תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כב

א  נבחר שם, מעושר רב:    מכסף ומזהב, חן טוב.
ב  עשיר ורש נפגשו;    עושה כולם יהוה.
ג  ערום, ראה רעה ונסתר;    ופתיים, עברו ונענשו.
ד  עקב ענווה, יראת יהוה;    עושר וכבוד וחיים.
ה  צינים פחים, בדרך עיקש;    שומר נפשו, ירחק מהם.
ו  חנוך לנער, על־פי דרכו--    גם כי־יזקין, לא־יסור ממנה.
ז  עשיר, ברשים ימשול;    ועבד לווה, לאיש מלווה.
ח  זורע עוולה, יקצור־אוון;    ושבט עברתו יכלה.
ט  טוב־עין, הוא יבורך:    כי־נתן מלחמו לדל.
י  גרש לץ, וייצא מדון;    וישבות, דין וקלון.
יא  אוהב טהור־לב--    חן שפתיו, ריעהו מלך.
יב  עיני יהוה, נצרו דעת;    ויסלף, דברי בוגד.
יג  אמר עצל, ארי בחוץ;    בתוך רחובות, אירצח.
יד  שוחה עמוקה, פי זרות;    זעום יהוה, ייפול־שם.
טו  איוולת, קשורה בלב־נער;    שבט מוסר, ירחיקנה ממנו.
טז  עושק דל, להרבות לו--    נותן לעשיר, אך־למחסור.
יז  הט אוזנך--ושמע, דברי חכמים;    וליבך, תשית לדעתי.
יח  כי־נעים, כי־תשמרם בבטנך;    ייכונו יחדיו, על־שפתיך.
יט  להיות ביהוה, מבטחך--    הודעתיך היום אף־אתה.
כ  הלוא כתבתי לך, שלישים--    במועצות ודעת.
כא  להודיעך--קושט, אמרי אמת;    להשיב אמרים אמת, לשולחיך.
כב  אל־תגזול־דל, כי דל־הוא;    ואל־תדכא עני בשער.
כג  כי־יהוה, יריב ריבם;    וקבע את־קובעיהם נפש.
כד  אל־תתרע, את־בעל אף;    ואת־איש חמות, לא תבוא.
כה  פן־תאלף אורחותיו;    ולקחת מוקש לנפשך.
כו  אל־תהי בתוקעי־כף;    בעורבים, משאות.
כז  אם־אין־לך לשלם--    למה ייקח משכבך, מתחתיך.
כח  אל־תסג, גבול עולם--    אשר עשו אבותיך.
כט  חזית איש, מהיר במלאכתו--    לפני־מלכים יתייצב;
בל־יתייצב,    לפני חשוכים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא