תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק א

א בקדמין, ברא ה', ית שמיא, וית ארעא. ב וארעא, הות צדיא וריקניא, וחשוכא, על אפי תהומא; ורוחא מן קודם ה', מנשבא על אפי מיא. ג ואמר ה', יהי נהורא; והוה נהורא. ד וחזא ה' ית נהורא, ארי טב; ואפריש ה', בין נהורא ובין חשוכא. ה וקרא ה' לנהורא יממא, ולחשוכא קרא ליליא; והוה רמש והוה צפר, יום חד. {פ}

ו ואמר ה', יהי רקיעא במציעות מיא, ויהי מפריש, בין מיא למיא. ז ועבד ה', ית רקיעא, ואפריש בין מיא דמלרע לרקיעא, ובין מיא דמעל לרקיעא; והוה כין. ח וקרא ה' לרקיעא, שמיא; והוה רמש והוה צפר, יום תניין. {פ}

ט ואמר ה', יתכנשון מיא מתחות שמיא לאתר חד, ותיתחזי, יבשתא; והוה כין. י וקרא ה' ליבשתא ארעא, ולבית כנישת מיא קרא יממי; וחזא ה', ארי טב. יא ואמר ה', תדאית ארעא דתאה עסבא דבר זרעיה מזדרע, אילן פירין עביד פירין לזניה, דבר זרעיה ביה על ארעא; והוה כין. יב ואפיקת ארעא דתאה עסבא דבר זרעיה מזדרע, לזנוהי, ואילן עביד פירין דבר זרעיה ביה, לזנוהי; וחזא ה', ארי טב. יג והוה רמש והוה צפר, יום תליתאי. {פ}

יד ואמר ה', יהון נהורין ברקיעא דשמיא, לאפרשא, בין יממא ובין ליליא; ויהון לאתין ולזמנין, ולממני בהון יומין ושנין. טו ויהון לנהורין ברקיעא דשמיא, לאנהרא על ארעא; והוה כין. טז ועבד ה', ית תרין נהוריא רברביא: ית נהורא רבא, למשלט ביממא, וית נהורא זעירא למשלט בליליא, וית כוכביא. יז ויהב יתהון ה', ברקיעא דשמיא, לאנהרא, על ארעא. יח ולמשלט, ביממא ובליליא, ולאפרשא, בין נהורא ובין חשוכא; וחזא ה', ארי טב. יט והוה רמש והוה צפר, יום רביעאי. {פ}

כ ואמר ה'--ירחשון מיא, רחיש נפשא חיתא; ועופא יפרח על ארעא, על אפי רקיע שמיא. כא וברא ה', ית תניניא רברביא; וית כל נפשא חיתא דרחשא דארחישו מיא לזניהון, וית כל עופא דפרח לזנוהי, וחזא ה', ארי טב. כב ובריך יתהון ה', למימר: פושו וסגו, ומלו ית מיא ביממיא, ועופא, יסגי בארעא. כג והוה רמש והוה צפר, יום חמישאי. {פ}

כד ואמר ה', תפיק ארעא נפשא חיתא לזנה, בעיר ורחיש וחית ארעא, לזנה; והוה כין. כה ועבד ה' ית חית ארעא לזנה, וית בעירא לזנה, וית כל רחשא דארעא, לזנוהי; וחזא ה', ארי טב. כו ואמר ה', נעביד אנשא בצלמנא כדמותנא; וישלטון בנוני ימא ובעופא דשמיא, ובבעירא ובכל ארעא, ובכל רחשא, דרחיש על ארעא. כז וברא ה' ית אדם בצלמיה, בצלם אלוהים ברא יתיה: דכר ונוקבא, ברא יתהון. כח ובריך יתהון, ה', ואמר להון ה' פושו וסגו ומלו ית ארעא, ותקופו עלה; ושלוטו בנוני ימא, ובעופא דשמיא, ובכל חיתא, דרחשא על ארעא. כט ואמר ה', הא יהבית לכון ית כל עסבא דבר זרעיה מזדרע דעל אפי כל ארעא, וית כל אילנא דביה פירי אילנא, דבר זרעיה מזדרע: לכון יהי, למיכל. ל ולכל חית ארעא ולכל עופא דשמיא ולכול דרחיש על ארעא, דביה נפשא חיתא, ית כל ירוק עסבא, למיכל; והוה כין. לא וחזא ה' ית כל דעבד, והא תקין לחדא; והוה רמש והוה צפר, יום שתיתאי. {פ}