משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א כָּל כּוֹהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, בֵּין מוּם קָבוּעַ בֵּין מוּם עוֹבֵר--לֹא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים, שֶׁנֶּאֱמָר "אֶל-הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא, וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ" (ויקרא כא,כג); וְאִם עָבַר וְנִכְנַס--לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַד. וְאִם עָבַד בַּמִּקְדָּשׁ--פָּסַל וְחִלַּל עֲבוֹדָתוֹ, וְלוֹקֶה אַף עַל הָעֲבוֹדָה: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם--לֹא יִקְרַב" (ויקרא כא,יז)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאַזְהָרָה זוֹ, שֶׁלֹּא יִקְרַב לָעֲבוֹדָה.
ב וְכֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר--פָּסַל וְלוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב" (ויקרא כא,יח): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה, לְבַעַל מוּם עוֹבֵר. וְאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁעָבְדוּ בְּמִיתָה, אֵלָא בְּמַלְקוּת בִּלְבָד.
ג כָּל הַמּוּמִין כֻּלָּן--אֶחָד שֶׁהָיוּ בּוֹ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, וְאֶחָד שֶׁנֻּלְּדוּ בּוֹ אַחַר כֵּן, בֵּין שְׁאֵינָן עוֹבְרִין, בֵּין עוֹבְרִין--הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁיַּעֲבֹרוּ.
ד מוּם קָבוּעַ--כְּגוֹן שֶׁבֶר רֶגֶל, אוֹ שֶׁבֶר יָד; וּמוּם עוֹבֵר--כְּגוֹן גָּרָב, אוֹ יַלֶּפֶת וְהִיא הַחֲזָזִית. וְלֹא הַמּוּמִין הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה בִּלְבָד, הֶן שֶׁפּוֹסְלִין בַּכּוֹהֲנִים; אֵלָא כָּל הַמּוּמִין הַנִּרְאִין בַּגּוּף--שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל . . . אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם" (ויקרא כא,יח; ויקרא כא,כא), מִכָּל מָקוֹם. וְאֵלּוּ הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, דֻּגְמָה הֶן.
ה שְׁלוֹשָׁה מִינֵי מוּמִין הֶם--יֵשׁ מוּמִין שְׁהֶן פּוֹסְלִין הַכּוֹהֵן מִלַּעֲבֹד וְהַבְּהֵמָה מִלִּקָּרֵב, וְיֵשׁ מוּמִין שֶׁפּוֹסְלִין הָאָדָם בִּלְבָד מִלַּעֲבֹד; וְיֵשׁ מוּמִין שְׁאֵין פּוֹסְלִין, אֲבָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אָמְרוּ שֶׁכָּל כּוֹהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מֵהֶן אֵינוּ עוֹבֵד.
ו כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם שֶׁפּוֹסֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, וְעָבַד--בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד--עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה; וְאִם הָיָה מֵזִיד, לוֹקֶה. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם מִן הַמּוּמִין הַמְּיֻחָדִין לָאָדָם, וְעָבַד--אַף עַל פִּי שְׁהוּא לוֹקֶה, לֹא חִלַּל עֲבוֹדָתוֹ. וְאִם הָיָה בּוֹ דָּבָר מִדְּבָרִים שְׁהֶם מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן--אֵינוּ לוֹקֶה, וַעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.
ז אֵין פּוֹסֵל בָּאָדָם, אֵלָא מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי; אֲבָל מוּמִין שֶׁבַּחֲלַל הַגּוּף--כְּגוֹן שֶׁנִּטַּל כִּלְיָתוֹ שֶׁלָּאָדָם, אוֹ טְחוֹל שֶׁלּוֹ, אוֹ שֶׁנִּקְּבוּ מֵעָיו--אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה טְרֵפָה, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה: שֶׁנֶּאֱמָר "שֶׁבֶר רָגֶל, אוֹ, שֶׁבֶר יָד" (ויקרא כא,יט)--מַה אֵלּוּ בַּגָּלוּי, אַף כֹּל בַּגָּלוּי.
ח הֶעָרֵל--הֲרֵי הוּא כְּבֶן נֵכָר, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-בֶּן-נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר" (יחזקאל מד,ט). לְפִיכָּךְ עָרֵל שֶׁעָבַד--חִלַּל עֲבוֹדָתוֹ וְלוֹקֶה, כְּזָר שֶׁעָבַד; אֲבָל אֵינוּ חַיָּב מִיתָה.
ט כּוֹהֵן שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה--אֵינוּ עוֹבֵד, עַד שֶׁיַּדִּירוּהוּ בֵּית דִּין עַל דַּעַת רַבִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ הֲפָרָה, שֶׁלֹּא יוֹסִיף לַחֲטֹא; וְעוֹבֵד, וְיוֹרֵד וּמְגָרֵשׁ. וְכֵן אִם הָיָה מִטַּמֵּא לַמֵּתִים--פָּסוּל, עַד שֶׁיְּקַבַּל עָלָיו בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. וְאִם עָבַר וְעָבַד, קֹדֶם שֶׁיַּדִּיר אוֹ שֶׁיְּקַבַּל--אַף עַל פִּי שְׁהוּא נָשׂוּי בַּעֲבֵרָה, לֹא חִלַּל עֲבוֹדָה.
י כּוֹהֵן שֶׁעָבַד, וְנִבְדַּק וְנִמְצָא חָלָל--עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה לְשֶׁעָבַר, וְאֵינוּ עוֹבֵד לְהַבָּא. וְאִם עָבַד, לֹא חִלַּל--שֶׁנֶּאֱמָר "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ, וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג,יא), אַפִלּוּ חֻלִּין שֶׁבּוֹ תִּרְצֶה.
יא בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית; וְעִיקַר מַעֲשֵׂיהֶם הַתָּדִיר, שְׁהֶן יוֹשְׁבִין וְדָנִין אֶת הַכְּהֻנָּה וּבוֹדְקִין אֶת הַכּוֹהֲנִים בַּיֵּחוּסִין וּבַמּוּמִין. כָּל כּוֹהֵן שֶׁנִּמְצָא פָּסוּל בְּיֵחוּסוֹ--לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיוֹצֶא מִן הָעֲזָרָה; וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁלֵם וְכָשֵׁר--לוֹבֵשׁ לְבָנִים, וְנִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים.
יב מִי שֶׁנִּמְצָא כָּשֵׁר בְּיֵחוּסוֹ, וְנִמְצָא בּוֹ מוּם--יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הָעֵצִים, מְתַלֵּעַ עֵצִים לַמַּעֲרָכָה; וְחוֹלֵק בַּקֳּדָשִׁים עִם אַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁלּוֹ, וְאוֹכֵל--שֶׁנֶּאֱמָר "לֶחֶם אֱלֹהָיו, מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּמִן-הַקֳּדָשִׁים, יֹאכֵל" (ויקרא כא,כב).
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט