תלמוד ירושלמי -
מסכת נדרים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
דף כה,ב פרק ח הלכה א משנה קונם יין שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה חדש זה אסור בכל החדש וראש חודש שלבא
דף כו,א פרק ח הלכה א משנה שנה זו אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא שבוע זה אסור בכל השבוע ושביעית שעברה ואם אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום:
דף כו,א פרק ח הלכה א גמרא הא משחשיכה מותר. ליתה דא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה ברומא לא טעמית כלום רמשית ואמר אתמול. אמור דבתרה והוא פליגא. לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה בצפרא לאטעמית כלום רומשית. מימור יום דין הוא. לית הוא פליגא יום זה משבת זו ושבת זו מיום זה יום זה מהיום. כמאן דמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. ברם הכא כמאן דמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה. אמר רבי יונה בוצרייא כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סובר ליה דין יומא. תמן תנינן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון. הדא אמרה ניסן ראש השנה לנדרים. תשרי ראש השנה לנדרים שלא תאמר יעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול. לפום כן צריך מימר אסור בה ובעיבורה. אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום מעת לעת. תני מעת לעת. רבי אחא רבי אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן היו מתענין וירדו להן גשמים קודם חצות לא ישלימו.
דף כו,ב פרק ח הלכה א גמרא עד כדון צפרא הוא. אחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה. מילתיה דרבי יוחנן אמר מתענין שעות דרבי יוחנן אמר הריני בתעניתי עד דחסל פירקי עד דניחסל פרשתי. מילתיה דר' יונה אמר מתענין שעות. רבי יונה הוה בצור ושמע דדמך בריה דר' יוסי אף על גב דאכל גובנה ושתא מיא אסקיה צום כל ההוא יומא מילתיה דרב אמר מתענין שעות דרב אמר לווה אדם תעניתו ופורע: אמר ליה שמואל וכי נדר הוא זה נדר להתענות ושכח ואכל כזית איבד תעניתו. ר' בא בשם רבנין דתמן והוא שאמר יום סתם. הא אם אמר יום זה מתענה ומשלים. לא אמר אלא אכל. הא טעם לא. ר' בא חסידא בשם רבי זעירא הא מטעמיתה אין בה לא משום ברכה ולא משום גזל ולא משום דמאי ולא משום הפסק תענית. יחיד שגזר עליו תענית אוכל ושותה משחשיכה. ואם אמר בתענית ציבור אוכל ושותה מבעוד יום. נדר להתענות ונמצאו ימים טובים ושבתות לוקה ואינו צריך היתר חכם. נדר להתענות ונמצאו ימים הכתובים במגילת תענית רבי חזקיה רבי יודן רבי ירמיה בשם רבי חייא בר בא חד אמר מתענה ואינו משלים. וחרנא אמר לוקה ואינו צריך היתר חכם. הדא דאת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו. ר' חנניה ור' יוחנן תריהון אמרי בטלה מגילת תענית. ר' יהושע בן לוי אמר בטלה מגילת תענית. אמר רבי יוחנן אמש הייתי יושב ושונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד ועאל רבי אליעזר סיפר ורבי יהושע ורחץ אמר להן רבי יהושע צאו והתענו על מה שהתעניתם. ואת אמר בטלה מגילת תענית. אמר רבי אבא אף על גב דתימר בטלה מגילת תענית חנוכה ופורים לא בטלו. מיליהון דרבנין אמרין בטלה מגילת תענית. רבי יונתן ציים כל ערובת ר"ה. רבי אבין ציים כל ערובת סוכות רבי זעירא ציים תלת מאוון דצומין. ואית דאמרי תשעת מאוון דצומין ולא חל על מגילת תענית. ר' יעקב בר אחא מפקד לספריי' אין איתת איתא מישאלינכון אימרון לה בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו של מועד וחנוכה ופורים:
דף כו,ב פרק ח הלכה ב משנה עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא עד לפני הפסח רבי מאיר אומר עד שיגיע ר' יוסי אומר עד שיצא:
דף כו,ב פרק ח הלכה ב גמרא רבי ירמיה בעי קומי ר' זעירה מחלפה שיטתיה דר' מאיר מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא
דף כז,א פרק ח הלכה ב גמרא אמר עד שיצאו כל הרשויות הגדולות עד שיצאו כל הרשויות הקטנות. וכא הוא אמר הכין. א"ל משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים. לא עמד שוקד עד שעמד ירמיה. אמר רבי בא בריה דרבי חייה בר ווא למה הוא מקנתר להון. לא כבר קשונתה רבי לעזר קומי רבי יוחנן מחלפה שיטתיה דר' יוסה. א"ל לית היא מחלפה מתני' היא מחלפה. ותני דבית ר' כן עד לפני הפסח ר' מאיר אומר עד שיצא. ר' יוסי אומר עד שיגיע. אנן בעיי עד לפני ואת אמר אכין. אמר ר' זעירא לשון ניותי הוא עד לפני פיסחא. אמר רבי אבין הכל מודין בפסח שהוא מותר. מה פליגין בפרוס הפסח ההין אמר עד שיגיע. והיין אמר עד שיצא:
דף כז,א פרק ח הלכה ג משנה עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל שזמנו קבוע אמר עד שיגיע אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא וכל שאין זמנו קבוע בין שאמר עד שיהא בין שאמר עד שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע:
דף כז,א פרק ח הלכה ג גמרא קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין שאיני טועם עד שיגיע משתה. עד כמי שזמנו קבוע. או מאחר שיכול לדחותו לאחר זמן כמי שאין זמנו קבוע:
דף כז,א פרק ח הלכה ד משנה עד הקיץ עד שיעשה הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות עד שיעבור הקיץ עד שיכפילו המקצועות עד הקציר ע' שיתחילו העם לקצור קציר חטים אבל לא קציר של שעורים הכל לפי מקום נדרו אם היה בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה:
דף כז,א פרק ח הלכה ד גמרא כלכלות. מה כלכלות של תאינים כלכלות של ענבים.
דף כז,ב פרק ח הלכה ד גמרא נישמעינה מן הדא עד שיקפלו המקצועות. אית לך למימר מקצועות תאנים ולא מקצועות ענבים. נישמעינה מן הדא חדא טעין צימוקין עאל לטיבריא. שאל גמליאל זוגא לר' בא בר זבדא א"ל אין כל ארץ ישראל עושה משאוי אחד צימוקין. ואין כל א"י עושה משאוי א' של צימוקין. אלא כן א"ל אין מקום בארץ ישראל עושה משאוי אחד צימוקין. עד הקציר. כתיב (רות ב) עד כלות קציר השעורים וקציר החטים ואת אמר כן. מה דהוא קרייא בדרום היא. מתניתא בגליל נדר מן הקיץ בגליל ויורד לו לעמקים אף על פי שביכר קיץ בעמקים אסור עד שיבכר בגליל:
דף כז,ב פרק ח הלכה ה משנה עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שניה רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה עד שיפסקו הגשמים עד שיצא ניסן כולו דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח:
דף כז,ב פרק ח הלכה ה גמרא רבי זעירא בעי אמר עד הגשם אסור עד שירד הגשם אחר. תמן תנינן האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירי עצים. ר' יוסי בר' אמר ר' בא ממל בעי הרי עלי עץ מביא גיזר אחד. אמר רבי לעזר מתניתא אמרה כן שזה קרבן בפני עצמו וזה קרבן בפני עצמו. דתנינן תמן ושנים בידם שני גזירי עצים כדי לרבות בעצים. תני ר' יוסי אומר כל דבר שתלוי ברביעה עד שתרד רביעה שנייה ושאין תלוי ברביעה עד שיגיע זמן רביעה. תני רשב"ג אומר שבעה ימים שירדו בהן גשמים ולא פסקו ויש בהן כדי רביעה שנייה. ולמה נקרא שמה רביעה שרובעת לארץ. ר"מ כדעתיה ורבי יהודה כדעתיה דתנינן תמן עד אימתי שואלין את הגשמים רבי יודה אומר עד שיעבור הפסח. ר"מ אומר עד שיצא ניסן:
דף כח,א פרק ח הלכה ו משנה קונם יין שאיני טועם לשנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון:
דף כח,א פרק ח הלכה ו גמרא הדא אמרה ניסן ראש השנה לנדרים. תשרי ראש השנה לנדרים שלא תאמר יעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול לפום כן צריך מימר אסור בה ובעיבורה. רבי אבין בשם רבי אילא והוא שנדר ואחר כן עיברו. אבל אם עיברו ואחר כן נדר לא בדא. לענין שכר בתים לא שנייא זה אומר אדר הראשון וזה אומר אדר השני. יחלקו חדש העיבור. איתא חמי לנדרים לית את חשיש. ולממון את חשש. אמר ר' הילא והן שעיברו ואח"כ השכיר אבל השכיר ואח"כ עיברו לא בדא. ולענין שטרות כותבין באדר הראשון ובאדר השני אלא שכותבין אדר השני תיניין. ר' יודה אומר אדר השני כותב תי"ו ודיו:
דף כח,א פרק ח הלכה ז משנה ר' יהודה אומר אמר קונם יין שאיני טועם עד שיהא פסח אינו אסור אלא עד לילי פסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין אמר קונם בשר שאיני טועם עד הצום אינו אסור אלא עד לילי צום שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל בשר רבי יוסי בנו אומר אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל שום האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חיטים ושתי חביות של יין הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו כלום אמרתי לך אלא מפני כבודי זהו כבודי וכן האומר לחבירו קונם שאין את נהנה לי אם אין את בא ונותן לבני כור אחד של חיטין ושתי חביות של יין רבי מאיר אומר אסור עד שיתן וחכמים אומרים אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו הריני כאילו התקבלתי:
דף כח,א פרק ח הלכה ז גמרא רבי חייה בשם רבי יוחנן אף הראשון במחלוקת. אמר ר' זעירא בסתם חלוקין. מה אנן קיימין אם בשזה אמר מפני כבודו וזה אמר מפני כבודו הכל אסור. אם בשזה אמר מפני כבודי וזה אמר מפני כבודך אמרתי דברי הכל מותר. אלא כן אנן קיימין בסתם. ר' אומר סתמין כמן דאמר מפני כבודי. ורבנין אמרין סתמין כמי שזה אמר מפני כבודי. וזה אמר מפני כבודך אמרתי. רבי יסא בעי קומי רבי יוחנן
דף כח,ב פרק ח הלכה ז גמרא מתניתא דר' שמעון בן גמליאל דרשב"ג אמר כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט. א"ל שנייא היא הכא מפני פתיחת נדר. אמר ר' יוסי ולא נדרים שאינן צריכן היתר חכם אנן קיימין. א"ר יונה לא בלבד התולה נדרו בדבר אנן קיימין. עד כדון הוא דבעי מיתן לה. ברם ההוא דלא בעי מיתן ליה יכיל הוא אמר ליה לא בעית אלא מיבדקינך כיון דחמיתך מצטער הרי אני כאילו נתקבלתי:
דף כח,ב פרק ח הלכה ח משנה היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתי נהנית לי לעולם הרי אילו מותרות ליהנות לו שלא נתכוון זה אלא לשם אישות:
דף כח,ב פרק ח הלכה ח גמרא אמר רבי יוסי רבי יודה היא דרבי יודה אמר הכל לפי הנדר. וכן המגרש את אשתו כו'. אמר רבי יוסי דרבי יודה היא דרבי יודה אמר הכל לפי הנדר:
דף כח,ב פרק ח הלכה ט משנה היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו אמר קונם לביתך שאיני נכנס טיפת צונין שאיני טועם לך מותר ליכנס לביתו ולשתות ממנו צונין שלא נתכוון זה אלא לשם אכילה ושתיה:
דף כח,ב פרק ח הלכה ט גמרא אמר רבי יוסי הדא אמרה ההן דמשבע לחבריה דלא ייכול ההן אוכל וההן עבר:
תלמוד ירושלמי -
מסכת נדרים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא