משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א שֵׁבֶט לֵוִי--אַף עַל פִּי שְׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, כְּבָר נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לִתֵּן לָהֶם עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם: וְהֶעָרִים הֶם שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט, וַעֲלֵיהֶן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר; וּכְשֶׁמּוֹסִיפִין עָרֵי מִקְלָט אֲחֵרוֹת בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ, הַכֹּל לַלְּוִיִּים.
ב מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים, כְּבָר נִתְפָּרְשׁוּ בַּתּוֹרָה שְׁהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אַמָּה סָבִיב--שֶׁנֶּאֱמָר "מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, אֶלֶף אַמָּה סָבִיב" (במדבר לה,ד), וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר, אֶת-פְּאַת-קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה . . ." (במדבר לה,ה): אֶלֶף הָרִאשׁוֹנוֹת מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם שֶׁמּוֹדְדִין חוּץ לַמִּגְרָשׁ לְשָׂדוֹת וּכְרָמִים.
ג וְנוֹתְנִין לְכָל עִיר, בֵּית קְבָרוֹת חוּץ לִתְחוּם זֶה--שְׁאֵין קוֹבְרִין מֵתֵיהֶם בִּתְחוּם עָרֵיהֶם: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל, חַיָּתָם" (במדבר לה,ג)--לְחַיִּים נִתְּנוּ, לֹא לִקְבוּרָה.
ד אֵין עוֹשִׂין בְּעָרֵי הַלְּוִיִּים עִיר מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה, וְלֹא שָׂדֶה מִגְרָשׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם, לֹא יִמָּכֵר" (ויקרא כה,לד); [ה] וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יִמָּכֵר", לֹא יְשֻׁנֶּה--אֵלָא הַשָּׂדֶה וְהַמִּגְרָשׁ וְהָעִיר, כָּל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן כְּמוֹת שְׁהוּא לְעוֹלָם.
ה וְכֵן בִּשְׁאָר עָרֵי יִשְׂרָאֵל--אֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה, וְלֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ; [ו] וְלֹא יִסְתֹּר אָדָם אֶת בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ גִּנָּה, וְלֹא יִטַּע אֶת חָרְבָתוֹ גִּנָּה: שֶׁלֹּא יַחְרִיבוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
ו [ז] כּוֹהֲנִים וּלְוִיִּים שֶׁמָּכְרוּ שָׂדֶה מִשְּׂדוֹת עָרֵיהֶם, אוֹ בַּיִת מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה שֶׁלָּהֶן--אֵינָן גּוֹאֲלִין כַּסֵּדֶר הַזֶּה: אֵלָא מוֹכְרִין הַשָּׂדוֹת וְאַפִלּוּ סָמוּךְ לַיּוֹבֵל, וְגוֹאֲלִין מִיָּד; וְאִם הִקְדִּישׁוּ שָׂדֶה, גּוֹאֲלִין מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ לְאַחַר הַיּוֹבֵל; וְגוֹאֲלִין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצוּ, אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים--שֶׁנֶּאֱמָר "גְּאֻלַּת עוֹלָם, תִּהְיֶה לַלְוִיִּם" (ויקרא כה,לב).
ז [ח] יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ אֶת אֲבִי אִמּוֹ לֵוִי--הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל כַּלְּוִיִּים, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ לֵוִי, הוֹאִיל וְהֶעָרִים אוֹ הַשָּׂדוֹת הֶן שֶׁלַּלְּוִיִּים, גּוֹאֵל לְעוֹלָם: שֶׁדִּין זֶה תָּלוּי בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, לֹא בַּבְּעָלִים. [ט] וְלֵוִי שֶׁיָּרַשׁ אֶת אֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל--אֵינוּ גּוֹאֵל כַּלְּוִיִּים, אֵלָא כְּיִשְׂרָאֵל: שֶׁלֹּא נֶאֱמָר "גְּאֻלַּת עוֹלָם, תִּהְיֶה לַלְוִיִּם" (ויקרא כה,לב), אֵלָא בְּעָרֵי הַלְּוִיִּים.
ח [י] כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא יִנְחֲלוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְכֵן הֶן מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא יִטְּלוּ חֵלֶק בַּבִּזָּה, בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹבְשִׁין אֶת הֶעָרִים--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-יִשְׂרָאֵל" (דברים יח,א), "חֵלֶק" בַּבִּזָּה וְ"נַחֲלָה" בָּאָרֶץ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק, לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם" (במדבר יח,כ), בַּבִּזָּה. וּבֶן לֵוִי אוֹ כּוֹהֵן שֶׁנָּטַל חֵלֶק בַּבִּזָּה, לוֹקֶה; וְאִם נָטַל נַחֲלָה בָּאָרֶץ, מַעְבִירִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ.
ט [יא] יֵרָאֶה לִי, שְׁאֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, אֵלָא בָּאָרֶץ שֶׁנִּכְרְתָה עָלֶיהָ בְּרִית לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקוֹב, וִירֵשׁוּהָ בְּנֵיהֶם וְנִתְחַלְּקָה לָהֶם; אֲבָל שְׁאָר כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁכּוֹבֵשׁ מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי הַכּוֹהֲנִים וְהַלְּוִיִּים בְּאוֹתָן הָאֲרָצוֹת וּבְבִזָּתָן, כְּכָל יִשְׂרָאֵל.
י [יב] וְלָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחִיו: מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' וּלְשָׁרְתוֹ, וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְּשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לָרַבִּים--שֶׁנֶּאֱמָר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דברים לג,י). לְפִיכָּךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם--לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נוֹחֲלִין, וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכוֹחַ גּוּפָן; אֵלָא הֶם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמָר "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ" (דברים לג,יא), וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זִכָּה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ" (במדבר יח,כ).
יא [יג] וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבָד, אֵלָא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה', וְהָלַךְ יָשָׁר כְּמוֹ שֶׁעָשָׂהוּ הָאֱלֹהִים, וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עֹל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם--הֲרֵי זֶה נִתְקַדַּשׁ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וְיִהְיֶה ה' חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים; וְיִזְכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁזִּכָּה לַכּוֹהֲנִים וְלַלְּוִיִּים. הֲרֵי דָּוִיד אוֹמֵר "ה', מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי--אַתָּה, תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי" (תהילים טז,ה).
בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן. נִגְמַר סֵפֶר שְׁבִיעִי, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה, חֲמִשָּׁה וּשְׁמוֹנִים: הִלְכּוֹת כִּלְאַיִם, עֲשָׂרָה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, עֲשָׂרָה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת תְּרוּמוֹת, חֲמִשָּׁה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר, אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי, אֶחָד עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת בִּכּוּרִים עִם שְׁאָר מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁבַּגְּבוּלִין, שְׁנֵים עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל, שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר פְּרָקִים.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג