,ט ויאמר יהוה אלי, אל-תצר את-מואב, ואל-תתגר בם, מלחמה:  כי לא-אתן לך מארצו, ירשה--כי לבני-לוט, נתתי את-ער ירשה.  ב,י האמים לפנים, ישבו בה--עם גדול ורב ורם, כענקים.  ב,יא רפאים יחשבו אף-הם, כענקים; והמאבים, יקראו להם אמים.  ב,יב ובשעיר ישבו החרים, לפנים, ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם, וישבו תחתם:  כאשר עשה ישראל, לארץ ירשתו, אשר-נתן יהוה, להם.  ב,יג עתה, קמו ועברו לכם--את-נחל זרד; ונעבר, את-נחל זרד.  ב,יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע, עד אשר-עברנו את-נחל זרד, שלשים ושמנה, שנה--עד-תם כל-הדור אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה, להם.  ב,טו וגם יד-יהוה היתה בם, להמם מקרב המחנה, עד, תמם.  ב,טז ויהי כאשר-תמו כל-אנשי המלחמה, למות--מקרב העם.  {ס}

ב,יז וידבר יהוה, אלי לאמר.  ב,יח אתה עבר היום את-גבול מואב, את-ער.  ב,יט וקרבת, מול בני עמון--אל-תצרם, ואל-תתגר בם:  כי לא-אתן מארץ בני-עמון לך, ירשה--כי לבני-לוט, נתתיה ירשה.  ב,כ ארץ-רפאים תחשב, אף-הוא:  רפאים ישבו-בה, לפנים, והעמנים, יקראו להם זמזמים.  ב,כא עם גדול ורב ורם, כענקים; וישמידם יהוה מפניהם, ויירשם וישבו תחתם.  ב,כב כאשר עשה לבני עשו, הישבים בשעיר--אשר השמיד את-החרי, מפניהם, ויירשם וישבו תחתם, עד היום הזה.  ב,כג והעוים הישבים בחצרים, עד-עזה--כפתרים היצאים מכפתר, השמידם וישבו תחתם.  ב,כד קומו סעו, ועברו את-נחל ארנן--ראה נתתי בידך את-סיחן מלך-חשבון האמרי ואת-ארצו, החל רש; והתגר בו, מלחמה.  ב,כה היום הזה, אחל תת פחדך ויראתך, על-פני העמים, תחת כל-השמים--אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך.  ב,כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל-סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמר.  ב,כז אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך:  לא אסור, ימין ושמאול.  ב,כח אכל בכסף תשברני ואכלתי, ומים בכסף תתן-לי ושתיתי; רק, אעברה ברגלי.  ב,כט כאשר עשו-לי בני עשו, הישבים בשעיר, והמואבים, הישבים בער--עד אשר-אעבר, את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו.  ב,ל ולא אבה, סיחן מלך חשבון, העברנו, בו:  כי-הקשה יהוה אלהיך את-רוחו, ואמץ את-לבבו, למען תתו בידך, כיום הזה.  {ס}

ב,לא ויאמר יהוה, אלי, ראה החלתי תת לפניך, את-סיחן ואת-ארצו; החל רש, לרשת את-ארצו.  ב,לב ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--יהצה.  ב,לג ויתנהו יהוה אלהינו, לפנינו; ונך אתו ואת-בנו, ואת-כל-עמו.  ב,לד ונלכד את-כל-עריו, בעת ההוא, ונחרם את-כל-עיר מתם, והנשים והטף:  לא השארנו, שריד.  ב,לה רק הבהמה, בזזנו לנו, ושלל הערים, אשר לכדנו.  ב,לו מערער אשר על-שפת-נחל ארנן והעיר אשר בנחל, ועד-הגלעד, לא היתה קריה, אשר שגבה ממנו:  את-הכל, נתן יהוה אלהינו לפנינו.  ב,לז רק אל-ארץ בני-עמון, לא קרבת:  כל-יד נחל יבק, וערי ההר, וכל אשר-צוה, יהוה אלהינו.  ג,א ונפן ונעל, דרך הבשן; ויצא עוג מלך-הבשן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--אדרעי.  ג,ב ויאמר יהוה אלי, אל-תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת-כל-עמו, ואת-ארצו; ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון.  ג,ג ויתן יהוה אלהינו בידנו, גם את-עוג מלך-הבשן--ואת-כל-עמו; ונכהו, עד-בלתי השאיר-לו שריד.  ג,ד ונלכד את-כל-עריו, בעת ההוא--לא היתה קריה, אשר לא-לקחנו מאתם:  ששים עיר כל-חבל ארגב, ממלכת עוג בבשן.  ג,ה כל-אלה ערים בצרת, חומה גבהה--דלתים ובריח:  לבד מערי הפרזי, הרבה מאד.  ג,ו ונחרם אותם--כאשר עשינו, לסיחן מלך חשבון:  החרם כל-עיר מתם, הנשים והטף.  ג,ז וכל-הבהמה ושלל הערים, בזונו לנו.  ג,ח ונקח בעת ההוא, את-הארץ, מיד שני מלכי האמרי, אשר בעבר הירדן--מנחל ארנן, עד-הר חרמון.  ג,ט צידנים יקראו לחרמון, שרין; והאמרי, יקראו-לו שניר.  ג,י כל ערי המישר, וכל-הגלעד וכל-הבשן, עד-סלכה, ואדרעי--ערי ממלכת עוג, בבשן.  ג,יא כי רק-עוג מלך הבשן, נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל, הלה הוא ברבת בני עמון:  תשע אמות ארכה, וארבע אמות רחבה--באמת-איש.  ג,יב ואת-הארץ הזאת ירשנו, בעת ההוא; מערער אשר-על-נחל ארנן, וחצי הר-הגלעד ועריו--נתתי, לראובני ולגדי.  ג,יג ויתר הגלעד וכל-הבשן, ממלכת עוג--נתתי, לחצי שבט המנשה:  כל חבל הארגב לכל-הבשן, ההוא יקרא ארץ רפאים.  ג,יד יאיר בן-מנשה, לקח את-כל-חבל ארגב, עד-גבול הגשורי, והמעכתי; ויקרא אתם על-שמו את-הבשן חות יאיר, עד היום הזה.  ג,טו ולמכיר, נתתי את-הגלעד.  ג,טז ולראובני ולגדי נתתי מן-הגלעד, ועד-נחל ארנן, תוך הנחל, וגבל--ועד יבק הנחל, גבול בני עמון.  ג,יז והערבה, והירדן וגבל--מכנרת, ועד ים הערבה ים המלח, תחת אשדת הפסגה, מזרחה.  ג,יח ואצו אתכם, בעת ההוא לאמר:  יהוה אלהיכם, נתן לכם את-הארץ הזאת לרשתה--חלוצים תעברו לפני אחיכם בני-ישראל, כל-בני-חיל.  ג,יט רק נשיכם וטפכם, ומקנכם, ידעתי, כי-מקנה רב לכם--ישבו, בעריכם, אשר נתתי, לכם.  ג,כ עד אשר-יניח יהוה לאחיכם, ככם, וירשו גם-הם, את-הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן; ושבתם, איש לירשתו, אשר נתתי, לכם.  ג,כא ואת-יהושוע צויתי, בעת ההוא לאמר:  עיניך הראת, את כל-אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה--כן-יעשה יהוה לכל-הממלכות, אשר אתה עבר שמה.  ג,כב לא, תיראום:  כי יהוה אלהיכם, הוא הנלחם לכם.  {ס}

ג,כג ואתחנן, אל-יהוה, בעת ההוא, לאמר.  ג,כד אדני יהוה, אתה החלות להראות את-עבדך, את-גדלך, ואת-ידך החזקה--אשר מי-אל בשמים ובארץ, אשר-יעשה כמעשיך וכגבורתך.  ג,כה אעברה-נא, ואראה את-הארץ הטובה, אשר, בעבר הירדן:  ההר הטוב הזה, והלבנן.  ג,כו ויתעבר יהוה בי למענכם, ולא שמע אלי; ויאמר יהוה אלי, רב-לך--אל-תוסף דבר אלי עוד, בדבר הזה.  ג,כז עלה ראש הפסגה, ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך:  כי-לא תעבר, את-הירדן הזה.  ג,כח וצו את-יהושע, וחזקהו ואמצהו:  כי-הוא יעבר, לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם, את-הארץ אשר תראה.  ג,כט ונשב בגיא, מול בית פעור.  {פ}

ד,א ועתה ישראל, שמע אל-החקים ואל-המשפטים, אשר אנכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר יהוה אלהי אבתיכם, נתן לכם.  ד,ב לא תספו, על-הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמר, את-מצות יהוה אלהיכם, אשר אנכי, מצוה אתכם.  ד,ג עיניכם, הראות, את אשר-עשה יהוה, בבעל פעור:  כי כל-האיש, אשר הלך אחרי בעל-פעור--השמידו יהוה אלהיך, מקרבך.  ד,ד ואתם, הדבקים, ביהוה, אלהיכם--חיים כלכם, היום.  ד,ה ראה למדתי אתכם, חקים ומשפטים, כאשר צוני, יהוה אלהי:  לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה.  ד,ו ושמרתם, ועשיתם--כי הוא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים:  אשר ישמעון, את כל-החקים האלה, ואמרו רק עם-חכם ונבון, הגוי הגדול הזה.  ד,ז כי מי-גוי גדול, אשר-לו אלהים קרבים אליו, כיהוה אלהינו, בכל-קראנו אליו.  ד,ח ומי גוי גדול, אשר-לו חקים ומשפטים צדיקם, ככל התורה הזאת, אשר אנכי נתן לפניכם היום.  ד,ט רק השמר לך ושמר נפשך מאד, פן-תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך ופן-יסורו מלבבך, כל, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך.  ד,י יום, אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב, באמר יהוה אלי הקהל-לי את-העם, ואשמעם את-דברי:  אשר ילמדון ליראה אתי, כל-הימים אשר הם חיים על-האדמה, ואת-בניהם, ילמדון.  ד,יא ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בער באש, עד-לב השמים--חשך, ענן וערפל.  ד,יב וידבר יהוה אליכם, מתוך האש:  קול דברים אתם שמעים, ותמונה אינכם ראים זולתי קול.  ד,יג ויגד לכם את-בריתו, אשר צוה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על-שני לחות אבנים.  ד,יד ואתי צוה יהוה, בעת ההוא, ללמד אתכם, חקים ומשפטים:  לעשתכם אתם--בארץ, אשר אתם עברים שמה לרשתה.  ד,טו ונשמרתם מאד, לנפשתיכם:  כי לא ראיתם, כל-תמונה, ביום דבר יהוה אליכם בחרב, מתוך האש.  ד,טז פן-תשחתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל-סמל:  תבנית זכר, או נקבה.  ד,יז תבנית, כל-בהמה אשר בארץ; תבנית כל-צפור כנף, אשר תעוף בשמים.  ד,יח תבנית, כל-רמש באדמה; תבנית כל-דגה אשר-במים, מתחת לארץ.  ד,יט ופן-תשא עיניך השמימה, וראית את-השמש ואת-הירח ואת-הכוכבים כל צבא השמים, ונדחת והשתחוית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלהיך, אתם, לכל העמים, תחת כל-השמים.  ד,כ ואתכם לקח יהוה, ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה.  ד,כא ויהוה התאנף-בי, על-דבריכם; וישבע, לבלתי עברי את-הירדן, ולבלתי-בא אל-הארץ הטובה, אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה.  ד,כב כי אנכי מת בארץ הזאת, אינני עבר את-הירדן; ואתם, עברים, וירשתם, את-הארץ הטובה הזאת.  ד,כג השמרו לכם, פן-תשכחו את-ברית יהוה אלהיכם, אשר כרת, עמכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כל, אשר צוך יהוה אלהיך.  ד,כד כי יהוה אלהיך, אש אכלה הוא:  אל, קנא.  {פ}

ד,כה כי-תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כל, ועשיתם הרע בעיני יהוה-אלהיך, להכעיסו.  ד,כו העידתי בכם היום את-השמים ואת-הארץ, כי-אבד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עברים את-הירדן שמה לרשתה:  לא-תאריכן ימים עליה, כי השמד תשמדון.  ד,כז והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגוים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה.  ד,כח ועבדתם-שם אלהים, מעשה ידי אדם:  עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחן.  ד,כט ובקשתם משם את-יהוה אלהיך, ומצאת:  כי תדרשנו, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  ד,ל בצר לך--ומצאוך, כל הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד-יהוה אלהיך, ושמעת בקלו.  ד,לא כי אל רחום יהוה אלהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את-ברית אבתיך, אשר נשבע להם.  ד,לב כי שאל-נא לימים ראשנים אשר-היו לפניך, למן-היום אשר ברא אלהים אדם על-הארץ, ולמקצה השמים, ועד-קצה השמים:  הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמהו.  ד,לג השמע עם קול אלהים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי.  ד,לד או הנסה אלהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדלים:  ככל אשר-עשה לכם יהוה אלהיכם, במצרים--לעיניך.  ד,לה אתה הראת לדעת, כי יהוה הוא האלהים:  אין עוד, מלבדו.  ד,לו מן-השמים השמיעך את-קלו, ליסרך; ועל-הארץ, הראך את-אשו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש.  ד,לז ותחת, כי אהב את-אבתיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוצאך בפניו בכחו הגדל, ממצרים.  ד,לח להוריש, גוים גדלים ועצמים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה.  ד,לט וידעת היום, והשבת אל-לבבך, כי יהוה הוא האלהים, בשמים ממעל ועל-הארץ מתחת:  אין, עוד.  ד,מ ושמרת את-חקיו ואת-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על-האדמה, אשר יהוה אלהיך נתן לך כל-הימים.  {פ}

ד,מא אז יבדיל משה שלש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש.  ד,מב לנס שמה רוצח, אשר ירצח את-רעהו בבלי-דעת, והוא לא-שנא לו, מתמל שלשם; ונס, אל-אחת מן-הערים האל--וחי.  ד,מג את-בצר במדבר בארץ המישר, לראובני; ואת-ראמת בגלעד לגדי, ואת-גולן בבשן למנשי.  ד,מד וזאת, התורה, אשר-שם משה, לפני בני ישראל.  ד,מה אלה, העדת, והחקים, והמשפטים--אשר דבר משה אל-בני ישראל, בצאתם ממצרים.  ד,מו בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצרים.  ד,מז ויירשו את-ארצו ואת-ארץ עוג מלך-הבשן, שני מלכי האמרי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש.  ד,מח מערער אשר על-שפת-נחל ארנן, ועד-הר שיאן--הוא חרמון.  ד,מט וכל-הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדת הפסגה.  {פ}

ה,א ויקרא משה, אל-כל-ישראל, ויאמר אלהם שמע ישראל את-החקים ואת-המשפטים, אשר אנכי דבר באזניכם היום; ולמדתם אתם, ושמרתם לעשתם.  ה,ב יהוה אלהינו, כרת עמנו ברית--בחרב.  ה,ג לא את-אבתינו, כרת יהוה את-הברית הזאת:  כי אתנו, אנחנו אלה פה היום כלנו חיים.  ה,ד פנים בפנים, דבר יהוה עמכם בהר--מתוך האש.  ה,ה אנכי עמד בין-יהוה וביניכם, בעת ההוא, להגיד לכם, את-דבר יהוה:  כי יראתם מפני האש, ולא-עליתם בהר לאמר.  {ס}

ה,ו אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים:  לא-יהיה לך אלהים אחרים, על-פני.  ה,ז לא-תעשה לך פסל, כל-תמונה, אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ.  ה,ח לא-תשתחוה להם, ולא תעבדם:  כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא--פקד עון אבות על-בנים ועל-שלשים ועל-רבעים, לשנאי.  ה,ט ועשה חסד, לאלפים--לאהבי, ולשמרי מצותו (מצותי).  {ס}

ה,י לא תשא את-שם-יהוה אלהיך, לשוא:  כי לא ינקה יהוה, את אשר-ישא את-שמו לשוא.  {ס}

ה,יא שמור את-יום השבת, לקדשו, כאשר צוך, יהוה אלהיך.  ה,יב ששת ימים תעבד, ועשית כל-מלאכתך.  ה,יג ויום, השביעי--שבת, ליהוה אלהיך:  לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמרך וכל-בהמתך, וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך, כמוך.  ה,יד וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויצאך יהוה אלהיך משם, ביד חזקה ובזרע נטויה; על-כן, צוך יהוה אלהיך, לעשות, את-יום השבת.  {ס}

ה,טו כבד את-אביך ואת-אמך, כאשר צוך יהוה אלהיך--למען יאריכן ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך.  {ס}

ה,טז לא תרצח,  {ס}  ולא תנאף;  {ס}  ולא תגנב,  {ס}  ולא-תענה ברעך עד שוא.  {ס}

ה,יז ולא תחמד, אשת רעך;  {ס}  ולא תתאוה בית רעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו, וכל, אשר לרעך.  {ס}

ה,יח את-הדברים האלה דבר יהוה אל-כל-קהלכם בהר, מתוך האש הענן והערפל--קול גדול, ולא יסף; ויכתבם, על-שני לחת אבנים, ויתנם, אלי.  ה,יט ויהי, כשמעכם את-הקול מתוך החשך, וההר, בער באש; ותקרבון אלי, כל-ראשי שבטיכם וזקניכם.  ה,כ ותאמרו, הן הראנו יהוה אלהינו את-כבדו ואת-גדלו, ואת-קלו שמענו, מתוך האש; היום הזה ראינו, כי-ידבר אלהים את-האדם וחי.  ה,כא ועתה, למה נמות, כי תאכלנו, האש הגדלה הזאת; אם-יספים אנחנו, לשמע את-קול יהוה אלהינו עוד--ומתנו.  ה,כב כי מי כל-בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך-האש, כמנו--ויחי.  ה,כג קרב אתה ושמע, את כל-אשר יאמר יהוה אלהינו; ואת תדבר אלינו, את כל-אשר ידבר יהוה אלהינו אליך--ושמענו ועשינו.  ה,כד וישמע יהוה את-קול דבריכם, בדברכם אלי; ויאמר יהוה אלי, שמעתי את-קול דברי העם הזה אשר דברו אליך--היטיבו, כל-אשר דברו.  ה,כה מי-יתן והיה לבבם זה להם, ליראה אתי ולשמר את-כל-מצותי--כל-הימים:  למען ייטב להם ולבניהם, לעלם.  ה,כו לך, אמר להם:  שובו לכם, לאהליכם.  ה,כז ואתה, פה עמד עמדי, ואדברה אליך את כל-המצוה והחקים והמשפטים, אשר תלמדם; ועשו בארץ, אשר אנכי נתן להם לרשתה.  ה,כח ושמרתם לעשות, כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם:  לא תסרו, ימין ושמאל.  ה,כט בכל-הדרך, אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם--תלכו:  למען תחיון, וטוב לכם, והארכתם ימים, בארץ אשר תירשון.  ו,א וזאת המצוה, החקים והמשפטים, אשר צוה יהוה אלהיכם, ללמד אתכם--לעשות בארץ, אשר אתם עברים שמה לרשתה.  ו,ב למען תירא את-יהוה אלהיך, לשמר את-כל-חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך, אתה ובנך ובן-בנך, כל ימי חייך--ולמען, יארכן ימיך.  ו,ג ושמעת ישראל, ושמרת לעשות, אשר ייטב לך, ואשר תרבון מאד:  כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך, לך--ארץ זבת חלב, ודבש.  {פ}

ו,ד שמע, ישראל:  יהוה אלהינו, יהוה אחדו,ה ואהבת, את יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך, ובכל-מאדך.  ו,ו והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום--על-לבבך.  ו,ז ושננתם לבניך, ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך.  ו,ח וקשרתם לאות, על-ידך; והיו לטטפת, בין עיניך.  ו,ט וכתבתם על-מזזות ביתך, ובשעריך.  {ס}

ו,י והיה כי יביאך יהוה אלהיך, אל-הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב--לתת לך:  ערים גדלת וטבת, אשר לא-בנית.  ו,יא ובתים מלאים כל-טוב, אשר לא-מלאת, וברת חצובים אשר לא-חצבת, כרמים וזיתים אשר לא-נטעת; ואכלת, ושבעת.  ו,יב השמר לך, פן-תשכח את-יהוה, אשר הוציאך מארץ מצרים, מבית עבדים.  ו,יג את-יהוה אלהיך תירא, ואתו תעבד; ובשמו, תשבע.  ו,יד לא תלכון, אחרי אלהים אחרים--מאלהי, העמים, אשר, סביבותיכם.  ו,טו כי אל קנא יהוה אלהיך, בקרבך:  פן-יחרה אף-יהוה אלהיך, בך, והשמידך, מעל פני האדמה.  {ס}

ו,טז לא תנסו, את-יהוה אלהיכם, כאשר נסיתם, במסה.  ו,יז שמור תשמרון, את-מצות יהוה אלהיכם, ועדתיו וחקיו, אשר צוך.  ו,יח ועשית הישר והטוב, בעיני יהוה--למען, ייטב לך, ובאת וירשת את-הארץ הטבה, אשר-נשבע יהוה לאבתיך.  ו,יט להדף את-כל-איביך, מפניך, כאשר, דבר יהוה.  {ס}

ו,כ כי-ישאלך בנך מחר, לאמר:  מה העדת, והחקים והמשפטים, אשר צוה יהוה אלהינו, אתכם.  ו,כא ואמרת לבנך, עבדים היינו לפרעה במצרים; ויציאנו יהוה ממצרים, ביד חזקה.  ו,כב ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים, בפרעה ובכל-ביתו--לעינינו.  ו,כג ואותנו, הוציא משם--למען, הביא אתנו, לתת לנו את-הארץ, אשר נשבע לאבתינו.  ו,כד ויצונו יהוה, לעשות את-כל-החקים האלה, ליראה, את-יהוה אלהינו--לטוב לנו כל-הימים, לחיתנו כהיום הזה.  ו,כה וצדקה, תהיה-לנו:  כי-נשמר לעשות את-כל-המצוה הזאת, לפני יהוה אלהינו--כאשר צונו.  {ס}

ז,א כי יביאך, יהוה אלהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה; ונשל גוים-רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי, והחוי והיבוסי--שבעה גוים, רבים ועצומים ממך.  ז,ב ונתנם יהוה אלהיך, לפניך--והכיתם:  החרם תחרים אתם, לא-תכרת להם ברית ולא תחנם.  ז,ג ולא תתחתן, בם:  בתך לא-תתן לבנו, ובתו לא-תקח לבנך.  ז,ד כי-יסיר את-בנך מאחרי, ועבדו אלהים אחרים; וחרה אף-יהוה בכם, והשמידך מהר.  ז,ה כי-אם-כה תעשו, להם--מזבחתיהם תתצו, ומצבתם תשברו; ואשירהם, תגדעון, ופסיליהם, תשרפון באש.  ז,ו כי עם קדוש אתה, ליהוה אלהיך:  בך בחר יהוה אלהיך, להיות לו לעם סגלה, מכל העמים, אשר על-פני האדמה.  ז,ז לא מרבכם מכל-העמים, חשק יהוה בכם--ויבחר בכם:  כי-אתם המעט, מכל-העמים.  ז,ח כי מאהבת יהוה אתכם, ומשמרו את-השבעה אשר נשבע לאבתיכם, הוציא יהוה אתכם, ביד חזקה; ויפדך מבית עבדים, מיד פרעה מלך-מצרים.  ז,ט וידעת, כי-יהוה אלהיך הוא האלהים:  האל, הנאמן--שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו, לאלף דור.  ז,י ומשלם לשנאיו אל-פניו, להאבידו:  לא יאחר לשנאו, אל-פניו ישלם-לו.  ז,יא ושמרת את-המצוה ואת-החקים ואת-המשפטים, אשר אנכי מצוך היום--לעשותם.  {פ}

ז,יב והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם, אתם--ושמר יהוה אלהיך לך, את-הברית ואת-החסד, אשר נשבע, לאבתיך.  ז,יג ואהבך, וברכך והרבך; וברך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך, שגר-אלפיך ועשתרת צאנך, על האדמה, אשר-נשבע לאבתיך לתת לך.  ז,יד ברוך תהיה, מכל-העמים:  לא-יהיה בך עקר ועקרה, ובבהמתך.  ז,טו והסיר יהוה ממך, כל-חלי; וכל-מדוי מצרים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך, ונתנם, בכל-שנאיך.  ז,טז ואכלת את-כל-העמים, אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא-תחוס עינך, עליהם; ולא תעבד את-אלהיהם, כי-מוקש הוא לך.  {ס}

ז,יז כי תאמר בלבבך, רבים הגוים האלה ממני; איכה אוכל, להורישם.  ז,יח לא תירא, מהם:  זכר תזכר, את אשר-עשה יהוה אלהיך, לפרעה, ולכל-מצרים.  ז,יט המסת הגדלת אשר-ראו עיניך, והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה, אשר הוצאך, יהוה אלהיך; כן-יעשה יהוה אלהיך, לכל-העמים, אשר-אתה ירא, מפניהם.  ז,כ וגם, את-הצרעה, ישלח יהוה אלהיך, בם:  עד-אבד, הנשארים והנסתרים--מפניך.  ז,כא לא תערץ, מפניהם:  כי-יהוה אלהיך בקרבך, אל גדול ונורא.  ז,כב ונשל יהוה אלהיך את-הגוים האל, מפניך--מעט מעט:  לא תוכל כלתם מהר, פן-תרבה עליך חית השדה.  ז,כג ונתנם יהוה אלהיך, לפניך; והמם מהומה גדלה, עד השמדם.  ז,כד ונתן מלכיהם, בידך, והאבדת את-שמם, מתחת השמים:  לא-יתיצב איש בפניך, עד השמדך אתם.  ז,כה פסילי אלהיהם, תשרפון באש; לא-תחמד כסף וזהב עליהם, ולקחת לך--פן תוקש בו, כי תועבת יהוה אלהיך הוא.  ז,כו ולא-תביא תועבה אל-ביתך, והיית חרם כמהו; שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, כי-חרם הוא.  {פ}

ח,א כל-המצוה, אשר אנכי מצוך היום--תשמרון לעשות:  למען תחיון ורביתם, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר-נשבע יהוה, לאבתיכם.  ח,ב וזכרת את-כל-הדרך, אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה--במדבר:  למען ענתך לנסתך, לדעת את-אשר בלבבך התשמר מצותו--אם-לא.  ח,ג ויענך, וירעבך, ויאכלך את-המן אשר לא-ידעת, ולא ידעון אבתיך:  למען הודיעך, כי לא על-הלחם לבדו יחיה האדם--כי על-כל-מוצא פי-יהוה, יחיה האדם.  ח,ד שמלתך לא בלתה, מעליך, ורגלך, לא בצקה--זה, ארבעים שנה.  ח,ה וידעת, עם-לבבך:  כי, כאשר ייסר איש את-בנו, יהוה אלהיך, מיסרך.  ח,ו ושמרת, את-מצות יהוה אלהיך, ללכת בדרכיו, וליראה אתו.  ח,ז כי יהוה אלהיך, מביאך אל-ארץ טובה:  ארץ, נחלי מים--עינת ותהמת, יצאים בבקעה ובהר.  ח,ח ארץ חטה ושערה, וגפן ותאנה ורמון; ארץ-זית שמן, ודבש.  ח,ט ארץ, אשר לא במסכנת תאכל-בה לחם--לא-תחסר כל, בה; ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצב נחשת.  ח,י ואכלת, ושבעת--וברכת את-יהוה אלהיך, על-הארץ הטבה אשר נתן-לך.  ח,יא השמר לך, פן-תשכח את-יהוה אלהיך, לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו, אשר אנכי מצוך היום.  ח,יב פן-תאכל, ושבעת; ובתים טבים תבנה, וישבת.  ח,יג ובקרך וצאנך ירבין, וכסף וזהב ירבה-לך; וכל אשר-לך, ירבה.  ח,יד ורם, לבבך; ושכחת את-יהוה אלהיך, המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים.  ח,טו המוליכך במדבר הגדל והנורא, נחש שרף ועקרב, וצמאון, אשר אין-מים; המוציא לך מים, מצור החלמיש.  ח,טז המאכלך מן במדבר, אשר לא-ידעון אבתיך:  למען ענתך, ולמען נסתך--להיטבך, באחריתך.  ח,יז ואמרת, בלבבך:  כחי ועצם ידי, עשה לי את-החיל הזה.  ח,יח וזכרת, את-יהוה אלהיך--כי הוא הנתן לך כח, לעשות חיל:  למען הקים את-בריתו אשר-נשבע לאבתיך, כיום הזה.  {פ}

ח,יט והיה, אם-שכח תשכח את-יהוה אלהיך, והלכת אחרי אלהים אחרים, ועבדתם והשתחוית להם--העדתי בכם היום, כי אבד תאבדון.  ח,כ כגוים, אשר יהוה מאביד מפניכם--כן, תאבדון:  עקב לא תשמעון, בקול יהוה אלהיכם.  {פ}

ט,א שמע ישראל, אתה עבר היום את-הירדן, לבא לרשת גוים, גדלים ועצמים ממך--ערים גדלת ובצרת, בשמים.  ט,ב עם-גדול ורם, בני ענקים:  אשר אתה ידעת, ואתה שמעת--מי יתיצב, לפני בני ענק.  ט,ג וידעת היום, כי יהוה אלהיך הוא-העבר לפניך אש אכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם, לפניך; והורשתם והאבדתם מהר, כאשר דבר יהוה לך.  ט,ד אל-תאמר בלבבך, בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר, בצדקתי הביאני יהוה, לרשת את-הארץ הזאת:  וברשעת הגוים האלה, יהוה מורישם מפניך.  ט,ה לא בצדקתך, ובישר לבבך, אתה בא, לרשת את-ארצם:  כי ברשעת הגוים האלה, יהוה אלהיך מורישם מפניך, ולמען הקים את-הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך, לאברהם ליצחק וליעקב.  ט,ו וידעת, כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את-הארץ הטובה הזאת--לרשתה:  כי עם-קשה-ערף, אתה.  ט,ז זכר, אל-תשכח, את אשר-הקצפת את-יהוה אלהיך, במדבר:  למן-היום אשר-יצאת מארץ מצרים, עד-באכם עד-המקום הזה, ממרים הייתם, עם-יהוה.  ט,ח ובחרב הקצפתם, את-יהוה; ויתאנף יהוה בכם, להשמיד אתכם.  ט,ט בעלתי ההרה, לקחת לוחת האבנים לוחת הברית, אשר-כרת יהוה, עמכם; ואשב בהר, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי.  ט,י ויתן יהוה אלי, את-שני לוחת האבנים--כתבים, באצבע אלהים; ועליהם, ככל-הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש--ביום הקהל.  ט,יא ויהי, מקץ ארבעים יום, וארבעים, לילה; נתן יהוה אלי, את-שני לחת האבנים--לחות הברית.  ט,יב ויאמר יהוה אלי, קום רד מהר מזה--כי שחת עמך, אשר הוצאת ממצרים:  סרו מהר, מן-הדרך אשר צויתם--עשו להם, מסכה.  ט,יג ויאמר יהוה, אלי לאמר:  ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-ערף הוא.  ט,יד הרף ממני, ואשמידם, ואמחה את-שמם, מתחת השמים; ואעשה, אותך, לגוי-עצום ורב, ממנו.  ט,טו ואפן, וארד מן-ההר, וההר, בער באש; ושני לוחת הברית, על שתי ידי.  ט,טז וארא, והנה חטאתם ליהוה אלהיכם--עשיתם לכם, עגל מסכה:  סרתם מהר--מן-הדרך, אשר-צוה יהוה אתכם.  ט,יז ואתפש, בשני הלחת, ואשלכם, מעל שתי ידי; ואשברם, לעיניכם.  ט,יח ואתנפל לפני יהוה כראשנה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי:  על כל-חטאתכם אשר חטאתם, לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו.  ט,יט כי יגרתי, מפני האף והחמה, אשר קצף יהוה עליכם, להשמיד אתכם; וישמע יהוה אלי, גם בפעם ההוא.  ט,כ ובאהרן, התאנף יהוה מאד--להשמידו; ואתפלל גם-בעד אהרן, בעת ההוא.  ט,כא ואת-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל, לקחתי ואשרף אתו באש, ואכת אתו טחון היטב, עד אשר-דק לעפר; ואשלך, את-עפרו, אל-הנחל, הירד מן-ההר.  ט,כב ובתבערה, ובמסה, ובקברת, התאוה--מקצפים הייתם, את-יהוה.  ט,כג ובשלח יהוה אתכם, מקדש ברנע לאמר, עלו ורשו את-הארץ, אשר נתתי לכם; ותמרו, את-פי יהוה אלהיכם, ולא האמנתם לו, ולא שמעתם בקלו.  ט,כד ממרים הייתם, עם-יהוה, מיום, דעתי אתכם.  ט,כה ואתנפל לפני יהוה, את ארבעים היום ואת-ארבעים הלילה--אשר התנפלתי:  כי-אמר יהוה, להשמיד אתכם.  ט,כו ואתפלל אל-יהוה, ואמר, אדני יהוה אל-תשחת עמך ונחלתך, אשר פדית בגדלך--אשר-הוצאת ממצרים, ביד חזקה.  ט,כז זכר, לעבדיך--לאברהם ליצחק, וליעקב:  אל-תפן, אל-קשי העם הזה, ואל-רשעו, ואל-חטאתו.  ט,כח פן-יאמרו, הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכלת יהוה, להביאם אל-הארץ אשר-דבר להם; ומשנאתו אותם, הוציאם להמתם במדבר.  ט,כט והם עמך, ונחלתך, אשר הוצאת בכחך הגדל, ובזרעך הנטויה.  {פ}

י,א בעת ההוא אמר יהוה אלי, פסל-לך שני-לוחת אבנים כראשנים, ועלה אלי, ההרה; ועשית לך, ארון עץ.  י,ב ואכתב, על-הלחת, את-הדברים, אשר היו על-הלחת הראשנים אשר שברת; ושמתם, בארון.  י,ג ואעש ארון עצי שטים, ואפסל שני-לחת אבנים כראשנים; ואעל ההרה, ושני הלחת בידי.  י,ד ויכתב על-הלחת כמכתב הראשון, את עשרת הדברים, אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש, ביום הקהל; ויתנם יהוה, אלי.  י,ה ואפן, וארד מן-ההר, ואשם את-הלחת, בארון אשר עשיתי; ויהיו שם, כאשר צוני יהוה.  י,ו ובני ישראל, נסעו מבארת בני-יעקן--מוסרה; שם מת אהרן ויקבר שם, ויכהן אלעזר בנו תחתיו.  י,ז משם נסעו, הגדגדה; ומן-הגדגדה יטבתה, ארץ נחלי מים.  י,ח בעת ההוא, הבדיל יהוה את-שבט הלוי, לשאת, את-ארון ברית-יהוה--לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו, עד היום הזה.  י,ט על-כן לא-היה ללוי, חלק ונחלה--עם-אחיו:  יהוה הוא נחלתו, כאשר דבר יהוה אלהיך לו.  י,י ואנכי עמדתי בהר, כימים הראשנים--ארבעים יום, וארבעים לילה; וישמע יהוה אלי, גם בפעם ההוא--לא-אבה יהוה, השחיתך.  י,יא ויאמר יהוה אלי, קום לך למסע לפני העם; ויבאו ויירשו את-הארץ, אשר-נשבעתי לאבתם לתת להם.  {פ}

י,יב ועתה, ישראל--מה יהוה אלהיך, שאל מעמך:  כי אם-ליראה את-יהוה אלהיך ללכת בכל-דרכיו, ולאהבה אתו, ולעבד את-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  י,יג לשמר את-מצות יהוה, ואת-חקתיו, אשר אנכי מצוך, היום--לטוב, לך.  י,יד הן ליהוה אלהיך, השמים ושמי השמים, הארץ, וכל-אשר-בה.  י,טו רק באבתיך חשק יהוה, לאהבה אותם; ויבחר בזרעם אחריהם, בכם מכל-העמים--כיום הזה.  י,טז ומלתם, את ערלת לבבכם; וערפכם--לא תקשו, עוד.  י,יז כי, יהוה אלהיכם--הוא אלהי האלהים, ואדני האדנים:  האל הגדל הגבר, והנורא, אשר לא-ישא פנים, ולא יקח שחד.  י,יח עשה משפט יתום, ואלמנה; ואהב גר, לתת לו לחם ושמלה.  י,יט ואהבתם, את-הגר:  כי-גרים הייתם, בארץ מצרים.  י,כ את-יהוה אלהיך תירא, אתו תעבד; ובו תדבק, ובשמו תשבע.  י,כא הוא תהלתך, והוא אלהיך--אשר-עשה אתך, את-הגדלת ואת-הנוראת האלה, אשר ראו, עיניך.  י,כב בשבעים נפש, ירדו אבתיך מצרימה; ועתה, שמך יהוה אלהיך, ככוכבי השמים, לרב.  יא,א ואהבת, את יהוה אלהיך; ושמרת משמרתו, וחקתיו ומשפטיו ומצותיו--כל-הימים.  יא,ב וידעתם, היום, כי לא את-בניכם אשר לא-ידעו ואשר לא-ראו, את-מוסר יהוה אלהיכם:  את-גדלו--את-ידו החזקה, וזרעו הנטויה.  יא,ג ואת-אתתיו, ואת-מעשיו, אשר עשה, בתוך מצרים--לפרעה מלך-מצרים, ולכל-ארצו.  יא,ד ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו, אשר הציף את-מי ים-סוף על-פניהם, ברדפם, אחריכם; ויאבדם יהוה, עד היום הזה.  יא,ה ואשר עשה לכם, במדבר, עד-באכם, עד-המקום הזה.  יא,ו ואשר עשה לדתן ולאבירם, בני אליאב בן-ראובן, אשר פצתה הארץ את-פיה, ותבלעם ואת-בתיהם ואת-אהליהם--ואת כל-היקום אשר ברגליהם, בקרב כל-ישראל.  יא,ז כי עיניכם הראת, את-כל-מעשה יהוה הגדל, אשר, עשה.  יא,ח ושמרתם, את-כל-המצוה, אשר אנכי מצוך, היום--למען תחזקו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר אתם עברים שמה, לרשתה.  יא,ט ולמען תאריכו ימים על-האדמה, אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב, ודבש.  {ס}

יא,י כי הארץ, אשר אתה בא-שמה לרשתה--לא כארץ מצרים הוא, אשר יצאתם משם:  אשר תזרע את-זרעך, והשקית ברגלך כגן הירק.  יא,יא והארץ, אשר אתם עברים שמה לרשתה--ארץ הרים, ובקעת; למטר השמים, תשתה-מים.  יא,יב ארץ, אשר-יהוה אלהיך דרש אתה:  תמיד, עיני יהוה אלהיך בה--מרשית השנה, ועד אחרית שנה.  {ס}

יא,יג והיה, אם-שמע תשמעו אל-מצותי, אשר אנכי מצוה אתכם, היום--לאהבה את-יהוה אלהיכם, ולעבדו, בכל-לבבכם, ובכל-נפשכם.  יא,יד ונתתי מטר-ארצכם בעתו, יורה ומלקוש; ואספת דגנך, ותירשך ויצהרך.  יא,טו ונתתי עשב בשדך, לבהמתך; ואכלת, ושבעת.  יא,טז השמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלהים אחרים, והשתחויתם, להם.  יא,יז וחרה אף-יהוה בכם, ועצר את-השמים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטבה, אשר יהוה, נתן לכם.  יא,יח ושמתם את-דברי אלה, על-לבבכם ועל-נפשכם; וקשרתם אתם לאות על-ידכם, והיו לטוטפת בין עיניכם.  יא,יט ולמדתם אתם את-בניכם, לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך.  יא,כ וכתבתם על-מזוזות ביתך, ובשעריך.  יא,כא למען ירבו ימיכם, וימי בניכם, על האדמה, אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם--כימי השמים, על-הארץ.  {ס}

יא,כב כי אם-שמר תשמרון את-כל-המצוה הזאת, אשר אנכי מצוה אתכם--לעשתה:  לאהבה את-יהוה אלהיכם, ללכת בכל-דרכיו--ולדבקה-בו.  יא,כג והוריש יהוה את-כל-הגוים האלה, מלפניכם; וירשתם גוים, גדלים ועצמים מכם.  יא,כד כל-המקום, אשר תדרך כף-רגלכם בו--לכם יהיה:  מן-המדבר והלבנון מן-הנהר נהר-פרת, ועד הים האחרון--יהיה, גבלכם.  יא,כה לא-יתיצב איש, בפניכם:  פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם, על-פני כל-הארץ אשר תדרכו-בה, כאשר, דבר לכם.  {ס}

יא,כו ראה, אנכי נתן לפניכם--היום:  ברכה, וקללה.  יא,כז את-הברכה--אשר תשמעו, אל-מצות יהוה אלהיכם, אשר אנכי מצוה אתכם, היום.  יא,כח והקללה, אם-לא תשמעו אל-מצות יהוה אלהיכם, וסרתם מן-הדרך, אשר אנכי מצוה אתכם היום:  ללכת, אחרי אלהים אחרים--אשר לא-ידעתם.  {ס}

יא,כט והיה, כי יביאך יהוה אלהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה--ונתתה את-הברכה על-הר גרזים, ואת-הקללה על-הר עיבל.  יא,ל הלא-המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני, הישב בערבה--מול, הגלגל, אצל, אלוני מרה.  יא,לא כי אתם, עברים את-הירדן, לבא לרשת את-הארץ, אשר-יהוה אלהיכם נתן לכם; וירשתם אתה, וישבתם-בה.  יא,לב ושמרתם לעשות, את כל-החקים ואת-המשפטים, אשר אנכי נתן לפניכם, היום.  יב,א אלה החקים והמשפטים, אשר תשמרון לעשות, בארץ, אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה:  כל-הימים--אשר-אתם חיים, על-האדמה.  יב,ב אבד תאבדון את-כל-המקמות אשר עבדו-שם הגוים, אשר אתם ירשים אתם--את-אלהיהם:  על-ההרים הרמים ועל-הגבעות, ותחת כל-עץ רענן.  יב,ג ונתצתם את-מזבחתם, ושברתם את-מצבתם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלהיהם תגדעון; ואבדתם את-שמם, מן-המקום ההוא.  יב,ד לא-תעשון כן, ליהוה אלהיכם.  יב,ה כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלהיכם, מכל-שבטיכם, לשום את-שמו, שם--לשכנו תדרשו, ובאת שמה.  יב,ו והבאתם שמה, עלתיכם וזבחיכם, ואת מעשרתיכם, ואת תרומת ידכם; ונדריכם, ונדבתיכם, ובכרת בקרכם, וצאנכם.  יב,ז ואכלתם-שם, לפני יהוה אלהיכם, ושמחתם בכל משלח ידכם, אתם ובתיכם--אשר ברכך, יהוה אלהיך.  יב,ח לא תעשון--ככל אשר אנחנו עשים פה, היום:  איש, כל-הישר בעיניו.  יב,ט כי לא-באתם, עד-עתה--אל-המנוחה, ואל-הנחלה, אשר-יהוה אלהיך, נתן לך.  יב,י ועברתם, את-הירדן, וישבתם בארץ, אשר-יהוה אלהיכם מנחיל אתכם; והניח לכם מכל-איביכם מסביב, וישבתם-בטח.  יב,יא והיה המקום, אשר-יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו, את כל-אשר אנכי מצוה אתכם:  עולתיכם וזבחיכם, מעשרתיכם ותרמת ידכם, וכל מבחר נדריכם, אשר תדרו ליהוה.  יב,יב ושמחתם, לפני יהוה אלהיכם--אתם ובניכם ובנתיכם, ועבדיכם ואמהתיכם; והלוי אשר בשעריכם, כי אין לו חלק ונחלה אתכם.  יב,יג השמר לך, פן-תעלה עלתיך, בכל-מקום, אשר תראה.  יב,יד כי אם-במקום אשר-יבחר יהוה, באחד שבטיך--שם, תעלה עלתיך; ושם תעשה, כל אשר אנכי מצוך.  יב,טו רק בכל-אות נפשך תזבח ואכלת בשר, כברכת יהוה אלהיך אשר נתן-לך--בכל-שעריך; הטמא והטהור יאכלנו, כצבי וכאיל.  יב,טז רק הדם, לא תאכלו:  על-הארץ תשפכנו, כמים.  יב,יז לא-תוכל לאכל בשעריך, מעשר דגנך ותירשך ויצהרך, ובכרת בקרך, וצאנך; וכל-נדריך אשר תדר, ונדבתיך ותרומת ידך.  יב,יח כי אם-לפני יהוה אלהיך תאכלנו, במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך; ושמחת, לפני יהוה אלהיך, בכל, משלח ידך.  יב,יט השמר לך, פן-תעזב את-הלוי, כל-ימיך, על-אדמתך.  {ס}

יב,כ כי-ירחיב יהוה אלהיך את-גבלך, כאשר דבר-לך, ואמרת אכלה בשר, כי-תאוה נפשך לאכל בשר--בכל-אות נפשך, תאכל בשר.  יב,כא כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך, כאשר צויתך--ואכלת, בשעריך, בכל, אות נפשך.  יב,כב אך, כאשר יאכל את-הצבי ואת-האיל--כן, תאכלנו:  הטמא, והטהור, יחדו, יאכלנו.  יב,כג רק חזק, לבלתי אכל הדם, כי הדם, הוא הנפש; ולא-תאכל הנפש, עם-הבשר.  יב,כד לא, תאכלנו:  על-הארץ תשפכנו, כמים.  יב,כה לא, תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך, כי-תעשה הישר בעיני יהוה.  יב,כו רק קדשיך אשר-יהיו לך, ונדריך, תשא ובאת, אל-המקום אשר-יבחר יהוה.  יב,כז ועשית עלתיך הבשר והדם, על-מזבח יהוה אלהיך; ודם-זבחיך, ישפך על-מזבח יהוה אלהיך, והבשר, תאכל.  יב,כח שמר ושמעת, את כל-הדברים האלה, אשר אנכי, מצוך:  למען ייטב לך ולבניך אחריך, עד-עולם--כי תעשה הטוב והישר, בעיני יהוה אלהיך.  {ס}

יב,כט כי-יכרית יהוה אלהיך את-הגוים, אשר אתה בא-שמה לרשת אותם--מפניך; וירשת אתם, וישבת בארצם.  יב,ל השמר לך, פן-תנקש אחריהם, אחרי, השמדם מפניך; ופן-תדרש לאלהיהם לאמר, איכה יעבדו הגוים האלה את-אלהיהם, ואעשה-כן, גם-אני.  יב,לא לא-תעשה כן, ליהוה אלהיך:  כי כל-תועבת יהוה אשר שנא, עשו לאלהיהם--כי גם את-בניהם ואת-בנתיהם, ישרפו באש לאלהיהם.  יג,א את כל-הדבר, אשר אנכי מצוה אתכם--אתו תשמרו, לעשות:  לא-תסף עליו, ולא תגרע ממנו.  {פ}

יג,ב כי-יקום בקרבך נביא, או חלם חלום; ונתן אליך אות, או מופת.  יג,ג ובא האות והמופת, אשר-דבר אליך לאמר:  נלכה אחרי אלהים אחרים, אשר לא-ידעתם--ונעבדם.  יג,ד לא תשמע, אל-דברי הנביא ההוא, או אל-חולם החלום, ההוא:  כי מנסה יהוה אלהיכם, אתכם, לדעת הישכם אהבים את-יהוה אלהיכם, בכל-לבבכם ובכל-נפשכם.  יג,ה אחרי יהוה אלהיכם תלכו, ואתו תיראו; ואת-מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו, ואתו תעבדו ובו תדבקון.  יג,ו והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת, כי דבר-סרה על-יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים--להדיחך מן-הדרך, אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה; ובערת הרע, מקרבך.  {ס}

יג,ז כי יסיתך אחיך בן-אמך או-בנך או-בתך או אשת חיקך, או רעך אשר כנפשך--בסתר לאמר:  נלכה, ונעבדה אלהים אחרים, אשר לא ידעת, אתה ואבתיך.  יג,ח מאלהי העמים, אשר סביבתיכם, הקרבים אליך, או הרחקים ממך--מקצה הארץ, ועד-קצה הארץ.  יג,ט לא-תאבה לו, ולא תשמע אליו; ולא-תחוס עינך עליו, ולא-תחמל ולא-תכסה עליו.  יג,י כי הרג תהרגנו, ידך תהיה-בו בראשונה להמיתו; ויד כל-העם, באחרנה.  יג,יא וסקלתו באבנים, ומת:  כי בקש, להדיחך מעל יהוה אלהיך, המוציאך מארץ מצרים, מבית עבדים.  יג,יב וכל-ישראל--ישמעו, ויראון; ולא-יוספו לעשות, כדבר הרע הזה--בקרבך.  {ס}

יג,יג כי-תשמע באחת עריך, אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם--לאמר.  יג,יד יצאו אנשים בני-בליעל, מקרבך, וידיחו את-ישבי עירם, לאמר:  נלכה, ונעבדה אלהים אחרים--אשר לא-ידעתם.  יג,טו ודרשת וחקרת ושאלת, היטב; והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת בקרבך.  יג,טז הכה תכה, את-ישבי העיר ההוא--לפי-חרב:  החרם אתה ואת-כל-אשר-בה ואת-בהמתה, לפי-חרב.  יג,יז ואת-כל-שללה, תקבץ אל-תוך רחבה, ושרפת באש את-העיר ואת-כל-שללה כליל, ליהוה אלהיך; והיתה תל עולם, לא תבנה עוד.  יג,יח ולא-ידבק בידך מאומה, מן-החרם--למען ישוב יהוה מחרון אפו, ונתן-לך רחמים ורחמך והרבך, כאשר נשבע, לאבתיך.  יג,יט כי תשמע, בקול יהוה אלהיך, לשמר את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום--לעשות, הישר, בעיני, יהוה אלהיך.  {ס}

יד,א בנים אתם, ליהוה אלהיכם:  לא תתגדדו, ולא-תשימו קרחה בין עיניכם--למת.  יד,ב כי עם קדוש אתה, ליהוה אלהיך; ובך בחר יהוה, להיות לו לעם סגלה, מכל העמים, אשר על-פני האדמה.  {ס}

יד,ג לא תאכל, כל-תועבה.  יד,ד זאת הבהמה, אשר תאכלו:  שור, שה כשבים ושה עזים.  יד,ה איל וצבי, ויחמור; ואקו ודישן, ותאו וזמר.  יד,ו וכל-בהמה מפרסת פרסה, ושסעת שסע שתי פרסות, מעלת גרה, בבהמה--אתה, תאכלו.  יד,ז אך את-זה לא תאכלו, ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה, השסועה:  את-הגמל ואת-הארנבת ואת-השפן כי-מעלה גרה המה, ופרסה לא הפריסו--טמאים הם, לכם.  יד,ח ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא, ולא גרה--טמא הוא, לכם; מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תגעו.  {ס}

יד,ט את-זה, תאכלו, מכל, אשר במים:  כל אשר-לו סנפיר וקשקשת, תאכלו.  יד,י וכל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת, לא תאכלו--טמא הוא, לכם.  {ס}

יד,יא כל-צפור טהרה, תאכלו.  יד,יב וזה, אשר לא-תאכלו מהם:  הנשר והפרס, והעזניה.  יד,יג והראה, ואת-האיה, והדיה, למינה.  יד,יד ואת כל-ערב, למינו.  יד,טו ואת בת היענה, ואת-התחמס ואת-השחף; ואת-הנץ, למינהו.  יד,טז את-הכוס ואת-הינשוף, והתנשמת.  יד,יז והקאת ואת-הרחמה, ואת-השלך.  יד,יח והחסידה, והאנפה למינה; והדוכיפת, והעטלף.  יד,יט וכל שרץ העוף, טמא הוא לכם:  לא, יאכלו.  יד,כ כל-עוף טהור, תאכלו.  יד,כא לא תאכלו כל-נבלה לגר אשר-בשעריך תתננה ואכלה, או מכר לנכרי--כי עם קדוש אתה, ליהוה אלהיך; לא-תבשל גדי, בחלב אמו.  {פ}

יד,כב עשר תעשר, את כל-תבואת זרעך, היצא השדה, שנה שנה.  יד,כג ואכלת לפני יהוה אלהיך, במקום אשר-יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירשך ויצהרך, ובכרת בקרך וצאנך:  למען תלמד, ליראה את-יהוה אלהיך--כל-הימים.  יד,כד וכי-ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו--כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם:  כי יברכך, יהוה אלהיך.  יד,כה ונתתה, בכסף; וצרת הכסף, בידך, והלכת אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך בו.  יד,כו ונתתה הכסף בכל אשר-תאוה נפשך בבקר ובצאן, וביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך, נפשך; ואכלת שם, לפני יהוה אלהיך, ושמחת, אתה וביתך.  יד,כז והלוי אשר-בשעריך, לא תעזבנו:  כי אין לו חלק ונחלה, עמך.  {ס}

יד,כח מקצה שלש שנים, תוציא את-כל-מעשר תבואתך, בשנה, ההוא; והנחת, בשעריך.  יד,כט ובא הלוי כי אין-לו חלק ונחלה עמך, והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, ואכלו, ושבעו--למען יברכך יהוה אלהיך, בכל-מעשה ידך אשר תעשה.  {ס}

טו,א מקץ שבע-שנים, תעשה שמטה.  טו,ב וזה, דבר השמטה--שמוט כל-בעל משה ידו, אשר ישה ברעהו:  לא-יגש את-רעהו ואת-אחיו, כי-קרא שמטה ליהוה.  טו,ג את-הנכרי, תגש; ואשר יהיה לך את-אחיך, תשמט ידך.  טו,ד אפס, כי לא יהיה-בך אביון:  כי-ברך יברכך, יהוה, בארץ, אשר יהוה אלהיך נתן-לך נחלה לרשתה.  טו,ה רק אם-שמוע תשמע, בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום.  טו,ו כי-יהוה אלהיך ברכך, כאשר דבר-לך; והעבטת גוים רבים, ואתה לא תעבט, ומשלת בגוים רבים, ובך לא ימשלו.  {ס}

טו,ז כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך, בארצך, אשר-יהוה אלהיך נתן לך--לא תאמץ את-לבבך, ולא תקפץ את-ידך, מאחיך, האביון.  טו,ח כי-פתח תפתח את-ידך, לו; והעבט, תעביטנו, די מחסרו, אשר יחסר לו.  טו,ט השמר לך פן-יהיה דבר עם-לבבך בליעל לאמר, קרבה שנת-השבע שנת השמטה, ורעה עינך באחיך האביון, ולא תתן לו; וקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא.  טו,י נתון תתן לו, ולא-ירע לבבך בתתך לו:  כי בגלל הדבר הזה, יברכך יהוה אלהיך, בכל-מעשך, ובכל משלח ידך.  טו,יא כי לא-יחדל אביון, מקרב הארץ; על-כן אנכי מצוך, לאמר, פתח תפתח את-ידך לאחיך לעניך ולאבינך, בארצך.  {ס}

טו,יב כי-ימכר לך אחיך העברי, או העבריה--ועבדך, שש שנים; ובשנה, השביעת, תשלחנו חפשי, מעמך.  טו,יג וכי-תשלחנו חפשי, מעמך--לא תשלחנו, ריקם.  טו,יד העניק תעניק, לו, מצאנך, ומגרנך ומיקבך:  אשר ברכך יהוה אלהיך, תתן-לו.  טו,טו וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויפדך, יהוה אלהיך; על-כן אנכי מצוך, את-הדבר הזה--היום.  טו,טז והיה כי-יאמר אליך, לא אצא מעמך:  כי אהבך ואת-ביתך, כי-טוב לו עמך.  טו,יז ולקחת את-המרצע, ונתתה באזנו ובדלת, והיה לך, עבד עולם; ואף לאמתך, תעשה-כן.  טו,יח לא-יקשה בעינך, בשלחך אתו חפשי מעמך--כי משנה שכר שכיר, עבדך שש שנים; וברכך יהוה אלהיך, בכל אשר תעשה.  {פ}

טו,יט כל-הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך, הזכר--תקדיש, ליהוה אלהיך:  לא תעבד בבכר שורך, ולא תגז בכור צאנך.  טו,כ לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה, במקום אשר-יבחר יהוה--אתה, וביתך.  טו,כא וכי-יהיה בו מום, פסח או עור, כל, מום רע--לא תזבחנו, ליהוה אלהיך.  טו,כב בשעריך, תאכלנו--הטמא והטהור יחדו, כצבי וכאיל.  טו,כג רק את-דמו, לא תאכל:  על-הארץ תשפכנו, כמים.  {פ}

טז,א שמור, את-חדש האביב, ועשית פסח, ליהוה אלהיך:  כי בחדש האביב, הוציאך יהוה אלהיך ממצרים--לילה.  טז,ב וזבחת פסח ליהוה אלהיך, צאן ובקר, במקום אשר-יבחר יהוה, לשכן שמו שם.  טז,ג לא-תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל-עליו מצות לחם עני:  כי בחפזון, יצאת מארץ מצרים--למען תזכר את-יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך.  טז,ד ולא-יראה לך שאר בכל-גבלך, שבעת ימים; ולא-ילין מן-הבשר, אשר תזבח בערב ביום הראשון--לבקר.  טז,ה לא תוכל, לזבח את-הפסח, באחד שעריך, אשר-יהוה אלהיך נתן לך.  טז,ו כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלהיך, לשכן שמו--שם תזבח את-הפסח, בערב:  כבוא השמש, מועד צאתך ממצרים.  טז,ז ובשלת, ואכלת, במקום, אשר יבחר יהוה אלהיך בו; ופנית בבקר, והלכת לאהליך.  טז,ח ששת ימים, תאכל מצות; וביום השביעי, עצרת ליהוה אלהיך--לא תעשה, מלאכה.  {ס}

טז,ט שבעה שבעת, תספר-לך:  מהחל חרמש, בקמה, תחל לספר, שבעה שבעות.  טז,י ועשית חג שבעות, ליהוה אלהיך--מסת נדבת ידך, אשר תתן:  כאשר יברכך, יהוה אלהיך.  טז,יא ושמחת לפני יהוה אלהיך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך, והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך--במקום, אשר יבחר יהוה אלהיך, לשכן שמו, שם.  טז,יב וזכרת, כי-עבד היית במצרים; ושמרת ועשית, את-החקים האלה.  {פ}

טז,יג חג הסכת תעשה לך, שבעת ימים:  באספך--מגרנך, ומיקבך.  טז,יד ושמחת, בחגך:  אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה, אשר בשעריך.  טז,טו שבעת ימים, תחג ליהוה אלהיך, במקום, אשר-יבחר יהוה:  כי יברכך יהוה אלהיך, בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך, והיית, אך שמח.  טז,טז שלוש פעמים בשנה יראה כל-זכורך את-פני יהוה אלהיך, במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבעות, ובחג הסכות; ולא יראה את-פני יהוה, ריקם.  טז,יז איש, כמתנת ידו, כברכת יהוה אלהיך, אשר נתן-לך.  {ס}

טז,יח שפטים ושטרים, תתן-לך בכל-שעריך, אשר יהוה אלהיך נתן לך, לשבטיך; ושפטו את-העם, משפט-צדק.  טז,יט לא-תטה משפט, לא תכיר פנים; ולא-תקח שחד--כי השחד יעור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקם.  טז,כ צדק צדק, תרדף--למען תחיה וירשת את-הארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך.  {ס}

טז,כא לא-תטע לך אשרה, כל-עץ:  אצל, מזבח יהוה אלהיך--אשר תעשה-לך.  טז,כב ולא-תקים לך, מצבה, אשר שנא, יהוה אלהיך.  {ס}

יז,א לא-תזבח ליהוה אלהיך שור ושה, אשר יהיה בו מום--כל, דבר רע:  כי תועבת יהוה אלהיך, הוא.  {ס}

יז,ב כי-ימצא בקרבך באחד שעריך, אשר-יהוה אלהיך נתן לך:  איש או-אשה, אשר יעשה את-הרע בעיני יהוה-אלהיך--לעבר בריתו.  יז,ג וילך, ויעבד אלהים אחרים, וישתחו, להם; ולשמש או לירח, או לכל-צבא השמים--אשר לא-צויתי.  יז,ד והגד-לך, ושמעת; ודרשת היטב--והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת בישראל.  יז,ה והוצאת את-האיש ההוא או את-האשה ההוא אשר עשו את-הדבר הרע הזה, אל-שעריך--את-האיש, או את-האשה; וסקלתם באבנים, ומתו.  יז,ו על-פי שנים עדים, או שלשה עדים--יומת המת:  לא יומת, על-פי עד אחד.  יז,ז יד העדים תהיה-בו בראשנה, להמיתו, ויד כל-העם, באחרנה; ובערת הרע, מקרבך.  {פ}

יז,ח כי יפלא ממך דבר למשפט, בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת, בשעריך:  וקמת ועלית--אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך בו.  יז,ט ובאת, אל-הכהנים הלוים, ואל-השפט, אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך, את דבר המשפט.  יז,י ועשית, על-פי הדבר אשר יגידו לך, מן-המקום ההוא, אשר יבחר יהוה; ושמרת לעשות, ככל אשר יורוך.  יז,יא על-פי התורה אשר יורוך, ועל-המשפט אשר-יאמרו לך--תעשה:  לא תסור, מן-הדבר אשר-יגידו לך--ימין ושמאל.  יז,יב והאיש אשר-יעשה בזדון, לבלתי שמע אל-הכהן העמד לשרת שם את-יהוה אלהיך, או, אל-השפט--ומת האיש ההוא, ובערת הרע מישראל.  יז,יג וכל-העם, ישמעו ויראו; ולא יזידון, עוד.  {ס}

יז,יד כי-תבא אל-הארץ, אשר יהוה אלהיך נתן לך, וירשתה, וישבתה בה; ואמרת, אשימה עלי מלך, ככל-הגוים, אשר סביבתי.  יז,טו שום תשים עליך מלך, אשר יבחר יהוה אלהיך בו:  מקרב אחיך, תשים עליך מלך--לא תוכל לתת עליך איש נכרי, אשר לא-אחיך הוא.  יז,טז רק, לא-ירבה-לו סוסים, ולא-ישיב את-העם מצרימה, למען הרבות סוס; ויהוה, אמר לכם, לא תספון לשוב בדרך הזה, עוד.  יז,יז ולא ירבה-לו נשים, ולא יסור לבבו; וכסף וזהב, לא ירבה-לו מאד.  יז,יח והיה כשבתו, על כסא ממלכתו--וכתב לו את-משנה התורה הזאת, על-ספר, מלפני, הכהנים הלוים.  יז,יט והיתה עמו, וקרא בו כל-ימי חייו--למען ילמד, ליראה את-יהוה אלהיו, לשמר את-כל-דברי התורה הזאת ואת-החקים האלה, לעשתם.  יז,כ לבלתי רום-לבבו מאחיו, ולבלתי סור מן-המצוה ימין ושמאול--למען יאריך ימים על-ממלכתו הוא ובניו, בקרב ישראל.  {ס}

יח,א לא-יהיה לכהנים הלוים כל-שבט לוי, חלק ונחלה--עם-ישראל; אשי יהוה ונחלתו, יאכלון.  יח,ב ונחלה לא-יהיה-לו, בקרב אחיו:  יהוה הוא נחלתו, כאשר דבר-לו.  {ס}

יח,ג וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם, מאת זבחי הזבח--אם-שור אם-שה:  ונתן, לכהן, הזרע והלחיים, והקבה.  יח,ד ראשית דגנך תירשך ויצהרך, וראשית גז צאנך--תתן-לו.  יח,ה כי בו, בחר יהוה אלהיך--מכל-שבטיך:  לעמד לשרת בשם-יהוה הוא ובניו, כל-הימים.  {ס}

יח,ו וכי-יבא הלוי מאחד שעריך, מכל-ישראל, אשר-הוא, גר שם; ובא בכל-אות נפשו, אל-המקום אשר-יבחר יהוה.  יח,ז ושרת, בשם יהוה אלהיו--ככל-אחיו, הלוים, העמדים שם, לפני יהוה.  יח,ח חלק כחלק, יאכלו, לבד ממכריו, על-האבות.  {ס}

יח,ט כי אתה בא אל-הארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך--לא-תלמד לעשות, כתועבת הגוים ההם.  יח,י לא-ימצא בך, מעביר בנו-ובתו באש, קסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף.  יח,יא וחבר, חבר; ושאל אוב וידעני, ודרש אל-המתים.  יח,יב כי-תועבת יהוה, כל-עשה אלה; ובגלל, התועבת האלה, יהוה אלהיך, מוריש אותם מפניך.  יח,יג תמים תהיה, עם יהוה אלהיך.  יח,יד כי הגוים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל-מעננים ואל-קסמים, ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך יהוה אלהיך.  יח,טו נביא מקרבך מאחיך כמני, יקים לך יהוה אלהיך:  אליו, תשמעון.  יח,טז ככל אשר-שאלת מעם יהוה אלהיך, בחרב, ביום הקהל, לאמר:  לא אסף, לשמע את-קול יהוה אלהי, ואת-האש הגדלה הזאת לא-אראה עוד, ולא אמות.  יח,יז ויאמר יהוה, אלי:  היטיבו, אשר דברו.  יח,יח נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך; ונתתי דברי, בפיו, ודבר אליהם, את כל-אשר אצונו.  יח,יט והיה, האיש אשר לא-ישמע אל-דברי, אשר ידבר, בשמי--אנכי, אדרש מעמו.  יח,כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי, את אשר לא-צויתיו לדבר, ואשר ידבר, בשם אלהים אחרים--ומת, הנביא ההוא.  יח,כא וכי תאמר, בלבבך:  איכה נדע את-הדבר, אשר לא-דברו יהוה.  יח,כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה, ולא-יהיה הדבר ולא יבא--הוא הדבר, אשר לא-דברו יהוה:  בזדון דברו הנביא, לא תגור ממנו.  {ס}

יט,א כי-יכרית יהוה אלהיך, את-הגוים, אשר יהוה אלהיך, נתן לך את-ארצם; וירשתם, וישבת בעריהם ובבתיהם.  יט,ב שלוש ערים, תבדיל לך:  בתוך ארצך--אשר יהוה אלהיך, נתן לך לרשתה.  יט,ג תכין לך, הדרך, ושלשת את-גבול ארצך, אשר ינחילך יהוה אלהיך; והיה, לנוס שמה כל-רצח.  יט,ד וזה דבר הרצח, אשר-ינוס שמה וחי:  אשר יכה את-רעהו בבלי-דעת, והוא לא-שנא לו מתמל שלשם.  יט,ה ואשר יבא את-רעהו ביער, לחטב עצים, ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ, ונשל הברזל מן-העץ ומצא את-רעהו ומת:  הוא, ינוס אל-אחת הערים-האלה--וחי.  יט,ו פן-ירדף גאל הדם אחרי הרצח, כי-יחם לבבו, והשיגו כי-ירבה הדרך, והכהו נפש; ולו, אין משפט-מות, כי לא שנא הוא לו, מתמול שלשום.  יט,ז על-כן אנכי מצוך, לאמר:  שלש ערים, תבדיל לך.  יט,ח ואם-ירחיב יהוה אלהיך, את-גבלך, כאשר נשבע, לאבתיך; ונתן לך את-כל-הארץ, אשר דבר לתת לאבתיך.  יט,ט כי-תשמר את-כל-המצוה הזאת לעשתה, אשר אנכי מצוך היום, לאהבה את-יהוה אלהיך וללכת בדרכיו, כל-הימים--ויספת לך עוד שלש ערים, על השלש האלה.  יט,י ולא ישפך, דם נקי, בקרב ארצך, אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה; והיה עליך, דמים.  {פ}

יט,יא וכי-יהיה איש, שנא לרעהו, וארב לו וקם עליו, והכהו נפש ומת; ונס, אל-אחת הערים האל.  יט,יב ושלחו זקני עירו, ולקחו אתו משם; ונתנו אתו, ביד גאל הדם--ומת.  יט,יג לא-תחוס עינך, עליו; ובערת דם-הנקי מישראל, וטוב לך.  {ס}

יט,יד לא תסיג גבול רעך, אשר גבלו ראשנים--בנחלתך, אשר תנחל, בארץ, אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה.  {ס}

יט,טו לא-יקום עד אחד באיש, לכל-עון ולכל-חטאת, בכל-חטא, אשר יחטא:  על-פי שני עדים, או על-פי שלשה-עדים--יקום דבר.  יט,טז כי-יקום עד-חמס, באיש, לענות בו, סרה.  יט,יז ועמדו שני-האנשים אשר-להם הריב, לפני יהוה, לפני הכהנים והשפטים, אשר יהיו בימים ההם.  יט,יח ודרשו השפטים, היטב; והנה עד-שקר העד, שקר ענה באחיו.  יט,יט ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו; ובערת הרע, מקרבך.  יט,כ והנשארים, ישמעו ויראו; ולא-יספו לעשות עוד, כדבר הרע הזה--בקרבך.  יט,כא ולא תחוס, עינך:  נפש בנפש, עין בעין שן בשן, יד ביד, רגל ברגל.  {ס}

כ,א כי-תצא למלחמה על-איבך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם:  כי-יהוה אלהיך עמך, המעלך מארץ מצרים.  כ,ב והיה, כקרבכם אל-המלחמה; ונגש הכהן, ודבר אל-העם.  כ,ג ואמר אלהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם; אל-ירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.  כ,ד כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם.  כ,ה ודברו השטרים, אל-העם לאמר, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.  כ,ו ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חללו--ילך, וישב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.  כ,ז ומי-האיש אשר-ארש אשה, ולא לקחה--ילך, וישב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יקחנה.  כ,ח ויספו השטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו; ולא ימס את-לבב אחיו, כלבבו.  כ,ט והיה ככלת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.  {ס}

כ,י כי-תקרב אל-עיר, להלחם עליה--וקראת אליה, לשלום.  כ,יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך:  והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך.  כ,יב ואם-לא תשלים עמך, ועשתה עמך מלחמה--וצרת, עליה.  כ,יג ונתנה יהוה אלהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב.  כ,יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבז לך; ואכלת את-שלל איביך, אשר נתן יהוה אלהיך לך.  כ,טו כן תעשה לכל-הערים, הרחקת ממך מאד, אשר לא-מערי הגוים-האלה, הנה.  כ,טז רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה--לא תחיה, כל-נשמה.  כ,יז כי-החרם תחרימם, החתי והאמרי הכנעני והפרזי, החוי, והיבוסי--כאשר צוך, יהוה אלהיך.  כ,יח למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככל תועבתם, אשר עשו לאלהיהם; וחטאתם, ליהוה אלהיכם.  {ס}

כ,יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא-תשחית את-עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואתו לא תכרת:  כי האדם עץ השדה, לבא מפניך במצור.  כ,כ רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אתו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה.  {פ}

כא,א כי-ימצא חלל, באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה, נפל, בשדה:  לא נודע, מי הכהו.  כא,ב ויצאו זקניך, ושפטיך; ומדדו, אל-הערים, אשר, סביבת החלל.  כא,ג והיה העיר, הקרבה אל-החלל--ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר, אשר לא-עבד בה, אשר לא-משכה, בעל.  כא,ד והורדו זקני העיר ההוא את-העגלה, אל-נחל איתן, אשר לא-יעבד בו, ולא יזרע; וערפו-שם את-העגלה, בנחל.  כא,ה ונגשו הכהנים, בני לוי--כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו, ולברך בשם יהוה; ועל-פיהם יהיה, כל-ריב וכל-נגע.  כא,ו וכל, זקני העיר ההוא, הקרבים, אל-החלל--ירחצו, את-ידיהם, על-העגלה, הערופה בנחל.  כא,ז וענו, ואמרו:  ידינו, לא שפכה (שפכו) את-הדם הזה, ועינינו, לא ראו.  כא,ח כפר לעמך ישראל אשר-פדית, יהוה, ואל-תתן דם נקי, בקרב עמך ישראל; ונכפר להם, הדם.  כא,ט ואתה, תבער הדם הנקי--מקרבך:  כי-תעשה הישר, בעיני יהוה.  {ס}

כא,י כי-תצא למלחמה, על-איביך; ונתנו יהוה אלהיך, בידך--ושבית שביו.  כא,יא וראית, בשביה, אשת, יפת-תאר; וחשקת בה, ולקחת לך לאשה.  כא,יב והבאתה, אל-תוך ביתך; וגלחה, את-ראשה, ועשתה, את-צפרניה.  כא,יג והסירה את-שמלת שביה מעליה, וישבה בביתך, ובכתה את-אביה ואת-אמה, ירח ימים; ואחר כן תבוא אליה, ובעלתה, והיתה לך, לאשה.  כא,יד והיה אם-לא חפצת בה, ושלחתה לנפשה, ומכר לא-תמכרנה, בכסף; לא-תתעמר בה, תחת אשר עניתה.  {ס}

כא,טו כי-תהיין לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו-לו בנים, האהובה והשנואה; והיה הבן הבכר, לשניאה.  כא,טז והיה, ביום הנחילו את-בניו, את אשר-יהיה, לו--לא יוכל, לבכר את-בן-האהובה, על-פני בן-השנואה, הבכר.  כא,יז כי את-הבכר בן-השנואה יכיר, לתת לו פי שנים, בכל אשר-ימצא, לו:  כי-הוא ראשית אנו, לו משפט הבכרה.  {ס}

כא,יח כי-יהיה לאיש, בן סורר ומורה--איננו שמע, בקול אביו ובקול אמו; ויסרו אתו, ולא ישמע אליהם.  כא,יט ותפשו בו, אביו ואמו; והוציאו אתו אל-זקני עירו, ואל-שער מקמו.  כא,כ ואמרו אל-זקני עירו, בננו זה סורר ומרה--איננו שמע, בקלנו; זולל, וסבא.  כא,כא ורגמהו כל-אנשי עירו באבנים, ומת, ובערת הרע, מקרבך; וכל-ישראל, ישמעו ויראו.  {ס}

כא,כב וכי-יהיה באיש, חטא משפט-מות--והומת:  ותלית אתו, על-עץ.  כא,כג לא-תלין נבלתו על-העץ, כי-קבור תקברנו ביום ההוא--כי-קללת אלהים, תלוי; ולא תטמא, את-אדמתך, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה.  {ס}

כב,א לא-תראה את-שור אחיך או את-שיו, נדחים, והתעלמת, מהם:  השב תשיבם, לאחיך.  כב,ב ואם-לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו--ואספתו, אל-תוך ביתך, והיה עמך עד דרש אחיך אתו, והשבתו לו.  כב,ג וכן תעשה לחמרו, וכן תעשה לשמלתו, וכן תעשה לכל-אבדת אחיך אשר-תאבד ממנו, ומצאתה:  לא תוכל, להתעלם.  {ס}

כב,ד לא-תראה את-חמור אחיך או שורו, נפלים בדרך, והתעלמת, מהם:  הקם תקים, עמו.  {ס}

כב,ה לא-יהיה כלי-גבר על-אשה, ולא-ילבש גבר שמלת אשה:  כי תועבת יהוה אלהיך, כל-עשה אלה.  {פ}

כב,ו כי יקרא קן-צפור לפניך בדרך בכל-עץ או על-הארץ, אפרחים או ביצים, והאם רבצת על-האפרחים, או על-הביצים--לא-תקח האם, על-הבנים.  כב,ז שלח תשלח את-האם, ואת-הבנים תקח-לך, למען ייטב לך, והארכת ימים.  {ס}

כב,ח כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך; ולא-תשים דמים בביתך, כי-יפל הנפל ממנו.  כב,ט לא-תזרע כרמך, כלאים:  פן-תקדש, המלאה הזרע אשר תזרע, ותבואת, הכרם.  {ס}

כב,י לא-תחרש בשור-ובחמר, יחדו.  כב,יא לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדו.  {ס}

כב,יב גדלים, תעשה-לך, על-ארבע כנפות כסותך, אשר תכסה-בה.  {ס}

כב,יג כי-יקח איש, אשה; ובא אליה, ושנאה.  כב,יד ושם לה עלילת דברים, והוצא עליה שם רע; ואמר, את-האשה הזאת לקחתי, ואקרב אליה, ולא-מצאתי לה בתולים.  כב,טו ולקח אבי הנער, ואמה; והוציאו את-בתולי הנער, אל-זקני העיר--השערה.  כב,טז ואמר אבי הנער, אל-הזקנים:  את-בתי, נתתי לאיש הזה לאשה--וישנאה.  כב,יז והנה-הוא שם עלילת דברים לאמר, לא-מצאתי לבתך בתולים, ואלה, בתולי בתי; ופרשו, השמלה, לפני, זקני העיר.  כב,יח ולקחו זקני העיר-ההוא, את-האיש; ויסרו, אתו.  כב,יט וענשו אתו מאה כסף, ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע, על בתולת ישראל; ולו-תהיה לאשה, לא-יוכל לשלחה כל-ימיו.  {ס}

כב,כ ואם-אמת היה, הדבר הזה:  לא-נמצאו בתולים, לנער.  כב,כא והוציאו את-הנער אל-פתח בית-אביה, וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי-עשתה נבלה בישראל, לזנות בית אביה; ובערת הרע, מקרבך.  {ס}

כב,כב כי-ימצא איש שכב עם-אשה בעלת-בעל, ומתו גם-שניהם--האיש השכב עם-האשה, והאשה; ובערת הרע, מישראל.  {ס}

כב,כג כי יהיה נער בתולה, מארשה לאיש; ומצאה איש בעיר, ושכב עמה.  כב,כד והוצאתם את-שניהם אל-שער העיר ההוא, וסקלתם אתם באבנים ומתו--את-הנער על-דבר אשר לא-צעקה בעיר, ואת-האיש על-דבר אשר-ענה את-אשת רעהו; ובערת הרע, מקרבך.  {ס}

כב,כה ואם-בשדה ימצא האיש, את-הנער המארשה, והחזיק-בה האיש, ושכב עמה:  ומת, האיש אשר-שכב עמה--לבדו.  כב,כו ולנער לא-תעשה דבר, אין לנער חטא מות:  כי כאשר יקום איש על-רעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה.  כב,כז כי בשדה, מצאה; צעקה, הנער המארשה, ואין מושיע, לה.  {ס}

כב,כח כי-ימצא איש, נער בתולה אשר לא-ארשה, ותפשה, ושכב עמה; ונמצאו.  כב,כט ונתן האיש השכב עמה, לאבי הנער--חמשים כסף; ולו-תהיה לאשה, תחת אשר ענה--לא-יוכל שלחה, כל-ימיו.  {ס}

כג,א לא-יקח איש, את-אשת אביו; ולא יגלה, כנף אביו.  {ס}

כג,ב לא-יבא פצוע-דכא וכרות שפכה, בקהל יהוה.  {ס}

כג,ג לא-יבא ממזר, בקהל יהוה:  גם דור עשירי, לא-יבא לו בקהל יהוה.  {ס}

כג,ד לא-יבא עמוני ומואבי, בקהל יהוה:  גם דור עשירי, לא-יבא להם בקהל יהוה עד-עולם.  כג,ה על-דבר אשר לא-קדמו אתכם, בלחם ובמים, בדרך, בצאתכם ממצרים; ואשר שכר עליך את-בלעם בן-בעור, מפתור ארם נהרים--לקללך.  כג,ו ולא-אבה יהוה אלהיך, לשמע אל-בלעם, ויהפך יהוה אלהיך לך את-הקללה, לברכה:  כי אהבך, יהוה אלהיך.  כג,ז לא-תדרש שלמם, וטבתם, כל-ימיך, לעולם.  {ס}

כג,ח לא-תתעב אדמי, כי אחיך הוא; לא-תתעב מצרי, כי-גר היית בארצו.  כג,ט בנים אשר-יולדו להם, דור שלישי--יבא להם, בקהל יהוה.  {ס}

כג,י כי-תצא מחנה, על-איביך:  ונשמרת--מכל, דבר רע.  כג,יא כי-יהיה בך איש, אשר לא-יהיה טהור מקרה-לילה--ויצא אל-מחוץ למחנה, לא יבא אל-תוך המחנה.  כג,יב והיה לפנות-ערב, ירחץ במים; וכבא השמש, יבא אל-תוך המחנה.  כג,יג ויד תהיה לך, מחוץ למחנה; ויצאת שמה, חוץ.  כג,יד ויתד תהיה לך, על-אזנך; והיה, בשבתך חוץ, וחפרתה בה, ושבת וכסית את-צאתך.  כג,טו כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך ולתת איביך לפניך, והיה מחניך, קדוש:  ולא-יראה בך ערות דבר, ושב מאחריך.  {ס}

כג,טז לא-תסגיר עבד, אל-אדניו, אשר-ינצל אליך, מעם אדניו.  כג,יז עמך ישב בקרבך, במקום אשר-יבחר באחד שעריך--בטוב לו; לא, תוננו.  {ס}

כג,יח לא-תהיה קדשה, מבנות ישראל; ולא-יהיה קדש, מבני ישראל.  כג,יט לא-תביא אתנן זונה ומחיר כלב, בית יהוה אלהיך--לכל-נדר:  כי תועבת יהוה אלהיך, גם-שניהם.  {ס}

כג,כ לא-תשיך לאחיך, נשך כסף נשך אכל:  נשך, כל-דבר אשר ישך.  כג,כא לנכרי תשיך, ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלהיך, בכל משלח ידך, על-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה.  {ס}

כג,כב כי-תדר נדר ליהוה אלהיך, לא תאחר לשלמו:  כי-דרש ידרשנו יהוה אלהיך, מעמך, והיה בך, חטא.  כג,כג וכי תחדל, לנדר--לא-יהיה בך, חטא.  כג,כד מוצא שפתיך, תשמר ועשית:  כאשר נדרת ליהוה אלהיך, נדבה, אשר דברת, בפיך.  {ס}

כג,כה כי תבא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך; ואל-כליך, לא תתן.  {ס}

כג,כו כי תבא בקמת רעך, וקטפת מלילת בידך; וחרמש לא תניף, על קמת רעך.  {ס}

כד,א כי-יקח איש אשה, ובעלה; והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו, כי-מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה, ושלחה מביתו.  כד,ב ויצאה, מביתו; והלכה, והיתה לאיש-אחר.  כד,ג ושנאה, האיש האחרון, וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה, ושלחה מביתו; או כי ימות האיש האחרון, אשר-לקחה לו לאשה.  כד,ד לא-יוכל בעלה הראשון אשר-שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה, אחרי אשר הטמאה--כי-תועבה הוא, לפני יהוה; ולא תחטיא, את-הארץ, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה.  {ס}

כד,ה כי-יקח איש, אשה חדשה--לא יצא בצבא, ולא-יעבר עליו לכל-דבר:  נקי יהיה לביתו, שנה אחת, ושמח, את-אשתו אשר-לקח.  כד,ו לא-יחבל רחים, ורכב:  כי-נפש, הוא חבל.  {ס}

כד,ז כי-ימצא איש, גנב נפש מאחיו מבני ישראל, והתעמר-בו, ומכרו--ומת הגנב ההוא, ובערת הרע מקרבך.  {ס}

כד,ח השמר בנגע-הצרעת לשמר מאד, ולעשות:  ככל אשר-יורו אתכם הכהנים הלוים, כאשר צויתם--תשמרו לעשות.  כד,ט זכור, את אשר-עשה יהוה אלהיך למרים, בדרך, בצאתכם ממצרים.  {ס}

כד,י כי-תשה ברעך, משאת מאומה--לא-תבא אל-ביתו, לעבט עבטו.  כד,יא בחוץ, תעמד; והאיש, אשר אתה נשה בו, יוציא אליך את-העבוט, החוצה.  כד,יב ואם-איש עני, הוא--לא תשכב, בעבטו.  כד,יג השב תשיב לו את-העבוט כבוא השמש, ושכב בשלמתו וברכך; ולך תהיה צדקה, לפני יהוה אלהיך.  {ס}

כד,יד לא-תעשק שכיר, עני ואביון, מאחיך, או מגרך אשר בארצך בשעריך.  כד,טו ביומו תתן שכרו ולא-תבוא עליו השמש, כי עני הוא, ואליו, הוא נשא את-נפשו; ולא-יקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא.  {ס}

כד,טז לא-יומתו אבות על-בנים, ובנים לא-יומתו על-אבות:  איש בחטאו, יומתו.  {ס}

כד,יז לא תטה, משפט גר יתום; ולא תחבל, בגד אלמנה.  כד,יח וזכרת, כי עבד היית במצרים, ויפדך יהוה אלהיך, משם; על-כן אנכי מצוך, לעשות, את-הדבר, הזה.  {ס}

כד,יט כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה, יהיה:  למען יברכך יהוה אלהיך, בכל מעשה ידיך.  {ס}

כד,כ כי תחבט זיתך, לא תפאר אחריך:  לגר ליתום ולאלמנה, יהיה.  כד,כא כי תבצר כרמך, לא תעולל אחריך:  לגר ליתום ולאלמנה, יהיה.  כד,כב וזכרת, כי-עבד היית בארץ מצרים; על-כן אנכי מצוך, לעשות, את-הדבר, הזה.  {ס}

כה,א כי-יהיה ריב בין אנשים, ונגשו אל-המשפט ושפטום; והצדיקו, את-הצדיק, והרשיעו, את-הרשע.  כה,ב והיה אם-בן הכות, הרשע--והפילו השפט והכהו לפניו, כדי רשעתו במספר.  כה,ג ארבעים יכנו, לא יסיף:  פן-יסיף להכתו על-אלה מכה רבה, ונקלה אחיך לעיניך.  כה,ד לא-תחסם שור, בדישו.  {ס}

כה,ה כי-ישבו אחים יחדו, ומת אחד מהם ובן אין-לו--לא-תהיה אשת-המת החוצה, לאיש זר:  יבמה יבא עליה, ולקחה לו לאשה ויבמה.  כה,ו והיה, הבכור אשר תלד--יקום, על-שם אחיו המת; ולא-ימחה שמו, מישראל.  כה,ז ואם-לא יחפץ האיש, לקחת את-יבמתו; ועלתה יבמתו השערה אל-הזקנים, ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל--לא אבה, יבמי.  כה,ח וקראו-לו זקני-עירו, ודברו אליו; ועמד ואמר, לא חפצתי לקחתה.  כה,ט ונגשה יבמתו אליו, לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו; וענתה, ואמרה, ככה יעשה לאיש, אשר לא-יבנה את-בית אחיו.  כה,י ונקרא שמו, בישראל:  בית, חלוץ הנעל.  {ס}

כה,יא כי-ינצו אנשים יחדו, איש ואחיו, וקרבה אשת האחד, להציל את-אישה מיד מכהו; ושלחה ידה, והחזיקה במבשיו.  כה,יב וקצתה, את-כפה:  לא תחוס, עינך.  {ס}

כה,יג לא-יהיה לך בכיסך, אבן ואבן:  גדולה, וקטנה.  כה,יד לא-יהיה לך בביתך, איפה ואיפה:  גדולה, וקטנה.  כה,טו אבן שלמה וצדק יהיה-לך, איפה שלמה וצדק יהיה-לך--למען, יאריכו ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך.  כה,טז כי תועבת יהוה אלהיך, כל-עשה אלה:  כל, עשה עול.  {פ}

כה,יז זכור, את אשר-עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצרים.  כה,יח אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך--ואתה, עיף ויגע; ולא ירא, אלהים.  כה,יט והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל-איביך מסביב, בארץ אשר יהוה-אלהיך נתן לך נחלה לרשתה--תמחה את-זכר עמלק, מתחת השמים; לא, תשכח.  {פ}

כו,א והיה, כי-תבוא אל-הארץ, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה; וירשתה, וישבת בה.  כו,ב ולקחת מראשית כל-פרי האדמה, אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--ושמת בטנא; והלכת, אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך, לשכן שמו שם.  כו,ג ובאת, אל-הכהן, אשר יהיה, בימים ההם; ואמרת אליו, הגדתי היום ליהוה אלהיך, כי-באתי אל-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו.  כו,ד ולקח הכהן הטנא, מידך; והניחו--לפני, מזבח יהוה אלהיך.  כו,ה וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך, ארמי אבד אבי, וירד מצרימה, ויגר שם במתי מעט; ויהי-שם, לגוי גדול עצום ורב.  כו,ו וירעו אתנו המצרים, ויענונו; ויתנו עלינו, עבדה קשה.  כו,ז ונצעק, אל-יהוה אלהי אבתינו; וישמע יהוה את-קלנו, וירא את-ענינו ואת-עמלנו ואת-לחצנו.  כו,ח ויוצאנו יהוה, ממצרים, ביד חזקה ובזרע נטויה, ובמרא גדל--ובאתות, ובמפתים.  כו,ט ויבאנו, אל-המקום הזה; ויתן-לנו את-הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש.  כו,י ועתה, הנה הבאתי את-ראשית פרי האדמה, אשר-נתתה לי, יהוה; והנחתו, לפני יהוה אלהיך, והשתחוית, לפני יהוה אלהיך.  כו,יא ושמחת בכל-הטוב, אשר נתן-לך יהוה אלהיך--ולביתך:  אתה, והלוי, והגר, אשר בקרבך.  {ס}

כו,יב כי תכלה לעשר את-כל-מעשר תבואתך, בשנה השלישת--שנת המעשר:  ונתתה ללוי, לגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך, ושבעו.  כו,יג ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן-הבית, וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה, ככל-מצותך, אשר צויתני:  לא-עברתי ממצותיך, ולא שכחתי.  כו,יד לא-אכלתי באני ממנו, ולא-בערתי ממנו בטמא, ולא-נתתי ממנו, למת; שמעתי, בקול יהוה אלהי--עשיתי, ככל אשר צויתני.  כו,טו השקיפה ממעון קדשך מן-השמים, וברך את-עמך את-ישראל, ואת האדמה, אשר נתתה לנו--כאשר נשבעת לאבתינו, ארץ זבת חלב ודבש.  {ס}

כו,טז היום הזה, יהוה אלהיך מצוך לעשות את-החקים האלה--ואת-המשפטים; ושמרת ועשית אותם, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  כו,יז את-יהוה האמרת, היום:  להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו, ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו--ולשמע בקלו.  כו,יח ויהוה האמירך היום, להיות לו לעם סגלה, כאשר, דבר-לך; ולשמר, כל-מצותיו.  כו,יט ולתתך עליון, על כל-הגוים אשר עשה, לתהלה, ולשם ולתפארת; ולהיתך עם-קדש ליהוה אלהיך, כאשר דבר.  {פ}

כז,א ויצו משה וזקני ישראל, את-העם לאמר:  שמר, את-כל-המצוה, אשר אנכי מצוה אתכם, היום.  כז,ב והיה, ביום אשר תעברו את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך--והקמת לך אבנים גדלות, ושדת אתם בשיד.  כז,ג וכתבת עליהן, את-כל-דברי התורה הזאת--בעברך:  למען אשר תבא אל-הארץ אשר-יהוה אלהיך נתן לך, ארץ זבת חלב ודבש, כאשר דבר יהוה אלהי-אבתיך, לך.  כז,ד והיה, בעברכם את-הירדן, תקימו את-האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום, בהר עיבל; ושדת אותם, בשיד.  כז,ה ובנית שם מזבח, ליהוה אלהיך:  מזבח אבנים, לא-תניף עליהם ברזל.  כז,ו אבנים שלמות תבנה, את-מזבח יהוה אלהיך; והעלית עליו עולת, ליהוה אלהיך.  כז,ז וזבחת שלמים, ואכלת שם; ושמחת, לפני יהוה אלהיך.  כז,ח וכתבת על-האבנים, את-כל-דברי התורה הזאת--באר היטב.  {ס}

כז,ט וידבר משה והכהנים הלוים, אל כל-ישראל לאמר:  הסכת ושמע, ישראל, היום הזה נהיית לעם, ליהוה אלהיך.  כז,י ושמעת, בקול יהוה אלהיך; ועשית את-מצותו ואת-חקיו, אשר אנכי מצוך היום.  {ס}

כז,יא ויצו משה את-העם, ביום ההוא לאמר.  כז,יב אלה יעמדו לברך את-העם, על-הר גרזים, בעברכם, את-הירדן:  שמעון ולוי ויהודה, ויששכר ויוסף ובנימן.  כז,יג ואלה יעמדו על-הקללה, בהר עיבל:  ראובן גד ואשר, וזבולן דן ונפתלי.  כז,יד וענו הלוים, ואמרו אל-כל-איש ישראל--קול רם.  {ס}

כז,טו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה, מעשה ידי חרש--ושם בסתר; וענו כל-העם ואמרו, אמן.  {ס}

כז,טז ארור, מקלה אביו ואמו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,יז ארור, מסיג גבול רעהו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,יח ארור, משגה עור בדרך; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,יט ארור, מטה משפט גר-יתום--ואלמנה; ואמר כל-העם, אמן.  כז,כ ארור, שכב עם-אשת אביו--כי גלה, כנף אביו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כא ארור, שכב עם-כל-בהמה; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כב ארור, שכב עם-אחתו--בת-אביו, או בת-אמו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כג ארור, שכב עם-חתנתו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כד ארור, מכה רעהו בסתר; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כה ארור לקח שחד, להכות נפש דם נקי; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כו ארור, אשר לא-יקים את-דברי התורה-הזאת--לעשות אותם; ואמר כל-העם, אמן.  {פ}

כח,א והיה, אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום--ונתנך יהוה אלהיך, עליון, על, כל-גויי הארץ.  כח,ב ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגך:  כי תשמע, בקול יהוה אלהיך.  כח,ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה.  כח,ד ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך.  כח,ה ברוך טנאך, ומשארתך.  כח,ו ברוך אתה, בבאך; וברוך אתה, בצאתך.  כח,ז יתן יהוה את-איביך הקמים עליך, נגפים לפניך:  בדרך אחד יצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך.  כח,ח יצו יהוה אתך, את-הברכה, באסמיך, ובכל משלח ידך; וברכך--בארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך.  כח,ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע-לך:  כי תשמר, את-מצות יהוה אלהיך, והלכת, בדרכיו.  כח,י וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך.  כח,יא והותרך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבתיך, לתת לך.  כח,יב יפתח יהוה לך את-אוצרו הטוב את-השמים, לתת מטר-ארצך בעתו, ולברך, את כל-מעשה ידך; והלוית גוים רבים, ואתה לא תלוה.  כח,יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה:  כי-תשמע אל-מצות יהוה אלהיך, אשר אנכי מצוך היום--לשמר ולעשות.  כח,יד ולא תסור, מכל-הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום--ימין ושמאול:  ללכת, אחרי אלהים אחרים--לעבדם.  {פ}

כח,טו והיה, אם-לא תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצותיו וחקתיו, אשר אנכי מצוך היום--ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך.  כח,טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה.  כח,יז ארור טנאך, ומשארתך.  כח,יח ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרת צאנך.  כח,יט ארור אתה, בבאך; וארור אתה, בצאתך.  כח,כ ישלח יהוה בך את-המארה את-המהומה, ואת-המגערת, בכל-משלח ידך, אשר תעשה--עד השמדך ועד-אבדך מהר, מפני רע מעלליך אשר עזבתני.  כח,כא ידבק יהוה בך, את-הדבר--עד, כלתו אתך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה.  כח,כב יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחר ובחרב, ובשדפון, ובירקון; ורדפוך, עד אבדך.  כח,כג והיו שמיך אשר על-ראשך, נחשת; והארץ אשר-תחתיך, ברזל.  כח,כד יתן יהוה את-מטר ארצך, אבק ועפר:  מן-השמים ירד עליך, עד השמדך.  כח,כה יתנך יהוה נגף, לפני איביך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעוה, לכל ממלכות הארץ.  כח,כו והיתה נבלתך למאכל, לכל-עוף השמים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד.  כח,כז יככה יהוה בשחין מצרים, ובעפלים (ובטחרים), ובגרב, ובחרס--אשר לא-תוכל, להרפא.  כח,כח יככה יהוה, בשגעון ובעורון; ובתמהון, לבב.  כח,כט והיית ממשש בצהרים, כאשר ימשש העור באפלה, ולא תצליח, את-דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל-הימים--ואין מושיע.  כח,ל אשה תארש, ואיש אחר ישגלנה (ישכבנה)--בית תבנה, ולא-תשב בו; כרם תטע, ולא תחללנו.  כח,לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמרך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתנות לאיביך, ואין לך מושיע.  כח,לב בניך ובנתיך נתנים לעם אחר, ועיניך ראות, וכלות אליהם, כל-היום; ואין לאל, ידך.  כח,לג פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא-ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל-הימים.  כח,לד והיית, משגע, ממראה עיניך, אשר תראה.  כח,לה יככה יהוה בשחין רע, על-הברכים ועל-השקים, אשר לא-תוכל, להרפא--מכף רגלך, ועד קדקדך.  כח,לו יולך יהוה אתך, ואת-מלכך אשר תקים עליך, אל-גוי, אשר לא-ידעת אתה ואבתיך; ועבדת שם אלהים אחרים, עץ ואבן.  כח,לז והיית לשמה, למשל ולשנינה--בכל, העמים, אשר-ינהגך יהוה, שמה.  כח,לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסף, כי יחסלנו הארבה.  כח,לט כרמים תטע, ועבדת; ויין לא-תשתה ולא תאגר, כי תאכלנו התלעת.  כח,מ זיתים יהיו לך, בכל-גבולך; ושמן לא תסוך, כי ישל זיתך.  כח,מא בנים ובנות, תוליד; ולא-יהיו לך, כי ילכו בשבי.  כח,מב כל-עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל.  כח,מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה.  כח,מד הוא ילוך, ואתה לא תלונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב.  כח,מה ובאו עליך כל-הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, השמדך:  כי-לא שמעת, בקול יהוה אלהיך--לשמר מצותיו וחקתיו, אשר צוך.  כח,מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד-עולם.  כח,מז תחת, אשר לא-עבדת את-יהוה אלהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרב, כל.  כח,מח ועבדת את-איביך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירם, ובחסר כל; ונתן על ברזל, על-צוארך, עד השמידו, אתך.  כח,מט ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר:  גוי, אשר לא-תשמע לשנו.  כח,נ גוי, עז פנים, אשר לא-ישא פנים לזקן, ונער לא יחן.  כח,נא ואכל פרי בהמתך ופרי-אדמתך, עד השמדך, אשר לא-ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרת צאנך--עד האבידו, אתך.  כח,נב והצר לך בכל-שעריך, עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות, אשר אתה בטח בהן, בכל-ארצך; והצר לך, בכל-שעריך, בכל-ארצך, אשר נתן יהוה אלהיך לך.  כח,נג ואכלת פרי-בטנך, בשר בניך ובנתיך, אשר נתן-לך, יהוה אלהיך--במצור, ובמצוק, אשר-יציק לך, איבך.  כח,נד האיש הרך בך, והענג מאד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר.  כח,נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר-לו, כל--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בכל-שעריך.  כח,נו הרכה בך והענגה, אשר לא-נסתה כף-רגלה הצג על-הארץ, מהתענג, ומרך--תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה.  כח,נז ובשליתה היוצת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי-תאכלם בחסר-כל, בסתר--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בשעריך.  כח,נח אם-לא תשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת, הכתבים, בספר הזה:  ליראה את-השם הנכבד והנורא, הזה--את, יהוה אלהיך.  כח,נט והפלא יהוה את-מכתך, ואת מכות זרעך:  מכות גדלת ונאמנות, וחלים רעים ונאמנים.  כח,ס והשיב בך, את כל-מדוה מצרים, אשר יגרת, מפניהם; ודבקו, בך.  כח,סא גם כל-חלי, וכל-מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך, עד השמדך.  כח,סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמים לרב:  כי-לא שמעת, בקול יהוה אלהיך.  כח,סג והיה כאשר-שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; ונסחתם מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה.  כח,סד והפיצך יהוה בכל-העמים, מקצה הארץ ועד-קצה הארץ; ועבדת שם אלהים אחרים, אשר לא-ידעת אתה ואבתיך--עץ ואבן.  כח,סה ובגוים ההם לא תרגיע, ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עינים ודאבון נפש.  כח,סו והיו חייך, תלאים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך.  כח,סז בבקר תאמר מי-יתן ערב, ובערב תאמר מי-יתן בקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה.  כח,סח והשיבך יהוה מצרים, באניות, בדרך אשר אמרתי לך, לא-תסיף עוד לראתה; והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות, ואין קנה.  {ס}

כח,סט אלה דברי הברית אשר-צוה יהוה את-משה, לכרת את-בני ישראל--בארץ מואב:  מלבד הברית, אשר-כרת אתם בחרב.  {פ}

כט,א ויקרא משה אל-כל-ישראל, ויאמר אלהם:  אתם ראיתם, את כל-אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים, לפרעה ולכל-עבדיו, ולכל-ארצו.  כט,ב המסות, הגדלת, אשר ראו, עיניך--האתת והמפתים הגדלים, ההם.  כט,ג ולא-נתן יהוה לכם לב לדעת, ועינים לראות ואזנים לשמע, עד, היום הזה.  כט,ד ואולך אתכם ארבעים שנה, במדבר; לא-בלו שלמתיכם מעליכם, ונעלך לא-בלתה מעל רגלך.  כט,ה לחם לא אכלתם, ויין ושכר לא שתיתם--למען, תדעו, כי אני יהוה, אלהיכם.  כט,ו ותבאו, אל-המקום הזה; ויצא סיחן מלך-חשבון ועוג מלך-הבשן לקראתנו, למלחמה--ונכם.  כט,ז ונקח, את-ארצם, ונתנה לנחלה, לראובני ולגדי--ולחצי, שבט המנשי.  כט,ח ושמרתם, את-דברי הברית הזאת, ועשיתם, אתם--למען תשכילו, את כל-אשר תעשון.  {פ}

כט,ט אתם נצבים היום כלכם, לפני יהוה אלהיכם:  ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושטריכם, כל, איש ישראל.  כט,י טפכם נשיכם--וגרך, אשר בקרב מחניך:  מחטב עציך, עד שאב מימיך.  כט,יא לעברך, בברית יהוה אלהיך--ובאלתו:  אשר יהוה אלהיך, כרת עמך היום.  כט,יב למען הקים-אתך היום לו לעם, והוא יהיה-לך לאלהים--כאשר, דבר-לך; וכאשר נשבע לאבתיך, לאברהם ליצחק וליעקב.  כט,יג ולא אתכם, לבדכם--אנכי, כרת את-הברית הזאת, ואת-האלה, הזאת.  כט,יד כי את-אשר ישנו פה, עמנו עמד היום, לפני, יהוה אלהינו; ואת אשר איננו פה, עמנו היום.  כט,טו כי-אתם ידעתם, את אשר-ישבנו בארץ מצרים, ואת אשר-עברנו בקרב הגוים, אשר עברתם.  כט,טז ותראו, את-שקוציהם, ואת, גלליהם--עץ ואבן, כסף וזהב אשר עמהם.  כט,יז פן-יש בכם איש או-אשה או משפחה או-שבט, אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו, ללכת לעבד, את-אלהי הגוים ההם:  פן-יש בכם, שרש פרה ראש--ולענה.  כט,יח והיה בשמעו את-דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה-לי--כי בשררות לבי, אלך:  למען ספות הרוה, את-הצמאה.  כט,יט לא-יאבה יהוה, סלח לו--כי אז יעשן אף-יהוה וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל-האלה הכתובה בספר הזה; ומחה יהוה את-שמו, מתחת השמים.  כט,כ והבדילו יהוה לרעה, מכל שבטי ישראל--ככל, אלות הברית, הכתובה, בספר התורה הזה.  כט,כא ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי, אשר יבא מארץ רחוקה; וראו את-מכות הארץ ההוא, ואת-תחלאיה, אשר-חלה יהוה, בה.  כט,כב גפרית ומלח, שרפה כל-ארצה--לא תזרע ולא תצמח, ולא-יעלה בה כל-עשב:  כמהפכת סדם ועמרה, אדמה וצביים, אשר הפך יהוה, באפו ובחמתו.  כט,כג ואמרו, כל-הגוים, על-מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת; מה חרי האף הגדול, הזה.  כט,כד ואמרו--על אשר עזבו, את-ברית יהוה אלהי אבתם:  אשר כרת עמם, בהוציאו אתם מארץ מצרים.  כט,כה וילכו, ויעבדו אלהים אחרים, וישתחוו, להם:  אלהים אשר לא-ידעום, ולא חלק להם.  כט,כו ויחר-אף יהוה, בארץ ההוא, להביא עליה את-כל-הקללה, הכתובה בספר הזה.  כט,כז ויתשם יהוה מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול; וישלכם אל-ארץ אחרת, כיום הזה.  כט,כח הנסתרת--ליהוה, אלהינו; והנגלת לנו ולבנינו, עד-עולם--לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת.  {ס}

ל,א והיה כי-יבאו עליך כל-הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך; והשבת, אל-לבבך, בכל-הגוים, אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה.  ל,ב ושבת עד-יהוה אלהיך, ושמעת בקלו, ככל אשר-אנכי מצוך, היום:  אתה ובניך, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  ל,ג ושב יהוה אלהיך את-שבותך, ורחמך; ושב, וקבצך מכל-העמים, אשר הפיצך יהוה אלהיך, שמה.  ל,ד אם-יהיה נדחך, בקצה השמים--משם, יקבצך יהוה אלהיך, ומשם, יקחך.  ל,ה והביאך יהוה אלהיך, אל-הארץ אשר-ירשו אבתיך--וירשתה; והיטבך והרבך, מאבתיך.  ל,ו ומל יהוה אלהיך את-לבבך, ואת-לבב זרעך:  לאהבה את-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך--למען חייך.  ל,ז ונתן יהוה אלהיך, את כל-האלות האלה, על-איביך ועל-שנאיך, אשר רדפוך.  ל,ח ואתה תשוב, ושמעת בקול יהוה; ועשית, את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך, היום.  ל,ט והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--לטבה:  כי ישוב יהוה, לשוש עליך לטוב, כאשר-שש, על-אבתיך.  ל,י כי תשמע, בקול יהוה אלהיך, לשמר מצותיו וחקתיו, הכתובה בספר התורה הזה:  כי תשוב אל-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  {ס}

ל,יא כי המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום--לא-נפלאת הוא ממך, ולא רחקה הוא.  ל,יב לא בשמים, הוא:  לאמר, מי יעלה-לנו השמימה ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה.  ל,יג ולא-מעבר לים, הוא:  לאמר, מי יעבר-לנו אל-עבר הים ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה.  ל,יד כי-קרוב אליך הדבר, מאד:  בפיך ובלבבך, לעשתו.  {ס}

ל,טו ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המות, ואת-הרע.  ל,טז אשר אנכי מצוך, היום, לאהבה את-יהוה אלהיך ללכת בדרכיו, ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו; וחיית ורבית--וברכך יהוה אלהיך, בארץ אשר-אתה בא-שמה לרשתה.  ל,יז ואם-יפנה לבבך, ולא תשמע; ונדחת, והשתחוית לאלהים אחרים--ועבדתם.  ל,יח הגדתי לכם היום, כי אבד תאבדון:  לא-תאריכן ימים, על-האדמה, אשר אתה עבר את-הירדן, לבוא שמה לרשתה.  ל,יט העדתי בכם היום, את-השמים ואת-הארץ--החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך.  ל,כ לאהבה את-יהוה אלהיך, לשמע בקלו ולדבקה-בו:  כי הוא חייך, וארך ימיך--לשבת על-האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב, לתת להם.  {פ}

לא,א וילך, משה; וידבר את-הדברים האלה, אל-כל-ישראל.  לא,ב ויאמר אלהם, בן-מאה ועשרים שנה אנכי היום--לא-אוכל עוד, לצאת ולבוא; ויהוה אמר אלי, לא תעבר את-הירדן הזה.  לא,ג יהוה אלהיך הוא עבר לפניך, הוא-ישמיד את-הגוים האלה מלפניך--וירשתם; יהושע, הוא עבר לפניך, כאשר, דבר יהוה.  לא,ד ועשה יהוה, להם, כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי, ולארצם--אשר השמיד, אתם.  לא,ה ונתנם יהוה, לפניכם; ועשיתם להם--ככל-המצוה, אשר צויתי אתכם.  לא,ו חזקו ואמצו, אל-תיראו ואל-תערצו מפניהם:  כי יהוה אלהיך, הוא ההלך עמך--לא ירפך, ולא יעזבך.  {ס}

לא,ז ויקרא משה ליהושע, ויאמר אליו לעיני כל-ישראל חזק ואמץ--כי אתה תבוא את-העם הזה, אל-הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם; ואתה, תנחילנה אותם.  לא,ח ויהוה הוא ההלך לפניך, הוא יהיה עמך--לא ירפך, ולא יעזבך; לא תירא, ולא תחת.  לא,ט ויכתב משה, את-התורה הזאת, ויתנה אל-הכהנים בני לוי, הנשאים את-ארון ברית יהוה; ואל-כל-זקני, ישראל.  לא,י ויצו משה, אותם לאמר:  מקץ שבע שנים, במעד שנת השמטה--בחג הסכות.  לא,יא בבוא כל-ישראל, לראות את-פני יהוה אלהיך, במקום, אשר יבחר:  תקרא את-התורה הזאת, נגד כל-ישראל--באזניהם.  לא,יב הקהל את-העם, האנשים והנשים והטף, וגרך, אשר בשעריך--למען ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את-יהוה אלהיכם, ושמרו לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת.  לא,יג ובניהם אשר לא-ידעו, ישמעו ולמדו--ליראה, את-יהוה אלהיכם:  כל-הימים, אשר אתם חיים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה, לרשתה.  {פ}

לא,יד ויאמר יהוה אל-משה, הן קרבו ימיך למות--קרא את-יהושע והתיצבו באהל מועד, ואצונו; וילך משה ויהושע, ויתיצבו באהל מועד.  לא,טו וירא יהוה באהל, בעמוד ענן; ויעמד עמוד הענן, על-פתח האהל.  לא,טז ויאמר יהוה אל-משה, הנך שכב עם-אבתיך; וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר-הארץ, אשר הוא בא-שמה בקרבו, ועזבני, והפר את-בריתי אשר כרתי אתו.  לא,יז וחרה אפי בו ביום-ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם, והיה לאכל, ומצאהו רעות רבות, וצרות; ואמר, ביום ההוא, הלא על כי-אין אלהי בקרבי, מצאוני הרעות האלה.  לא,יח ואנכי, הסתר אסתיר פני ביום ההוא, על כל-הרעה, אשר עשה:  כי פנה, אל-אלהים אחרים.  לא,יט ועתה, כתבו לכם את-השירה הזאת, ולמדה את-בני-ישראל, שימה בפיהם:  למען תהיה-לי השירה הזאת, לעד--בבני ישראל.  לא,כ כי-אביאנו אל-האדמה אשר-נשבעתי לאבתיו, זבת חלב ודבש, ואכל ושבע, ודשן; ופנה אל-אלהים אחרים, ועבדום, ונאצוני, והפר את-בריתי.  לא,כא והיה כי-תמצאן אתו רעות רבות, וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו:  כי ידעתי את-יצרו, אשר הוא עשה היום, בטרם אביאנו, אל-הארץ אשר נשבעתי.  לא,כב ויכתב משה את-השירה הזאת, ביום ההוא; וילמדה, את-בני ישראל.  לא,כג ויצו את-יהושע בן-נון, ויאמר חזק ואמץ--כי אתה תביא את-בני ישראל, אל-הארץ אשר-נשבעתי להם; ואנכי, אהיה עמך.  לא,כד ויהי ככלות משה, לכתב את-דברי התורה-הזאת--על-ספר:  עד, תמם.  לא,כה ויצו משה את-הלוים, נשאי ארון ברית-יהוה לאמר.  לא,כו לקח, את ספר התורה הזה, ושמתם אתו, מצד ארון ברית-יהוה אלהיכם; והיה-שם בך, לעד.  לא,כז כי אנכי ידעתי את-מריך, ואת-ערפך הקשה; הן בעודני חי עמכם היום, ממרים היתם עם-יהוה, ואף, כי-אחרי מותי.  לא,כח הקהילו אלי את-כל-זקני שבטיכם, ושטריכם; ואדברה באזניהם, את הדברים האלה, ואעידה בם, את-השמים ואת-הארץ.  לא,כט כי ידעתי, אחרי מותי כי-השחת תשחתון, וסרתם מן-הדרך, אשר צויתי אתכם; וקראת אתכם הרעה, באחרית הימים--כי-תעשו את-הרע בעיני יהוה, להכעיסו במעשה ידיכם.  לא,ל וידבר משה, באזני כל-קהל ישראל, את-דברי השירה, הזאת--עד, תמם.  {ש}

לב,א האזינו השמים, ואדברה;  {ס}  ותשמע הארץ, אמרי-פי.  {ר}
לב,ב יערף כמטר לקחי,  {ס}  תזל כטל אמרתי,  {ר}
כשעירם עלי-דשא,  {ס}  וכרביבים עלי-עשב.  {ר}
לב,ג כי שם יהוה, אקרא:  {ס}  הבו גדל, לאלהינו.  {ר}
לב,ד הצור תמים פעלו,  {ס}  כי כל-דרכיו משפט:  {ר}
אל אמונה ואין עול,  {ס}  צדיק וישר הוא.  {ר}
לב,ה שחת לו לא, בניו מומם:  {ס}  דור עקש, ופתלתל.  {ר}
לב,ו ה ליהוה, תגמלו-זאת--  {ס}  עם נבל, ולא חכם:  {ר}
הלוא-הוא אביך קנך,  {ס}  הוא עשך ויכננך.  {ר}
לב,ז זכר ימות עולם, בינו שנות דר-ודר;  {ס}  שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.  {ר}
לב,ח בהנחל עליון גוים,  {ס}  בהפרידו בני אדם;  {ר}
יצב גבלת עמים,  {ס}  למספר בני ישראל.  {ר}
לב,ט כי חלק יהוה, עמו:  {ס}  יעקב, חבל נחלתו.  {ר}
לב,י ימצאהו בארץ מדבר,  {ס}  ובתהו ילל ישמן;  {ר}
יסבבנהו, יבוננהו--  {ס}  יצרנהו, כאישון עינו.  {ר}
לב,יא כנשר יעיר קנו, על-גוזליו ירחף;  {ס}  יפרש כנפיו יקחהו, ישאהו על-אברתו.  {ר}
לב,יב יהוה, בדד ינחנו;  {ס}  ואין עמו, אל נכר.  {ר}
לב,יג ירכבהו על-במותי (במתי) ארץ,  {ס}  ויאכל תנובת שדי;  {ר}
וינקהו דבש מסלע,  {ס}  ושמן מחלמיש צור.  {ר}
לב,יד חמאת בקר וחלב צאן,  {ס}  עם-חלב כרים ואילים  {ר}
בני-בשן ועתודים,  {ס}  עם-חלב, כליות חטה;  {ר}
ודם-ענב, תשתה-חמר.  {ס}  לב,טו וישמן ישרון ויבעט,  {ר}
שמנת עבית כשית;  {ס}  ויטש אלוה עשהו,  {ר}
וינבל צור ישעתו.  {ס}  לב,טז יקנאהו, בזרים;  {ר}
בתועבת, יכעיסהו.  {ס}  לב,יז יזבחו, לשדים לא אלה--  {ר}
אלהים, לא ידעום;  {ס}  חדשים מקרב באו,  {ר}
לא שערום אבתיכם.  {ס}  לב,יח צור ילדך, תשי;  {ר}
ותשכח, אל מחללך.  {ס}  לב,יט וירא יהוה, וינאץ,  {ר}
מכעס בניו, ובנתיו.  {ס}  לב,כ ויאמר, אסתירה פני מהם--  {ר}
אראה, מה אחריתם:  {ס}  כי דור תהפכת המה,  {ר}
בנים לא-אמן בם.  {ס}  לב,כא הם קנאוני בלא-אל,  {ר}
כעסוני בהבליהם;  {ס}  ואני אקניאם בלא-עם,  {ר}
בגוי נבל אכעיסם.  {ס}  לב,כב כי-אש קדחה באפי,  {ר}
ותיקד עד-שאול תחתית;  {ס}  ותאכל ארץ ויבלה,  {ר}
ותלהט מוסדי הרים.  {ס}  לב,כג אספה עלימו, רעות;  {ר}
חצי, אכלה-בם.  {ס}  לב,כד מזי רעב ולחמי רשף,  {ר}
וקטב מרירי;  {ס}  ושן-בהמת, אשלח-בם,  {ר}
עם-חמת, זחלי עפר.  {ס}  לב,כה מחוץ, תשכל-חרב, ומחדרים, אימה; גם-בחור,  {ר}
גם-בתולה--יונק, עם-איש שיבה.  {ס}  לב,כו אמרתי, אפאיהם;  {ר}
אשביתה מאנוש, זכרם.  {ס}  לב,כז לולי, כעס אויב אגור--  {ר}
פן-ינכרו, צרימו:  {ס}  פן-יאמרו ידנו רמה,  {ר}
ולא יהוה פעל כל-זאת.  {ס}  לב,כח כי-גוי אבד עצות, המה;  {ר}
ואין בהם, תבונה.  {ס}  לב,כט לו חכמו, ישכילו זאת;  {ר}
יבינו, לאחריתם.  {ס}  לב,ל איכה ירדף אחד, אלף,  {ר}
ושנים, יניסו רבבה:  {ס}  אם-לא כי-צורם מכרם,  {ר}
ויהוה הסגירם.  {ס}  לב,לא כי לא כצורנו, צורם;  {ר}
ואיבינו, פלילים.  {ס}  לב,לב כי-מגפן סדם גפנם,  {ר}
ומשדמת עמרה:  {ס}  ענבמו, ענבי-רוש--  {ר}
אשכלת מררת, למו.  {ס}  לב,לג חמת תנינם, יינם;  {ר}
וראש פתנים, אכזר.  {ס}  לב,לד הלא-הוא, כמס עמדי;  {ר}
חתום, באוצרתי.  {ס}  לב,לה לי נקם ושלם,  {ר}
לעת תמוט רגלם:  {ס}  כי קרוב יום אידם,  {ר}
וחש עתדת למו.  {ס}  לב,לו כי-ידין יהוה עמו,  {ר}
ועל-עבדיו יתנחם:  {ס}  כי יראה כי-אזלת יד,  {ר}
ואפס עצור ועזוב.  {ס}  לב,לז ואמר, אי אלהימו--  {ר}
צור, חסיו בו.  {ס}  לב,לח אשר חלב זבחימו יאכלו,  {ר}
ישתו יין נסיכם;  {ס}  יקומו, ויעזרכם--  {ר}
יהי עליכם, סתרה.  {ס}  לב,לט ראו עתה, כי אני אני הוא,  {ר}
ואין אלהים, עמדי:  {ס}  אני אמית ואחיה,  {ר}
מחצתי ואני ארפא,  {ס}  ואין מידי, מציל.  {ר}
לב,מ כי-אשא אל-שמים, ידי;  {ס}  ואמרתי, חי אנכי לעלם.  {ר}
לב,מא אם-שנותי ברק חרבי,  {ס}  ותאחז במשפט ידי;  {ר}
אשיב נקם לצרי,  {ס}  ולמשנאי אשלם.  {ר}
לב,מב אשכיר חצי מדם,  {ס}  וחרבי תאכל בשר;  {ר}
מדם חלל ושביה,  {ס}  מראש פרעות אויב.  {ר}
לב,מג הרנינו גוים עמו,  {ס}  כי דם-עבדיו יקום;  {ר}
ונקם ישיב לצריו,  {ס}  וכפר אדמתו עמו.  {ר}
{ש}

לב,מד ויבא משה, וידבר את-כל-דברי השירה-הזאת--באזני העם:  הוא, והושע בן-נון.  לב,מה ויכל משה, לדבר את-כל-הדברים האלה--אל-כל-ישראל.  לב,מו ויאמר אלהם, שימו לבבכם, לכל-הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום:  אשר תצום, את-בניכם, לשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת.  לב,מז כי לא-דבר רק הוא, מכם--כי-הוא, חייכם; ובדבר הזה, תאריכו ימים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה, לרשתה.  {פ}

לב,מח וידבר יהוה אל-משה, בעצם היום הזה לאמר.  לב,מט עלה אל-הר העברים הזה הר-נבו, אשר בארץ מואב, אשר, על-פני ירחו; וראה את-ארץ כנען, אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה.  לב,נ ומת, בהר אשר אתה עלה שמה, והאסף, אל-עמיך:  כאשר-מת אהרן אחיך, בהר ההר, ויאסף, אל-עמיו.  לב,נא על אשר מעלתם בי, בתוך בני ישראל, במי-מריבת קדש, מדבר-צן--על אשר לא-קדשתם אותי, בתוך בני ישראל.  לב,נב כי מנגד, תראה את-הארץ; ושמה, לא תבוא--אל-הארץ, אשר-אני נתן לבני ישראל.  {פ}

לג,א וזאת הברכה, אשר ברך משה איש האלהים--את-בני ישראל:  לפני, מותו.  לג,ב ויאמר, יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן, ואתה מרבבת קדש; מימינו, אשדת (אש דת) למו.  לג,ג אף חבב עמים, כל-קדשיו בידך; והם תכו לרגלך, ישא מדברתיך.  לג,ד תורה צוה-לנו, משה:  מורשה, קהלת יעקב.  לג,ה ויהי בישרון, מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל.  לג,ו יחי ראובן, ואל-ימת; ויהי מתיו, מספר.  {ס}

לג,ז וזאת ליהודה, ויאמר, שמע יהוה קול יהודה, ואל-עמו תביאנו; ידיו רב לו, ועזר מצריו תהיה.  {פ}

לג,ח וללוי אמר, תמיך ואוריך לאיש חסידך, אשר נסיתו במסה, תריבהו על-מי מריבה.  לג,ט האמר לאביו ולאמו, לא ראיתיו, ואת-אחיו לא הכיר, ואת-בנו לא ידע:  כי שמרו אמרתך, ובריתך ינצרו.  לג,י יורו משפטיך ליעקב, ותורתך לישראל; ישימו קטורה באפך, וכליל על-מזבחך.  לג,יא ברך יהוה חילו, ופעל ידיו תרצה; מחץ מתנים קמיו ומשנאיו, מן-יקומון.  {ס}

לג,יב לבנימן אמר--ידיד יהוה, ישכן לבטח עליו; חפף עליו כל-היום, ובין כתפיו שכן.  {ס}

לג,יג וליוסף אמר, מברכת יהוה ארצו, ממגד שמים מטל, ומתהום רבצת תחת.  לג,יד וממגד, תבואת שמש; וממגד, גרש ירחים.  לג,טו ומראש, הררי-קדם; וממגד, גבעות עולם.  לג,טז וממגד, ארץ ומלאה, ורצון שכני, סנה; תבואתה לראש יוסף, ולקדקד נזיר אחיו.  לג,יז בכור שורו הדר לו, וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו, אפסי-ארץ; והם רבבות אפרים, והם אלפי מנשה.  {ס}

לג,יח ולזבולן אמר, שמח זבולן בצאתך; ויששכר, באהליך.  לג,יט עמים, הר-יקראו--שם, יזבחו זבחי-צדק:  כי שפע ימים יינקו, ושפני טמוני חול.  {ס}

לג,כ ולגד אמר, ברוך מרחיב גד:  כלביא שכן, וטרף זרוע אף-קדקד.  לג,כא וירא ראשית לו, כי-שם חלקת מחקק ספון; ויתא, ראשי עם--צדקת יהוה עשה, ומשפטיו עם-ישראל.  {ס}

לג,כב ולדן אמר, דן גור אריה; יזנק, מן-הבשן.  לג,כג ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון, ומלא ברכת יהוה; ים ודרום, ירשה.  {ס}

לג,כד ולאשר אמר, ברוך מבנים אשר; יהי רצוי אחיו, וטבל בשמן רגלו.  לג,כה ברזל ונחשת, מנעלך; וכימיך, דבאך.  לג,כו אין כאל, ישרון:  רכב שמים בעזרך, ובגאותו שחקים.  לג,כז מענה אלהי קדם, ומתחת זרעת עולם; ויגרש מפניך אויב, ויאמר השמד.  לג,כח וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב, אל-ארץ דגן ותירוש; אף-שמיו, יערפו טל.  לג,כט אשריך ישראל מי כמוך, עם נושע ביהוה, מגן עזרך, ואשר-חרב גאותך; ויכחשו איביך לך, ואתה על-במותימו תדרך.  {ס}

לד,א ויעל משה מערבת מואב, אל-הר נבו, ראש הפסגה, אשר על-פני ירחו; ויראהו יהוה את-כל-הארץ את-הגלעד, עד-דן.  לד,ב ואת, כל-נפתלי, ואת-ארץ אפרים, ומנשה; ואת כל-ארץ יהודה, עד הים האחרון.  לד,ג ואת-הנגב, ואת-הככר בקעת ירחו עיר התמרים--עד-צער.  לד,ד ויאמר יהוה אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר, לזרעך, אתננה; הראיתיך בעיניך, ושמה לא תעבר.  לד,ה וימת שם משה עבד-יהוה, בארץ מואב--על-פי יהוה.  לד,ו ויקבר אתו בגי בארץ מואב, מול בית פעור; ולא-ידע איש את-קברתו, עד היום הזה.  לד,ז ומשה, בן-מאה ועשרים שנה--במתו; לא-כהתה עינו, ולא-נס לחה.  לד,ח ויבכו בני ישראל את-משה בערבת מואב, שלשים יום; ויתמו, ימי בכי אבל משה.  לד,ט ויהושע בן-נון, מלא רוח חכמה--כי-סמך משה את-ידיו, עליו; וישמעו אליו בני-ישראל ויעשו, כאשר צוה יהוה את-משה.  לד,י ולא-קם נביא עוד בישראל, כמשה, אשר ידעו יהוה, פנים אל-פנים.  לד,יא לכל-האתת והמופתים, אשר שלחו יהוה, לעשות, בארץ מצרים--לפרעה ולכל-עבדיו, ולכל-ארצו.  לד,יב ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה, לעיני כל-ישראל.  {ש}