תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ב ואל-בני ישראל, תאמר, איש איש מבני ישראל ומן-הגר הגר בישראל אשר ייתן מזרעו למולך, מות יומת; עם הארץ, ירגמוהו באבן. ג ואני אתן את-פניי, באיש ההוא, והכרתי אותו, מקרב עמו: כי מזרעו, נתן למולך--למען טמא את-מקדשי, ולחלל את-שם קודשי. ד ואם העלם יעלימו עם הארץ את-עיניהם, מן-האיש ההוא, בתיתו מזרעו, למולך--לבלתי, המית אותו. ה ושמתי אני את-פניי באיש ההוא, ובמשפחתו; והכרתי אותו ואת כל-הזונים אחריו, לזנות אחרי המולך--מקרב עמם. ו והנפש, אשר תפנה אל-האובות ואל-היידעונים, לזנות, אחריהם--ונתתי את-פניי בנפש ההיא, והכרתי אותו מקרב עמו. ז והתקדשתם--והייתם, קדושים: כי אני יהוה, אלוהיכם. ח ושמרתם, את-חוקותיי, ועשיתם, אותם: אני יהוה, מקדשכם. ט כי-איש איש, אשר יקלל את-אביו ואת-אימו--מות יומת: אביו ואימו קילל, דמיו בו. י ואיש, אשר ינאף את-אשת איש, אשר ינאף, את-אשת ריעהו--מות-יומת הנואף, והנואפת. יא ואיש, אשר ישכב את-אשת אביו--ערוות אביו, גילה; מות-יומתו שניהם, דמיהם בם. יב ואיש, אשר ישכב את-כלתו--מות יומתו, שניהם: תבל עשו, דמיהם בם. יג ואיש, אשר ישכב את-זכר משכבי אישה--תועבה עשו, שניהם; מות יומתו, דמיהם בם. יד ואיש, אשר ייקח את-אישה ואת-אימה--זימה היא; באש ישרפו אותו, ואתהן, ולא-תהיה זימה, בתוככם. טו ואיש, אשר ייתן שכובתו בבהמה--מות יומת; ואת-הבהמה, תהרוגו. טז ואישה, אשר תקרב אל-כל-בהמה לרבעה אותה--והרגת את-האישה, ואת-הבהמה; מות יומתו, דמיהם בם. יז ואיש אשר-ייקח את-אחותו בת-אביו או בת-אימו וראה את-ערוותה והיא-תראה את-ערוותו, חסד הוא--ונכרתו, לעיני בני עמם; ערוות אחותו גילה, עוונו יישא. יח ואיש אשר-ישכב את-אישה דווה, וגילה את-ערוותה את-מקורה הערה, והיא, גילתה את-מקור דמיה--ונכרתו שניהם, מקרב עמם. יט וערוות אחות אימך ואחות אביך, לא תגלה: כי את-שארו הערה, עוונם יישאו. כ ואיש, אשר ישכב את-דודתו--ערוות דודו, גילה; חטאם יישאו, ערירים ימותו. כא ואיש, אשר ייקח את-אשת אחיו--נידה היא; ערוות אחיו גילה, ערירים יהיו. כב ושמרתם את-כל-חוקותיי ואת-כל-משפטיי, ועשיתם אותם; ולא-תקיא אתכם, הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה, לשבת בה. כג ולא תלכו בחוקות הגוי, אשר-אני משלח מפניכם: כי את-כל-אלה עשו, ואקוץ בם. כד ואומר לכם, אתם תירשו את-אדמתם, ואני אתננה לכם לרשת אותה, ארץ זבת חלב ודבש: אני יהוה אלוהיכם, אשר-הבדלתי אתכם מן-העמים. כה והבדלתם בין-הבהמה הטהורה, לטמאה, ובין-העוף הטמא, לטהור; ולא-תשקצו את-נפשותיכם בבהמה ובעוף, ובכול אשר תרמוש האדמה, אשר-הבדלתי לכם, לטמא. כו והייתם לי קדושים, כי קדוש אני יהוה; ואבדיל אתכם מן-העמים, להיות לי. כז ואיש או-אישה, כי-יהיה בהם אוב או יידעוני--מות יומתו; באבן ירגמו אותם, דמיהם בם. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז