תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כא

א ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם.  ב כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבד; ובשבעת--יצא לחפשי, חנם.  ג אם-בגפו יבא, בגפו יצא; אם-בעל אשה הוא, ויצאה אשתו עמו.  ד אם-אדניו יתן-לו אשה, וילדה-לו בנים או בנות--האשה וילדיה, תהיה לאדניה, והוא, יצא בגפו.  ה ואם-אמר יאמר, העבד, אהבתי את-אדני, את-אשתי ואת-בני; לא אצא, חפשי.  ו והגישו אדניו, אל-האלהים, והגישו אל-הדלת, או אל-המזוזה; ורצע אדניו את-אזנו במרצע, ועבדו לעלם.  {ס}

ז וכי-ימכר איש את-בתו, לאמה--לא תצא, כצאת העבדים.  ח אם-רעה בעיני אדניה, אשר-לא לו יעדה--והפדה:  לעם נכרי לא-ימשל למכרה, בבגדו-בה.  ט ואם-לבנו, ייעדנה--כמשפט הבנות, יעשה-לה.  י אם-אחרת, יקח-לו--שארה כסותה וענתה, לא יגרע.  יא ואם-שלש-אלה--לא יעשה, לה:  ויצאה חנם, אין כסף.  {ס}

יב מכה איש ומת, מות יומת.  יג ואשר לא צדה, והאלהים אנה לידו--ושמתי לך מקום, אשר ינוס שמה.  {ס}

יד וכי-יזד איש על-רעהו, להרגו בערמה--מעם מזבחי, תקחנו למות.  {ס}

טו ומכה אביו ואמו, מות יומת.  {ס}

טז וגנב איש ומכרו ונמצא בידו, מות יומת.  {ס}

יז ומקלל אביו ואמו, מות יומת.  {ס}

יח וכי-יריבן אנשים--והכה-איש את-רעהו, באבן או באגרף; ולא ימות, ונפל למשכב.  יט אם-יקום והתהלך בחוץ, על-משענתו--ונקה המכה:  רק שבתו יתן, ורפא ירפא.  {ס}

כ וכי-יכה איש את-עבדו או את-אמתו, בשבט, ומת, תחת ידו--נקם, ינקם.  כא אך אם-יום או יומים, יעמד--לא יקם, כי כספו הוא.  {ס}

כב וכי-ינצו אנשים, ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה, ולא יהיה, אסון--ענוש יענש, כאשר ישית עליו בעל האשה, ונתן, בפללים.  כג ואם-אסון, יהיה--ונתתה נפש, תחת נפש.  כד עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל.  כה כויה תחת כויה, פצע תחת פצע, חבורה, תחת חבורה.  {ס}

כו וכי-יכה איש את-עין עבדו, או-את-עין אמתו--ושחתה:  לחפשי ישלחנו, תחת עינו.  כז ואם-שן עבדו או-שן אמתו, יפיל--לחפשי ישלחנו, תחת שנו.  {פ}

כח וכי-יגח שור את-איש או את-אשה, ומת--סקול יסקל השור, ולא יאכל את-בשרו, ובעל השור, נקי.  כט ואם שור נגח הוא מתמל שלשם, והועד בבעליו ולא ישמרנו, והמית איש, או אשה--השור, יסקל, וגם-בעליו, יומת.  ל אם-כפר, יושת עליו--ונתן פדין נפשו, ככל אשר-יושת עליו.  לא או-בן יגח, או-בת יגח--כמשפט הזה, יעשה לו.  לב אם-עבד יגח השור, או אמה--כסף שלשים שקלים, יתן לאדניו, והשור, יסקל.  {ס}

לג וכי-יפתח איש בור, או כי-יכרה איש בר--ולא יכסנו; ונפל-שמה שור, או חמור.  לד בעל הבור ישלם, כסף ישיב לבעליו; והמת, יהיה-לו.  {ס}

לה וכי-יגף שור-איש את-שור רעהו, ומת--ומכרו את-השור החי, וחצו את-כספו, וגם את-המת, יחצון.  לו או נודע, כי שור נגח הוא מתמול שלשם, ולא ישמרנו, בעליו--שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה-לו.  {ס}

לז כי יגנב-איש שור או-שה, וטבחו או מכרו--חמשה בקר, ישלם תחת השור, וארבע-צאן, תחת השה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ