תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


עמוס פרק ה

א שמעו את-הדבר הזה, אשר אנוכי נושא עליכם קינה--בית ישראל.  ב נפלה לא-תוסיף קום, בתולת ישראל; ניטשה על-אדמתה, אין מקימה.  ג כי כה אמר אדוניי יהוה, העיר היוצאת אלף תשאיר מאה; והיוצאת מאה תשאיר עשרה, לבית ישראל.  ד כי כה אמר יהוה, לבית ישראל:  דרשוני, וחיו.  ה ואל-תדרשו, בית-אל, והגלגל לא תבואו, ובאר שבע לא תעבורו:  כי הגלגל גלה יגלה, ובית-אל יהיה לאוון.  ו דרשו את-יהוה, וחיו:  פן-יצלח כאש בית יוסף, ואכלה ואין-מכבה לבית-אל.  ז ההופכים ללענה, משפט; וצדקה, לארץ הניחו.  ח עושה כימה וכסיל, והופך לבוקר צלמוות, ויום, לילה החשיך; הקורא למי-הים, וישפכם על-פני הארץ--יהוה שמו.  ט המבליג שוד, על-עז; ושוד, על-מבצר יבוא.  י שנאו בשער, מוכיח; ודובר תמים, יתעבו.  יא לכן יען בושסכם על-דל, ומשאת-בר תקחו ממנו--בתי גזית בניתם, ולא-תשבו בם; כרמי-חמד נטעתם, ולא תשתו את-יינם.  יב כי ידעתי רבים פשעיכם, ועצומים חטאותיכם; צוררי צדיק לוקחי כופר, ואביונים בשער הטו.  יג לכן, המשכיל בעת ההיא--יידום:  כי עת רעה, היא.  יד דרשו-טוב ואל-רע, למען תחיו; ויהי-כן יהוה אלוהי-צבאות, איתכם--כאשר אמרתם.  טו שנאו-רע ואהבו טוב, והציגו בשער משפט; אוליי, יחנן יהוה אלוהי-צבאות--שארית יוסף.  {ס}

טז לכן כה-אמר יהוה אלוהי צבאות, אדוניי, בכל-רחובות מספד, ובכל-חוצות יאמרו הו-הו; וקראו איכר אל-אבל, ומספד אל-יודעי נהי.  יז ובכל-כרמים, מספד:  כי-אעבור בקרבך, אמר יהוה.  {פ}

יח הוי המתאווים, את-יום יהוה:  למה-זה לכם יום יהוה, הוא-חושך ולא-אור.  יט כאשר ינוס איש מפני הארי, ופגעו הדוב; ובא הבית--וסמך ידו על-הקיר, ונשכו הנחש.  כ הלוא-חושך יום יהוה, ולא-אור; ואפל, ולא-נוגה לו.  כא שנאתי מאסתי, חגיכם; ולא אריח, בעצרותיכם.  כב כי אם-תעלו-לי עולות ומנחותיכם, לא ארצה; ושלם מריאיכם, לא אביט.  כג הסר מעליי, המון שיריך; וזמרת נבליך, לא אשמע.  כד וייגל כמים, משפט; וצדקה, כנחל איתן.  כה הזבחים ומנחה הגשתם-לי במדבר, ארבעים שנה--בית ישראל.  כו ונשאתם, את סיכות מלככם, ואת, כיון צלמיכם--כוכב, אלוהיכם, אשר עשיתם, לכם.  כז והגליתי אתכם, מהלאה לדמשק:  אמר יהוה אלוהי-צבאות, שמו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט