משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים, וְלֹא מִדַּמִּין לָהֶן--לֹא בְּמַלְבּוּשׁ, וְלֹא בְּשֵׂעָר, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי" (ויקרא כ,כג), וְנֶאֱמָר "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח,ג), וְנֶאֱמָר "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם" (דברים יב,ל). הַכֹּל בְּעִנְיָן אֶחָד הוּא מַזְהִיר: שֶׁלֹּא יִדַּמֶּה לָהֶן--אֵלָא יִהְיֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי מֻבְדָּל מֵהֶן וְיָדוּעַ בְּמַלְבּוּשׁוֹ וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שְׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶן בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים" (ויקרא כ,כו).
ב לֹא יִלְבֹּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶן. וְלֹא יְגַדַּל צִיצִית, כְּמוֹ צִיצִית רֹאשָׁם; וְלֹא יְגַלַּח מִן הַצְּדָדִין וְיַנִּיחַ הַשֵּׂעָר בָּאֶמְצָע, כְּמוֹ שְׁהֶן עוֹשִׂין, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא בְּלוֹרִית; וְלֹא יְגַלַּח הַשֵּׂעָר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְיַנִּיחַ הַפֶּרַע מִלְּאַחֲרָיו, כְּדֶרֶךְ שְׁהֶן עוֹשִׂין. וְלֹא יִבְנֶה מְקוֹמוֹת כְּבִנְיַן הֵיכָלוֹת שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בָּהֶן רַבִּים, כְּמוֹ שְׁהֶן עוֹשִׂין. וְכָל הָעוֹשֶׂה אַחַת מֵאֵלּוּ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לוֹקֶה.
ג [ב] גּוֹי שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל--כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב לִבְלוֹרִיתוֹ שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת לְכָל רוּחַ, שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ. [ג] יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה קָרוֹב לַמַּלְכוּת, וְצָרַךְ לֵישֵׁב לִפְנֵי מַלְכֵיהֶם, וְהָיָה לוֹ גְּנָאי לְמִי שֶׁלֹּא יִדַּמֶּה לָהֶן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִלְבֹּשׁ כְּמַלְבּוּשָׁן, וּלְגַלַּח כְּנֶגֶד פָּנָיו כְּדֶרֶךְ שְׁהֶן עוֹשִׂין.
ד אֵין מְנַחֲשִׁין כַּגּוֹיִים, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תְנַחֲשׁוּ" (ויקרא יט,כו). כֵּיצַד הוּא הַנִּחוּשׁ: כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִין הוֹאִיל וְנָפְלָה פִּתִּי מִפִּי, אוֹ נָפַל מַקְלִי מִיָּדִי, אֵינִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הַיּוֹם, שְׁאִם אֵלֵךְ אֵין חֲפָצַי נַעֲשִׂין; הוֹאִיל וְעָבַר שׁוּעָל מִיְּמִינִי, אֵינִי יוֹצֶא מִפֶּתַח בֵּיתִי הַיּוֹם, שְׁאִם יָצָאתִי, יִפְגָּעֵנִי אָדָם רַמָּאי. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְעִין צִפְצוּף הָעוֹפוֹת וְאוֹמְרִין יִהְיֶה כָּךְ וְלֹא יִהְיֶה כָּךְ, טוֹב לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי וְרָע לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִין שְׁחֹט תֻּרְנְגוֹל זֶה שֶׁקָּרָא עַרְבִּית, שְׁחֹט תֻּרְנְגֹלֶת זוֹ שֶׁקָּרָאת כְּמוֹ תֻּרְנְגוֹל. וְכֵן הַמֵּשִׂים לְעַצְמוֹ סִימָנִים, אִם יֵארַע לִי כָּךְ וְכָּךְ אֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי, וְאִם לֹא יֵארַע לֹא אֶעֱשֶׂה, כֶּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם. וְכָל כַּיּוֹצֶא בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ, הַכֹּל אָסוּר; וְכָל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִפְּנֵי דָּבָר מִדְּבָרִים אֵלּוּ, לוֹקֶה.
ה מִי שֶׁאָמַר דִּירָה זוֹ שֶׁבָּנִיתִי, סִימָן טוֹב הָיְתָה עָלַי, אִשָּׁה זוֹ שֶׁנָּשָׂאתִי וּבְהֵמָה זוֹ שֶׁקָּנִיתִי מְבֹרֶכֶת הָיְתָה, וּמֵעֵת שֶׁקְּנִיתִיהָ הֶעְשַׁרְתִּי, וְכֵן הַשּׁוֹאֵל לְתִינוֹק אֵיזֶה פָּסוּק אַתָּה לָמֵד, אִם אָמַר לוֹ פָּסוּק מִן הַבְּרָכוֹת, יִשְׂמַח וְיֹאמַר זֶה סִימָן טוֹב--כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, מֻתָּר: הוֹאִיל וְלֹא כִוַּן מַעֲשָׂיו וְלֹא נִמְנַע מִלַּעֲשׂוֹת, אֵלָא עָשָׂה זֶה סִימָן לְעַצְמוֹ לְדָבָר שֶׁכְּבָר הָיָה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
ו אֵיזֶה הוּא קוֹסֵם--זֶה הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִשְּׁאָר הַמַּעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשֹּׁם וְתִפָּנֶה מַחְשַׁבְתּוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים עַד שֶׁיֹּאמַר דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת, וְיֹאמַר דָּבָר פְּלוֹנִי עֲתִיד לִהְיוֹת, אוֹ אֵינוּ הוֹוֶה; אוֹ שֶׁיֹּאמַר שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ, וְהִזָּהֲרוּ מִכָּךְ.
ז יֵשׁ מִן הַקּוֹסְמִים שְׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּחוֹל אוֹ בַּאֲבָנִים, וְיֵשׁ מֵהֶן מִי שֶׁגּוֹהֵר לָאָרֶץ וְצוֹעֵק, וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה שֶׁלְּבַרְזֶל אוֹ עֲשָׁשִׁית וּמְדַמִּין וְאוֹמְרִין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹחֵז מַקֵּל בְּיָדוֹ וְנִשְׁעָן עָלָיו, וּמַכֶּה בּוֹ עַד שֶׁתִּפָּנֶה מַחְשַׁבְתּוֹ וּמְדַבֵּר--הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל, וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" (הושע ד,יב). [ז] וְאָסוּר לִקְסֹם, וְלִשְׁאֹל לַקּוֹסֵם: אֵלָא שֶׁהַשּׁוֹאֵל לַקּוֹסֵם, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת; אֲבָל הַקּוֹסֵם עַצְמוֹ, אִם עָשָׂה מַעֲשֶׂה מִכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ . . . קֹסֵם קְסָמִים" (דברים יח,י).
ח אֵיזֶה הוּא מְעוֹנֵן--אֵלּוּ נוֹתְנֵי הָעִתִּים, שֶׁאוֹמְרִין בְּאִצְטַגְנִינוּת יוֹם פְּלוֹנִי רָע, יוֹם פְּלוֹנִי טוֹב, יוֹם פְּלוֹנִי רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה פְּלוֹנִית, שָׁנָה פְּלוֹנִית אוֹ חֹדֶשׁ פְּלוֹנִי רָע לְדָבָר פְּלוֹנִי.
ט אָסוּר לְעוֹנֵן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֵלָא הוֹדִיעַ אוֹתָן הַכְּזָבִים שֶׁהַסְּכָלִים מְדַמִּין שְׁהֶן דִּבְרֵי אֱמֶת וְדִבְרֵי חָכְמָה. וְכָל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִפְּנֵי הָאִצְטַגְנִינוּת, וְכִוַּן מְלַאכְתּוֹ אוֹ הֲלִיכָתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁקָּבְעוּ הוֹבְרֵי שָׁמַיִם--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תְעוֹנֵנוּ" (ויקרא יט,כו). וְכֵן הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם, וּמְדַמֶּה בִּפְנֵי הָרוֹאִים שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה תִּמָּהוֹן וְהוּא לֹא עָשָׂה--הֲרֵי זֶה בִּכְלַל מְעוֹנֵן, וְלוֹקֶה.
י אֵיזֶה הוּא חוֹבֵר--זֶה שֶׁמְּדַבֵּר בִּדְבָרִים שְׁאֵינָן לְשׁוֹן עַם וְאֵין לָהֶן עִנְיָן, וּמַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ בְּסִכְלוּתוֹ שֶׁאוֹתָן הַדְּבָרִים מוֹעִילִין, עַד שְׁהֶן אוֹמְרִים שֶׁהָאוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ עַל הַנָּחָשׁ אוֹ עַל הָעַקְרָב, אֵינוּ מַזִּיק; וְהָאוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ עַל הָאִישׁ, אֵינוּ נִזּוֹק מֵהֶן; וְאוֹחֵז בְּיָדוֹ בְּעֵת שֶׁמְּדַבֵּר מַפְתֵּחַ אוֹ סֶלַע, וְכַיּוֹצֶא בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ: הַכֹּל אָסוּר. וְהַחוֹבֵר עַצְמוֹ שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ כְּלוּם, אוֹ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה עִם דִּבּוּרוֹ, אַפִלּוּ הֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ . . . וְחֹבֵר, חָבֶר" (דברים יח,י-יא).
יא אֲבָל אִם אָמַר דְּבָרִים בִּלְבָד, וְלֹא הֵנִיד לֹא אֶצְבָּע וְלֹא רֹאשׁ, וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ כְּלוּם, וְכֵן אָדָם שֶׁאָמַר עָלָיו הַחוֹבֵר אוֹתָן הַקּוֹלוֹת, וְהוּא יוֹשֵׁב לְפָנָיו וּמְדַמֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּזֶה הֲנָאָה--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּתַּף בְּסִכְלוּת הַחוֹבֵר. וְכָל אוֹתָן הַקּוֹלוֹת וְהַשֵּׁמוֹת הַמְּשֻׁנִּים הַמְּכֹעָרִים, "לֹא יָרֵעוּ, וְגַם-הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם" (ירמיהו י,ה).
יב [יא] מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ עַקְרָב אוֹ נָחָשׁ, מֻתָּר לִלְחֹשׁ עַל מְקוֹם הַנְּשִׁיכָה, וְאַפִלּוּ בַּשַּׁבָּת, כְּדֵי לְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ וּלְחַזַּק לִבּוֹ: אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַדָּבָר מוֹעִיל כְּלוּם, הוֹאִיל וּמְסֻכָּן הוּא, הִתִּירוּ לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו.
יג [יב] הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְקוֹרֶא פָּסוּק מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן הַקּוֹרֶא עַל הַתִּינוֹק שֶׁלֹּא יִבָּעֵת, הַמַּנִּיחַ סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלִּין עַל הַקָּטָן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּישַׁן--לֹא דַּי לָהֶן שְׁהֶן בִּכְלַל חוֹבְרִים וּמְנַחֲשִׁים: אֵלָא שְׁהֶן בִּכְלַל הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה, שְׁהֶן עוֹשִׂין דִּבְרֵי תּוֹרָה רִפְאוּת גּוּף, וְאֵינָן אֵלָא רִפְאוּת נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיִהְיוּ חַיִּים, לְנַפְשֶׁךָ" (משלי ג,כב). אֲבָל הַבָּרִיא שֶׁקָּרָא פְּסוּקִין אוֹ מִזְמוֹר מִתִּלִּים, כְּדֵי שֶׁתָּגֵן עָלָיו זְכוּת קְרִיאָתָן, וְיִנָּצֵל מִצָּרוֹת וּנְזָקִים--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
יד [יג] אֵיזֶה הוּא דּוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים--זֶה הַמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הַמֵּת בַּחֲלוֹם, וְיוֹדִיעוֹ מַה יִשְׁאַל עָלָיו. וְיֵשׁ אֲחֵרִים שְׁהֶן לוֹבְשִׁים מַלְבּוּשִׁים יְדוּעִים, וְאוֹמְרִין דְּבָרִים, וּמַקְטִירִין קְטֹרֶת יְדוּעָה, וִישֵׁנִים לְבַדָּם--כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא מֵת פְּלוֹנִי, וִיסַפַּר עִמּוֹ בַּחֲלוֹם. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הַמֵּת וְיוֹדִיעוֹ--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ . . . וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים" (דברים יח,י-יא).
טו [יד] אָסוּר לִשְׁאֹל בַּעַל אוֹב אוֹ בַּעַל יִדְּעוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ . . . וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי" (דברים יח,י-יא). נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁבַּעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי עַצְמָן--בִּסְקֵלָה. וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶן--בְּאַזְהָרָה, וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת; וְאִם כִּוַּן מַעֲשָׂיו וְעָשָׂה כְּפִי מַאֲמָרָן, לוֹקֶה.
טז [טו] הַמְּכַשֵּׁף, חַיָּב סְקֵלָה: וְהוּא, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה כְּשָׁפִים; אֲבָל הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם, וְהוּא שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁעָשָׂה וְהוּא לֹא עָשָׂה--לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר בִּמְכַשֵּׁף בִּכְלַל "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ" (דברים יח,י), לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין הוּא, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "מְכַשֵּׁפָה, לֹא תְחַיֶּה" (שמות כב,יז).
יז [טז] וּדְבָרִים הָאֵלּוּ--כֻּלָּן, דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְכָזָב הֶן; וְהֶן שֶׁהִטְעוּ בָּהֶן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַקַּדְמוֹנִים לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּנָּהוּ אַחֲרֵיהֶן. וְאֵין רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל, שְׁהֶן חֲכָמִים מְחֻכָּמִים, לְהִמָּשֵׁךְ בַּהֲבָלִים אֵלּוּ, וְלֹא לְהַעֲלוֹת עַל הַלֵּב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תְּעָלָה: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג,כג), וְנֶאֱמָר "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח,יד).
יח כָּל הַמַּאֲמִין בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וּמְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ שְׁהֶן אֱמֶת וְדִבְרֵי חָכְמָה, אֲבָל הַתּוֹרָה אָסְרָה אוֹתָן--אֵינוּ אֵלָא מִן הַסְּכָלִים וּמֵחַסְרֵי הַדַּעַת, וּבִכְלַל הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים שְׁאֵין דַּעְתָּן שְׁלֵמָה. אֲבָל בַּעֲלֵי הַחָכְמָה וּתְמִימֵי הַדַּעַת, יֵדְעוּ בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת--שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה, אֵינָן דִּבְרֵי חָכְמָה, אֵלָא תֹּהוּ וְהֶבֶל שֶׁנִּמְשְׁכוּ בָּהֶן חַסְרֵי הַדַּעַת, וְנָטְשׁוּ כָּל דַּרְכֵי הָאֱמֶת בִּגְלָלָן. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרָה תּוֹרָה, כְּשֶׁהִזְהִירָה עַל כָּל אֵלּוּ הַהֲבָלִים, "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח,יג).
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב