תנ"ך -
איוב - הכול פרק א
האזנה לפרק זה
א אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ־עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ; וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים--וְסָר מֵרָע.
ב וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים, וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת.
ג וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד־בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת, וַעֲבֻדָּה, רַבָּה מְאֹד; וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא, גָּדוֹל מִכָּל־בְּנֵי־קֶדֶם.
ד וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ; וְשָׁלְחוּ, וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת אַחְיֹתֵיהֶם, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, עִמָּהֶם.
ה וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם--כִּי אָמַר אִיּוֹב, אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם: כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב, כָּל־הַיָּמִים. {פ}
ו וַיְהִי הַיּוֹם--וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם.
ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן, מֵאַיִן תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה, וַיֹּאמַר, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ.
ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל־עַבְדִּי אִיּוֹב: כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.
ט וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה, וַיֹּאמַר: הַחִנָּם, יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים.
י הֲלֹא־את אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד־בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ--מִסָּבִיב: מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ, וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ.
יא וְאוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ, וְגַע בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ--אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ, יְבָרְכֶךָּ.
יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן, הִנֵּה כָל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּיָדֶךָ--רַק אֵלָיו, אַל־תִּשְׁלַח יָדֶךָ; וַיֵּצֵא, הַשָּׂטָן, מֵעִם, פְּנֵי יְהוָה.
יג וַיְהִי, הַיּוֹם; וּבָנָיו וּבְנֹתָיו אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן, בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר.
יד וּמַלְאָךְ בָּא אֶל־אִיּוֹב, וַיֹּאמַר: הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת, וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל־יְדֵיהֶם.
טו וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם, וְאֶת־הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי־חָרֶב; וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ.
טז עוֹד זֶה מְדַבֵּר, וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר, אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן־הַשָּׁמַיִם, וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם; וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ.
יז עוֹד זֶה מְדַבֵּר, וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר, כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל־הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם, וְאֶת־הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי־חָרֶב; וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ.
יח עַד זֶה מְדַבֵּר, וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר: בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן, בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר.
יט וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, וַיִּפֹּל עַל־הַנְּעָרִים, וַיָּמוּתוּ; וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ.
כ וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת־מְעִלוֹ, וַיָּגָז אֶת־רֹאשׁוֹ; וַיִּפֹּל אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ.
כא וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה--יְהוָה נָתַן, וַיהוָה לָקָח; יְהִי שֵׁם יְהוָה, מְבֹרָךְ.
כב בְּכָל־זֹאת, לֹא־חָטָא אִיּוֹב; וְלֹא־נָתַן תִּפְלָה, לֵאלֹהִים. {פ}