תנ"ך -
ישעיהו - הכול פרק נז
האזנה לפרק זה
א הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל-לֵב; וְאַנְשֵׁי-חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי-מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. ב יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ, נְכֹחוֹ. {ס} ג וְאַתֶּם קִרְבוּ-הֵנָּה, בְּנֵי עֹנְנָה; זֶרַע מְנָאֵף, וַתִּזְנֶה. ד עַל-מִי, תִּתְעַנָּגוּ--עַל-מִי תַּרְחִיבוּ פֶה, תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן; הֲלוֹא-אַתֶּם יִלְדֵי-פֶשַׁע, זֶרַע שָׁקֶר. ה הַנֵּחָמִים, בָּאֵלִים, תַּחַת, כָּל-עֵץ רַעֲנָן; שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים, תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים. ו בְּחַלְּקֵי-נַחַל חֶלְקֵךְ, הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ; גַּם-לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ, הֶעֱלִית מִנְחָה--הַעַל אֵלֶּה, אֶנָּחֵם. ז עַל הַר-גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא, שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ; גַּם-שָׁם עָלִית, לִזְבֹּחַ זָבַח. ח וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה, שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ: כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי, הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת-לָךְ מֵהֶם--אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם, יָד חָזִית. ט וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן, וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ; וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד-מֵרָחֹק, וַתַּשְׁפִּילִי עַד-שְׁאוֹל. י בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ, לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ; חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת, עַל-כֵּן לֹא חָלִית. יא וְאֶת-מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי, כִּי תְכַזֵּבִי, וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ, לֹא-שַׂמְתְּ עַל-לִבֵּךְ; הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם, וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי. יב אֲנִי אַגִּיד, צִדְקָתֵךְ; וְאֶת-מַעֲשַׂיִךְ, וְלֹא יוֹעִילוּךְ. יג בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ, וְאֶת-כֻּלָּם יִשָּׂא-רוּחַ יִקַּח-הָבֶל; וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל-אֶרֶץ, וְיִירַשׁ הַר-קָדְשִׁי. יד וְאָמַר סֹלּוּ-סֹלּוּ, פַּנּוּ-דָרֶךְ; הָרִימוּ מִכְשׁוֹל, מִדֶּרֶךְ עַמִּי. {ס} טו כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ--מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, אֶשְׁכּוֹן; וְאֶת-דַּכָּא, וּשְׁפַל-רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. טז כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב, וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף: כִּי-רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. יז בַּעֲוֺן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ, הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף; וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב, בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ. יח דְּרָכָיו רָאִיתִי, וְאֶרְפָּאֵהוּ; וְאַנְחֵהוּ, וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. יט בּוֹרֵא, נוב נִיב שְׂפָתָיִם; שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר יְהוָה--וּרְפָאתִיו. כ וְהָרְשָׁעִים, כַּיָּם נִגְרָשׁ: כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט. כא אֵין שָׁלוֹם, אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים. {פ}