תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - חבקוק - הכול
פרק א ב ג


חבקוק פרק א

א המשא אשר חזה, חבקוק הנביא.  ב עד-אנה יהוה שיוועתי, ולא תשמע:  אזעק אליך חמס, ולא תושיע.  ג למה תראני אוון ועמל תביט, ושוד וחמס לנגדי; ויהי ריב ומדון, יישא.  ד על-כן תפוג תורה, ולא-ייצא לנצח משפט:  כי רשע מכתיר את-הצדיק, על-כן ייצא משפט מעוקל.  ה ראו בגויים והביטו, והיתמהו תמהו:  כי-פועל פועל בימיכם, לא תאמינו כי יסופר.  ו כי-הנני מקים את-הכשדים, הגוי המר והנמהר; ההולך, למרחבי-ארץ, לרשת, משכנות לא-לו.  ז איום ונורא, הוא; ממנו, משפטו ושאתו ייצא.  ח וקלו מנמרים סוסיו, וחדו מזאבי ערב, ופשו, פרשיו; ופרשיו, מרחוק יבואו--יעופו, כנשר חש לאכול.  ט כולו לחמס יבוא, מגמת פניהם קדימה; ויאסוף כחול, שבי.  י והוא במלכים יתקלס, ורוזנים משחק לו; הוא לכל-מבצר ישחק, ויצבור עפר וילכדה.  יא אז חלף רוח ויעבור, ואשם:  זו כוחו, לאלוהו.  יב הלוא אתה מקדם, יהוה אלוהיי קדושי--לא נמות; יהוה למשפט שמתו, וצור להוכיח יסדתו.  יג טהור עיניים מראות רע, והביט אל-עמל לא תוכל:  למה תביט, בוגדים--תחריש, בבלע רשע צדיק ממנו.  יד ותעשה אדם, כדגי הים--כרמש, לא-מושל בו.  טו כולו, בחכה היעלה--יגורהו בחרמו, ויאספהו במכמרתו; על-כן, ישמח ויגיל.  טז על-כן יזבח לחרמו, ויקטר למכמרתו:  כי בהמה שמן חלקו, ומאכלו בריאה.  יז העל כן, יריק חרמו; ותמיד להרוג גויים, לא יחמול.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - חבקוק - הכול
פרק א ב ג


יש לך שאלה או הערה?