תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים ב פרק כג

א וישלח, המלך; ויאספו אליו, כל-זקני יהודה וירושלים.  ב ויעל המלך בית-יהוה וכל-איש יהודה וכל-יושבי ירושלים איתו, והכוהנים והנביאים, וכל-העם, למקטון ועד-גדול; ויקרא באוזניהם, את-כל-דברי ספר הברית, הנמצא, בבית יהוה.  ג ויעמוד המלך על-העמוד ויכרות את-הברית לפני יהוה, ללכת אחר יהוה ולשמור מצוותיו ואת-עדוותיו ואת-חוקותיו בכל-לב ובכל-נפש, להקים את-דברי הברית הזאת, הכתובים על-הספר הזה; ויעמוד כל-העם, בברית.  ד ויצו המלך את-חלקייהו הכוהן הגדול ואת-כוהני המשנה, ואת-שומרי הסף, להוציא מהיכל יהוה, את כל-הכלים העשויים לבעל ולאשרה ולכול צבא השמיים; וישרפם מחוץ לירושלים, בשדמות קדרון, ונשא את-עפרם, בית-אל.  ה והשבית את-הכמרים, אשר נתנו מלכי יהודה, ויקטר בבמות בערי יהודה, ומסיבי ירושלים; ואת-המקטרים לבעל, לשמש ולירח ולמזלות, ולכול, צבא השמיים.  ו ויוצא את-האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלים, אל-נחל קדרון, וישרוף אותה בנחל קדרון, וידק לעפר; וישלך, את-עפרה, על-קבר, בני העם.  ז וייתוץ את-בתי הקדשים, אשר בבית יהוה:  אשר הנשים, אורגות שם בתים--לאשרה.  ח ויבא את-כל-הכוהנים, מערי יהודה, ויטמא את-הבמות אשר קיטרו-שמה הכוהנים, מגבע עד-באר שבע; ונתץ את-במות השערים, אשר-פתח שער יהושוע שר-העיר, אשר-על-שמאל איש, בשער העיר.  ט אך, לא יעלו כוהני הבמות, אל-מזבח יהוה, בירושלים:  כי אם-אכלו מצות, בתוך אחיהם.  י וטימא את-התופת, אשר בגיא בן-הינום:  לבלתי, להעביר איש את-בנו ואת-בתו באש--למולך.  יא וישבת את-הסוסים, אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבוא בית-יהוה, אל-לשכת נתן-מלך הסריס, אשר בפרוורים; ואת-מרכבות השמש, שרף באש.  יב ואת-המזבחות אשר על-הגג עליית אחז אשר-עשו מלכי יהודה, ואת-המזבחות אשר-עשה מנשה בשתי חצרות בית-יהוה--נתץ המלך; וירץ משם, והשליך את-עפרם אל-נחל קדרון.  יג ואת-הבמות אשר על-פני ירושלים, אשר מימין להר-המשחית, אשר בנה שלמה מלך-ישראל לעשתורת שיקוץ צידונים ולכמוש שיקוץ מואב, ולמלכום תועבת בני-עמון--טימא, המלך.  יד ושיבר, את-המצבות, ויכרות, את-האשרים; וימלא את-מקומם, עצמות אדם.  טו וגם את-המזבח אשר בבית-אל, הבמה אשר עשה ירובעם בן-נבט אשר החטיא את-ישראל--גם את-המזבח ההוא ואת-הבמה, נתץ; וישרוף את-הבמה הדק לעפר, ושרף אשרה.  טז וייפן יאשייהו, וירא את-הקברים אשר-שם בהר, וישלח וייקח את-העצמות מן-הקברים, וישרוף על-המזבח ויטמאהו--כדבר יהוה, אשר קרא איש האלוהים, אשר קרא, את-הדברים האלה.  יז ויאמר--מה הציון הלז, אשר אני רואה; ויאמרו אליו אנשי העיר, הקבר איש-האלוהים אשר-בא מיהודה, ויקרא את-הדברים האלה אשר עשית, על המזבח בית-אל.  יח ויאמר הניחו לו, איש אל-ינע עצמותיו; וימלטו, עצמותיו--את עצמות הנביא, אשר-בא משומרון.  יט וגם את-כל-בתי הבמות אשר בערי שומרון, אשר עשו מלכי ישראל להכעיס--הסיר, יאשייהו; ויעש להם--ככל-המעשים, אשר עשה בבית-אל.  כ ויזבח את-כל-כוהני הבמות אשר-שם, על-המזבחות, וישרוף את-עצמות אדם, עליהם; וישב, ירושלים.  כא ויצו המלך, את-כל-העם לאמור, עשו פסח, ליהוה אלוהיכם--ככתוב, על ספר הברית הזה.  כב כי לא נעשה, כפסח הזה, מימי השופטים, אשר שפטו את-ישראל; וכול, ימי מלכי ישראל--ומלכי יהודה.  כג כי, אם-בשמונה עשרה שנה, למלך, יאשייהו:  נעשה הפסח הזה, ליהוה--בירושלים.  כד וגם את-האובות ואת-היידעונים ואת-התרפים ואת-הגילולים ואת כל-השיקוצים, אשר נראו בארץ יהודה ובירושלים--ביער, יאשייהו:  למען הקים את-דברי התורה, הכתובים על-הספר, אשר מצא חלקייהו הכוהן, בית יהוה.  כה וכמוהו לא-היה לפניו מלך, אשר-שב אל-יהוה בכל-לבבו ובכל-נפשו ובכל-מאודו--ככול, תורת משה; ואחריו, לא-קם כמוהו.  כו אך לא-שב יהוה, מחרון אפו הגדול, אשר-חרה אפו, ביהודה--על, כל-הכעסים, אשר הכעיסו, מנשה.  כז ויאמר יהוה, גם את-יהודה אסיר מעל פניי, כאשר הסירותי, את-ישראל; ומאסתי את-העיר הזאת אשר-בחרתי, את-ירושלים, ואת-הבית, אשר אמרתי יהיה שמי שם.  כח ויתר דברי יאשייהו, וכל-אשר עשה:  הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה.  כט בימיו עלה פרעה נכו מלך-מצריים, על-מלך אשור--על-נהר-פרת; וילך המלך יאשייהו, לקראתו, וימיתהו במגידו, כראותו אותו.  ל וירכיבוהו עבדיו מת, ממגידו, ויביאוהו ירושלים, ויקברוהו בקבורתו; וייקח עם-הארץ, את-יהואחז בן-יאשייהו, וימשחו אותו וימליכו אותו, תחת אביו.  {פ}

לא בן-עשרים ושלוש שנה, יהואחז במולכו, ושלושה חודשים, מלך בירושלים; ושם אימו, חמוטל בת-ירמיהו מלבנה.  לב ויעש הרע, בעיני יהוה, ככול אשר-עשו, אבותיו.  לג ויאסרהו פרעה נכו ברבלה בארץ חמת, ממלוך בירושלים; וייתן-עונש, על-הארץ, מאה כיכר-כסף, וכיכר זהב.  לד וימלך פרעה נכו את-אליקים בן-יאשייהו, תחת יאשייהו אביו, ויסב את-שמו, יהויקים; ואת-יהואחז לקח, ויבוא מצריים וימת שם.  לה והכסף והזהב, נתן יהויקים לפרעה--אך העריך את-הארץ, לתת את-הכסף על-פי פרעה:  איש כערכו, נגש את-הכסף ואת-הזהב את-עם הארץ, לתת, לפרעה נכו.  {ס}

לו בן-עשרים וחמש שנה, יהויקים במולכו, ואחת עשרה שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, זבודה בת-פדיה מן-רומה.  לז ויעש הרע, בעיני יהוה, ככול אשר-עשו, אבותיו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה