תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק י

א ויהי כשמוע אדוני-צדק מלך ירושלים, כי-לכד יהושוע את-העיי ויחרימה--כאשר עשה ליריחו ולמלכה, כן-עשה לעיי ולמלכה; וכי השלימו יושבי גבעון, את-ישראל, ויהיו, בקרבם.  ב וייראו מאוד--כי עיר גדולה גבעון, כאחת ערי הממלכה; וכי היא גדולה מן-העיי, וכל-אנשיה גיבורים.  ג וישלח אדוני-צדק מלך ירושלים, אל-הוהם מלך-חברון ואל-פראם מלך-ירמות ואל-יפיע מלך-לכיש ואל-דביר מלך-עגלון--לאמור.  ד עלו-אליי ועזרוני, ונכה את-גבעון:  כי-השלימה את-יהושוע, ואת-בני ישראל.  ה וייאספו ויעלו חמשת מלכי האמורי, מלך ירושלים מלך-חברון מלך-ירמות מלך-לכיש מלך-עגלון--הם, וכל-מחניהם; ויחנו, על-גבעון, ויילחמו, עליה.  ו וישלחו אנשי גבעון אל-יהושוע אל-המחנה הגלגלה לאמור, אל-תרף ידיך מעבדיך:  עלה אלינו מהרה, והושיעה לנו ועוזרנו--כי נקבצו אלינו, כל-מלכי האמורי יושבי ההר.  ז ויעל יהושוע מן-הגלגל, הוא וכל-עם המלחמה עימו, וכול, גיבורי החיל.  {פ}

ח ויאמר יהוה אל-יהושוע אל-תירא מהם, כי בידך נתתים:  לא-יעמוד איש מהם, בפניך.  ט ויבוא אליהם יהושוע, פתאום:  כל-הלילה, עלה מן-הגלגל.  י ויהומם יהוה לפני ישראל, ויכם מכה-גדולה בגבעון; וירדפם, דרך מעלה בית-חורון, ויכם עד-עזקה, ועד-מקדה.  יא ויהי בנוסם מפני ישראל, הם במורד בית-חורון ויהוה השליך עליהם אבנים גדולות מן-השמיים עד-עזקה--וימותו:  רבים, אשר-מתו באבני הברד, מאשר הרגו בני ישראל, בחרב.  {ס}

יב אז ידבר יהושוע, ליהוה, ביום תת יהוה את-האמורי, לפני בני ישראל; ויאמר לעיני ישראל, שמש בגבעון דום, וירח, בעמק איילון.  יג ויידום השמש וירח עמד, עד-ייקום גוי אויביו--הלוא-היא כתובה, על-ספר הישר; ויעמוד השמש בחצי השמיים, ולא-אץ לבוא כיום תמים.  יד ולא היה כיום ההוא, לפניו ואחריו, לשמוע יהוה, בקול איש:  כי יהוה, נלחם לישראל.  {ס}

טו וישב יהושוע וכל-ישראל עימו, אל-המחנה הגלגלה.  טז וינוסו, חמשת המלכים האלה; וייחבאו במערה, במקדה.  יז ויוגד, ליהושוע לאמור:  נמצאו חמשת המלכים, נחבאים במערה במקדה.  יח ויאמר יהושוע, גולו אבנים גדולות אל-פי המערה, והפקידו עליה אנשים, לשומרם.  יט ואתם, אל-תעמודו--רדפו אחרי אויביכם, וזינבתם אותם:  אל-תיתנום, לבוא אל-עריהם, כי נתנם יהוה אלוהיכם, בידכם.  כ ויהי ככלות יהושוע ובני ישראל, להכותם מכה גדולה-מאוד--עד-תומם; והשרידים שרדו מהם, ויבואו אל-ערי המבצר.  כא וישובו כל-העם אל-המחנה אל-יהושוע מקדה, בשלום:  לא-חרץ לבני ישראל, לאיש--את-לשונו.  כב ויאמר יהושוע, פתחו את-פי המערה; והוציאו אליי, את-חמשת המלכים האלה--מן-המערה.  כג ויעשו כן--ויוציאו אליו את-חמשת המלכים האלה, מן-המערה:  את מלך ירושלים, את-מלך חברון את-מלך ירמות, את-מלך לכיש, את-מלך עגלון.  כד ויהי כהוציאם את-המלכים האלה, אל-יהושוע, ויקרא יהושוע אל-כל-איש ישראל ויאמר אל-קציני אנשי המלחמה ההלכו איתו, קרבו שימו את-רגליכם על-צווארי המלכים האלה; ויקרבו, וישימו את-רגליהם על-צוואריהם.  כה ויאמר אליהם יהושוע, אל-תיראו ואל-תיחתו:  חזקו ואמצו--כי ככה יעשה יהוה לכל-אויביכם, אשר אתם נלחמים אותם.  כו ויכם יהושוע אחרי-כן, וימיתם, ויתלם, על חמישה עצים; ויהיו תלויים על-העצים, עד-הערב.  כז ויהי לעת בוא השמש, ציווה יהושוע ויורידום מעל העצים, וישליכום, אל-המערה אשר נחבאו-שם; וישימו אבנים גדולות, על-פי המערה, עד-עצם, היום הזה.  {ס}

כח ואת-מקדה לכד יהושוע ביום ההוא, ויכהא לפי-חרב ואת-מלכה--החרים אותם ואת-כל-הנפש אשר-בה, לא השאיר שריד; ויעש למלך מקדה, כאשר עשה למלך יריחו.  {ס}

כט ויעבור יהושוע וכל-ישראל עימו, ממקדה--לבנה; ויילחם, עם-לבנה.  ל וייתן יהוה גם-אותה ביד ישראל, ואת-מלכה, ויכהא לפי-חרב ואת-כל-הנפש אשר-בה, לא-השאיר בה שריד; ויעש למלכה, כאשר עשה למלך יריחו.  {ס}

לא ויעבור יהושוע וכל-ישראל עימו, מלבנה--לכישה; וייחן עליה, ויילחם בה.  לב וייתן יהוה את-לכיש ביד ישראל, וילכדה ביום השני, ויכהא לפי-חרב, ואת-כל-הנפש אשר-בה--ככול אשר-עשה, ללבנה.  {פ}

לג אז עלה, הורם מלך גזר, לעזור, את-לכיש; ויכהו יהושוע ואת-עמו, עד-בלתי השאיר-לו שריד.  לד ויעבור יהושוע וכל-ישראל עימו, מלכיש--עגלונה; ויחנו עליה, ויילחמו עליה.  לה וילכדוה ביום ההוא, ויכוה לפי-חרב--ואת כל-הנפש אשר-בה, ביום ההוא החרים:  ככול אשר-עשה, ללכיש.  {פ}

לו ויעל יהושוע וכל-ישראל עימו, מעגלונה--חברונה; ויילחמו, עליה.  לז וילכדוה ויכוה-לפי-חרב ואת-מלכה ואת-כל-עריה ואת-כל-הנפש אשר-בה, לא-השאיר שריד, ככול אשר-עשה, לעגלון; ויחרם אותה, ואת-כל-הנפש אשר-בה.  {ס}

לח וישב יהושוע וכל-ישראל עימו, דבירה; ויילחם, עליה.  לט וילכדה ואת-מלכה ואת-כל-עריה, ויכום לפי-חרב, ויחרימו את-כל-נפש אשר-בה, לא השאיר שריד:  כאשר עשה לחברון, כן-עשה לדבירה ולמלכה, וכאשר עשה ללבנה, ולמלכה.  מ ויכה יהושוע את-כל-הארץ ההר והנגב והשפילה והאשדות, ואת כל-מלכיהם--לא השאיר, שריד; ואת כל-הנשמה, החרים, כאשר ציווה, יהוה אלוהי ישראל.  מא ויכם יהושוע מקדש ברנע, ועד-עזה; ואת כל-ארץ גושן, ועד-גבעון.  מב ואת כל-המלכים האלה ואת-ארצם, לכד יהושוע פעם אחת:  כי, יהוה אלוהי ישראל, נלחם, לישראל.  מג וישב יהושוע וכל-ישראל עימו, אל-המחנה הגלגלה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד